יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ה:
וביקש ר"א להפקירו לעניים. עיין שבועות ט"ז ד"ה דכ"ע. מגילה יוד ד"ה דכ"ע:
וכי תימא למצות עונה הוא דאתי. והקשה מהרש"א דהא כיון דאין צריך מנין אחר ממילא נתחייבו בפריה ורביה ולמה צריך קרא לחייבם ע"ש. ותמה בתועפות רא"ם דף ד' דהרי רש"י ביאר זה במה שאמר שהוצרך שלא לגרע עונת נשותיהן ועונה לאו היינו פריה ורביה והכי מוכח וודאי נמי בסוגיא דע"ז דף ה' שהביא מהר"ם שי"ף דקאמר דלא היו מולידים אם לא חטאו וקרא דשובו לכם לאהליכם למצות עונה הוא דאתי וא"כ בע"כ לאו היינו פריה ורביה שהרי לא היו מולידים אמנם הסוגיא דסנהדרין שהביא מהרש"א וודאי דחולקת על ר"ל שם בע"ז וסברי דלפריה ורביה נאמר מדקאמר ונשנית בסיני דאי למצות עונה מנל"ן דנצטווה בני נח כלל ואפשר דפליגי בהך פלוגתא דמצינו בפ"ד דכתובות אי עונה דאורייתא או לא דהסוגיא דע"ז שפיר למאן דסבר עונה דאורייתא והסוגיא דסנהדרן אזלא אי אמרינן עונה דרבנן וא"כ שפיר הוצרך מהרש"א לתרוצו למאן דסבר עונה דרבנן. ועיין בלשון ערומים בחידושי הרא"ם בפ' בראשית:
מתקנת ריב"ז ואילך ביצה אסורה. עיין מנחות ס"ח ד"ה והא כתב:
הלכתא כוותיה דרב בהני תלת. רדב"ז ח"ב סימן תת"ג:
תוס' ד"ה ובקש זרע יצחק:
תוס' ד"ה מכדי. עיין בארוכה משפטי שמואל סימן ק"ו. שנות חיים קע"ח מרכבת המשנה ח"ג פ"ה דממרים ה"ב:
תוס' ד"ה מי לא מודה ריב"ז. ידי אלי' יו"ד ע"ג. מרכבת המשנה ח"א פ"א די"ט הכ"ד ועיין מ"ש בערובין: