יד אליעזר חלק ב· רבי אליעזר ניצברג
הלכות ערלה
סימן רצד
סעיף א
א אסורין בהנאה. עי' בבית הלל שכ' ליישב דלמה לא כ' הטור והמחבר דצריך לשרוף כמו כלאי הכרם וכדאיתא במתני' סוף תמורה ל"ג ב' כו' מאחר דהרמב"ם פ' כחכמים דלא כר"י ומתני' דסוף תמורה סתם כר"י דאין ביעור חמץ אלא שרפה א"כ אע"ג דתנא דמתני' סתם ערלה וכה"כ בהדדי אעפ"כ אינה שוין בדין זה דכה"כ דוקא בשרפה כו' אבל ערלה לא דלא גמרי' ערלה מכה"כ ודלא כרש"י ותוס' עכ"ד. ובאמת מבואר להדיא במשנה פ"ג דערלה דערלה הוא בשרפה וכ"ה ברמב"ם פט"ז מהל' מכ"א הל' כ"ז דערלה הוא בשרפה וכן הק' בס' קשות מיושב בקונטרס אומר השכחה ל"ג ב' על הטור והמחבר שהשמיטו דין זה והניח בקושי' ובאמת לק"מ דהמחבר אזיל לשיטתי' דס"ל לקמן בריש סי' של"א דעכשיו תרומות ומעשרות גם באי' דרבנן וה"ה ערלה וכמ"ש המשל"מ פ"י מהל' מכ"א וס"ל להמחבר דכיון דלא הוי רק דרבנן לא בעי שרפה וכן ראיתי ביד אברהם שכ"כ ליישב ד' המחבר אך על הטור א"א ליישב כן דבסי' של"א הביא ד' ר"י באחרונה דס"ל דאף האידנא הוי דאורייתא וצ"ל לד' הטור כד' הב"ה הנ"ל ועי' בפ"י ברכות ל"ו א' ד"ה מאי דעתך שכ' דערלה בחו"ל לא בעי שרפה והאריך בזה ועי' בכפ"ת סוכה ל"ד ב' שכ' נמי כן ומיישב בזה קושי' התוס' שם ד"ה לפי כו' והאריך בזה ועי' בחינוך מצוה רמ"ו שלא כ' כלום מזה וי"ל דס"ל כהרמב"ם הנ"ל ועי' במנ"ח שם אות מ"ש בזה והביא ד' הפ"י והכפ"ת וכ' ליישב בזה קושי' התוס' הנ"ל והאריך בזה וכבר קדמו הכפ"ת הנ"ל בזה ועי' במעיהח"כ ל"ו א' מ"ש מהיכא ילפי' דערלה בשרפה וכקכ"ה א' מ"ש והאריך בזה ועי' במהר"ם שיק שם מצוה רמ"ו ובחתם סופר חיו"ד סי' רפ"ו מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד במנ"ח אות י"א מ"ש ע"ד המחבר סעי' ד' והאריך בזה יעוש"ה:
סעיף ט
ב ספק ערלה. עי' בבאר יעקב ובמנח"י בקונטרס הספי' ובחו"י סי' קצ"ב ובפר"ח יו"ד סי' כ"ט ובנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' קמ"ו ובשיבת ציון וסי' מ"ט ובארעא דרבנן מערכ' אות ס' בעפרא דארעא שם אות ס"ו ובראש אפרים בסוף הס' ב"ח התשובות סי' ד' ובבית יצחק בשער המפי' סי' ס"ה ס"ו ובס' ארד צבי חיו"ד סי' נ"ז מ"ש בענין ס' הלל"מ אי הוי לחומרא או לקולא והאריכו בזה יעוש"ה ועי' בנודע בשערים ח"ב בחו"מ סי' ס"ח מ"ש והאריך בזה:
סעיף יא
ג אבל ענבים. עי' ט"ז ס"ק ט"ז שכ' ליישב דעת הרמב"ם והטור דאף למאי דקי"ל כר"ח דהולכין אחה"ר מ"מ סברא חזקה דמכרם זה ענבים וכמו דאמרי' כו' כאן נמצא כאן הי' כו' עכ"ד. ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' רפ"ו מ"ש והאריך בזה ועי' בספר דמשק אליעזר סי' רנ"ט ס"ק ב' מ"ש ע"ד הט"ז יעוש"ה:
סעיף יח
ד אם נשאר. עי' ש"ך ס"ק ל"א שהביא דעת הרא"ש שפ' כראב"י משום דר"ש ס"ל כותי' לאו ראי' היא דהא בירושלמי כו' אמרו דראב"י ור"ש אמרו דבר אחד וא"כ ה"ל שיטה אבל צ"ע דהרי הרא"ש גופי' הביא הירושלמי כו' אלא נ' דעת הרא"ש דל"א כל כה"ג שיטה היא אלא היכא דלא אפסקא הלכתא בהדיא כחד מנייהו או דלא אזלא סוגיא דעלמא כחד מנייהו אבל היכא דאפסקא הלכתא כחד מנייהו כו' א"כ כי אמרי' פ' ופ' אמרו ד"א אתיא לארויי דהלכתא נמי כאידך פ' דלא אתמר הלכתא כותי' כו' או אפשר דל"א כל כה"ג שיטה הוא אלא בש"ס בבלי אבל לא בש"ם ירושלמי כו' עכ"ד. ועי' ביד מלאכי בכללי א' אות נ"ז נ"ח שהביא ב' תירוצים של הש"ך להלכה והנה הש"ך ס"ל דאין חילוק בין היכא דאמרי' פ' ופ' כולהו ס"ל הכי ובין היכא דאמרי' אמרו ד"א בכולהו אין הלכה כשיטה אבל בתשובת הרמ"ע מפאנו סי' י"ג כ' דהיכא דאמרי' אמרו ד"א אפשר דהלכתא כותייהו הובא ביד מלאכי שם אות ע"א והביא דכ"כ בכנה"ג בכללי הגמ' שלו כלל ל"ו ועי' בתו"י סי' צ"ד שהביא דכן ס"ל להב"ש ריש פ' חלק והש"י דל"ט ב' בשם הרשב"א כהרמ"ע ועי' בתוס' נדרים י"א וברשב"ם. ב"ב ע"ח ב' אך החו"י השיג על הש"י דבדל"ת ב' כ' בשם הרשב"א סי' תל"א וסי' תרפ"ח להיפך דאין חילוק והיד מלאכי שם הביא דהי"מ שא"ו שהביא הרשב"א בחידושיו לשבת י"א והדמים דעים סי' רכ"ד ס"ל דאין חילוק והיינו כהש"ך הנ"ל ועי' במלא הרועים ח"ב בקונטרס שונה הלכות אות ש' שיטה אות ה' הביא בשם הרמב"ן במלחמות פ"ק דסוכה והר"ן שם גבי כולהו ס"ל סוכה דירת קבע והר"ן פ"ק דקידושין בשם הר"מ דהיכא דאיתמר פ' ופ' אמרו ד"א לא מחשיב שיטה ויכול להיות. דהל' כוותייהו והיינו כהרמ"מ מפאנו והב"ש והש"י הנ"ל ועי"ש עוד במלא הרועים אות ג' מה שהק' על הש"ך הנ"ל מקידושין ס"ב ב' גבי הא דאמר אביי כו' כולהו ס"ל אדם מקנה דשלבל"ע כו' וכ' ליישב והאריך בזה ועי' בבאר יעקב חחו"מ סי' תי"ד שהביא ראי' להש"ך משבת צ"ד א' כו' וק"ז ב' כו' ומב"ק ס"ט א' כו' ואח"כ הק' על הש"ך מב"מ ס"ט א' כו' וכ' ליישב וכ' כללא דהא דאמרי' דאין הל' כשיטה היינו היכא דלא מצינו בש"ס דבר המתנגד לזה וע"כ לומר דאתי להורות לן דלית הל' כוותייהו אבל היכא דמצינו בש"ס סברות מתנגדות לזה ואיכא להעלות על הדעת דלא אמרו ד"א צריך האי מ"ד לאשמועי' דאמרו ד"א להוציא מסברת אותו פ' ולאו משום דלית הל' כותייהו כו' והאריך הרבה בזה ועי' במלא הרועים שם אות ה' מה שהקשה עליו מב"מ ס"ט א' כו' והניח בצ"ע ומ"ש שם עוד בענין זה יעוש"ה: