אור ברסלב
יד אליעזר חלק ב הלכות פטר חמור

יד אליעזר חלק ב· רבי אליעזר ניצברג

הלכות פטר חמור

הלכות בכור בהמה טהורה

סימן שכא

סעיף א

א בכל מקום. עי' בהמקנה קידושין כ"ט א' ד"ה וכל שכ' די"ל דאשה פטור מפדיון פט"ח כי היכי דפטור מפדיון בנה כו' דילפי' בהקישא אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור בהמה הטמאה כו' והביא קצח ראי' לזה מהא דאמרי' בבכורות י"א א' ישראל שהי' לו י' פט"ח כו' שנפל לו מבית אבי אמו הן כו' והאריך בזה וסיים דלא מצאתי דין זה מפורש דאשה כפטורה כו' עכ"ד. ובאמת בחינוך מצוה כ"ב מבואר בהדיא דנוהגת בנקבות וכן ראיתי במנ"ח שם אות ב' שתמה כן על המקנה וכן מוכח מד' הרמב"ם בס' המצות דבמ"ע פ' כ' וז"ל שצונו לפדות בכור אדם שיתן הדמים לכהן כו' ואין הנשים חייבות בה כו' ואין הלוים חייבים בה עכ"ל ובמצוה פ"א כ' וז"ל שצונו שנפדה פט"ח בשה לבד כו' והיא ג"כ אין הלוים חייבים בה עכ"ל ולא כ' דאין הנשים חייבות בה כמ"ש במצוה פ' ומוכח דס"ל דאף הנשים חייבות במצות פדיון פט"ח ועי' באמרי בינה דיני תו"מ סי' ט"ו שהביא נמי ראי' זו מד' הרמב"ם דס"ל דאיש ואשה שוין במצות פדיון פט"ח וגם הביא ראי' מהירושלמי תרומות פ"ו הל' א' מה דמי לה פט"ח כו' דאיש ואשה שוין בפדיון פט"ח והאריך בזה. אך לא הביא ד' החינוך דמבואר להדיא כן ופי' בס' נר מצוה על ס' המצות מצוה ע"ט שכ' ראי' מבכורות דאשה ישנו במצות פ"ח דלפמ"ש הרמב"ם פ"ד מתרומות הל' ל"ב התורם משלו על של חבירו ה"ז תרומה וכ' המשל"מ אם כי בנדרים הוא בעי' דלא אפשטא אמנם דעת רבינו לפשוט מהא דבכורות י"א הפודה פ"ת של חבירו פדיונו פדוי ולא כדעת התוס' בכורות שם דבפדיון פ"ח לא בעי שליחות אלא דעת רבונו דגם בפ"ח בעי שליחות כמו בתרומה כו' וא"כ יקשה מהא דבכורות ט' ב' דקא' טעמא דר"י דפ"ח אסבה"נ הואיל והקפידה התורה לפדות בשה כו' ה"נ אשה יודעת דפ"ח איסורא אית בי' ופרקה לי' בשה ומקדשה ביני ביני ואם נאמר דאינה במצות פדיון, פ"מ איך יכולה לפדות פ"ח של אחר הא כיון דל"ח עביד לא מצי מהוי שליח ודוחק לומר דמיירי שמבקשה איש אמר לפדות דמלשון הסוגיא משמע שהיא בעצמה תפדה אותו א"ו דאשה נמי ישנה במצות פדיון פ"ח בו' והאריך בזה ועי' במהר"ם שיק מצוה כ"ב אות ה' שהביא ד' החינוך הנ"ל והאריך בד' המקנה ומסיק דהעיקר כד' החינוך דאף נשים חייבות כשאר מ"ע שאין הזמ"ג עכ"ד:

ב משילד. עי' במנ"ח שם אות א' שתמה על המחבר דאמאי לא הביא דעת הרמב"ם כדרכו דלאחר ל' עובר עליו ובאמת לק"מ וכמ"ש במהר"ם שיק שם אות א' דנהי דלר"ש בכורות י"ג דפ' הרמב"ם כותי' או לרבא ס"ל להו כן הוא משום דיליף פדיון פ"ח מבכור אדם מיהו בבכור אדם עצמו מצינו פלוגתא דהלבוש באו"ח סי' תקנ"א כ' בפה"ב לאתר שעבר זמנו בכל יום ויום עובר והמג"א סי' תקס"ח ס"ק ו' הביא בשם התוס' דמ"ק דלאחר שעבר זמנו שוב א"ע עליו וא"כ גם בפה"ב עצמו לפ"ד התוס' א"ע בכל יום וכן מבואר מלשון הש"ע לעיל סי' ש"ה סעי' י"א שאין בו אלא משום שהי' מצוה וא"כ בפדיון פ"ח הוי ס"ם ולכך לא חשש הש"ע להביא דעת הרמב"ם והאריך בד' הלבוש ובאות ב' שם ח"ש והאריך בזה ועי' בישוי"ע ח"ש והאריך בזה יעוש"ה:

ג שוה דינר. לאו דוקא דאפי' בת דנקא וכ"כ בביאורי הגר"א ס"ק ו' ועי' במנ"ח שם שכ' להסתפק אם פדה בשה שאינו שו"פ אם נפדה אף דהקדש אינו חל על פמש"פ כו' ואפשר דהקדש בעי שיהי' ממון אבל כאן כתבה התורה שה אפי' פמש"פ עכ"ד והניח בספק, ולכאורה יש להוכיח דאפי' בפמש"פ נמי נפדה מהמשנה דב"מ נ"ה א' דתני חמש פרוטות הן כו' ואמאי לא תני שש פרוטות הן דפדיית פ"ח אינו בפמש"פ ומשמע דנפדה אפי' בפמש"פ אבל באמת אין זה הוכחה די"ל דתנא ושייר דה"נ רבית לדעת התוס' והרא"ש ב"מ ס"א א' דאין רבית בפמש"פ וע"כ צ"ל דתנא ושייר ועי' בנקוה"כ לעיל סי' קל"ג שכ' ליישב קושי' הט"ז שם ס"ק ו' שהק' דאמאי לא חשיב במתני' הנ"ל דשכר יי"נ אינו אסור בפמש"פ משום דתנא ושייר ומה שהק' התוס' גיטין י"ב ב' ד"ה פתוח על רש"י דס"ל דאין הקדש חל על פמש"פ דלתני שש פרוטות הן דאין הקדש חל על פמש"פ ואמאי לא פי' דתנא ושייר לק"מ דשפיר הק' התוס' דכיון דתנא במתני' הקדש הנהנה ש"פ מן ההקדש מעל ה"ל לתנא נמי למתני דאין הקדש חל על פמש"פ כיון דתני הקדש במתני' וכה"ג כ' הנקוה"כ שם ליישב הא דפריך הגמ' שם ולתני האונאה בפרוטה כו' וכן הא דפריך ותנא דידן אמאי לא תני ישיבת הדיינים כו' ושפיר קושי' התוס' גיטין הנ"ל על רש"י וכן ראיתי בבאר יעקב סי' קל"ג שכ"כ ליישב ד' הנקוה"כ שלא תקשי עליו מד' התוס' גיטין אבל הא דלא תני דפדיית פ"מ אינו בפמש"פ שפיר י"ל דתנא ושייר ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ש"ג ס"ק א' מ"ש בזה יעוש"ה וא"כ אין כאן הוכחה ממה דלא תני שש פרוטות הן ושפיר נסתפק המנ"ח הנ"ל וצ"ע:

ד בהג"ה כמה פעמים. עי' במנ"ח שם מה שתמה על הרמב"ם כפי' המשנה פ"ק דבכורות דלפ"ד לא נזכר הדין במשנה דפודה בו פעמים הרבה כו' והניח בצ"ע ועי' במהר"ם שיק שם אות ד' שהביא ד' החינוך שכ' דאם אין לו שה פודה בשיווי דמי השה וכ' דדבריו צ"ע והוא נגד הש"ס בכורות ט' ב' י"א א' ונגד ד' הרמב"ם ושאר פוס' וכ' דט"ס הוא בהחינוך וצ"ל דאם אין פודין בשה אלא בדבר אתר צריך ליתן דמי שווי' כו' וכתב שם עוד דהא דקי"ל דבשה אחד יכול לפדות כמה פ"ח היינו דוקא בזאח"ז כו' והאריך בזה יעוש"ה:

סעיף ז

ה של חבירו. עי' במהרי"ט אלגזי בכורות י"א א' ובמנ"ח שם ובאמרי בינה דיני תו"מ פי' כ' מ"ש בד' התוס' בכורות שם ד"ה הפודה לענין אי המצוה מוטלת דוקא על הבעלים או על כל אדם כו' ואם פודה הגוי אי חל הפדיון כו' והאריכו בזה יעוש"ה:

סעיף ח

ו אסבה"נ. עי' בקידושין נ"ו ב' במשנה דמבואר דאם קידש אשה בפ"ח דא"מ ואע"ג דיכול לפדות אותו בשה שוה כל דהוא מה דביני וביני ויש לו זכות בגווי' אפי"ה אין מקדשין בו וכ' התוס' רי"ד שם הטעם דכל כמה דלא פדאה לאו מידי יהיב לה ועי' במהר"ם שיק שם אות ג' שהק' דהא פ"ח הוא ממתכה"נ כדכתיב לך יהי' ששייך לכהנים וט"ה לבעלים כו' והאריך בקושי' וכ' ליישב והאריך בזה יעוש"ה:

סעיף יב

ז למצות ערופה. והוא מהמשנה בכורות י"ג א' ומשמע דעריפה נמי הוי מצוה והיינו כדעת הרמב"ם פי"ב מהל' בכורות הל' א' ובס' המצות מצוה פ"ב דחשיב מצות ערופה למ"ע וכן הוא דעת החינוך מצוה כ"ג והראב"ד השיג עליו דערופה לא תשיב מצוה אלא היא עבירה ונקרא מזיק כו' ועי' במהרי"ט אלגזי שם שהביא ד' המכילתא פ' בא דנחלקו בזה אי ערופה הוי מצוה או לאו כו' ועי' בהגהות ציוני מהר"ן על הרמב"ם שהביא ד' המכילתא ולא ראה ד' מהרי"ט אלגזי שכבר הקדימו בזה ועי' במנ"ח שם אות א' מ"ש והאריך בזה והביא מחלוקת הרמב"ם שם בהל' ט"ז והתוס' בכורות ט' ב' לענין ספק פ"ח אם אינו רוצה לפדותו אם מחויב לעורפו או לא. ותמה על בעלי הש"ע שלא כ' כלום מזה והאריך בזה. ובאות ב' כ' להסתפק אם בערופה המצוה מוטל על כל איש מישראל כמו בפדי' או לאו כו' משום דהוי מזיק ממונו מאי דביני ביני כו' והניח בצ"ע. ועי' במהר"ם שיק מצוה כ"ג מ"ש ע"ד הרמב"ם והראב"ד וע"ד המנ"ח ומ"ש ליישב קושי' המעמה"ח על הרמב"ן והאריך בזה ועי' בטו"ד מהדו"ק סי' רע"ב מ"ש ע"ד הרמב"ם והראב"ד הנ"ל ומ"ש ע"ד הטור וב"י שכ' דמצוה לפדותו מיד ומ"ש ליישב דלמה לא ניחוש דלמא הוי נפל והוי ברכה לבטלה כו' והאריך בזה ועי' בישוי"ע מ"ש והאריך בזה יעוש"ה:

תוכן העניינים

יד אליעזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה