אור ברסלב
יד אליעזר חלק ב הלכות ספר תורה › סימן רעו

יד אליעזר חלק ב· רבי אליעזר ניצברג

הלכות ספר תורה · סימן רעו

סימן רעד

סעיף ב

א לשם כו'. עי' במח"א בהגהותיו על הטור כאן שכ' להסתפק דהא דצריך כתיבה לשמה היינו לומר שיכתוב אותן בכונת השם יתברך כו' אבל אי לא כיון בכתיבה שהוא שמו של הקב"ה לא קדוש א"ד צריך שיכוין כשכותבו שהוא מקדש אותן בכתיבתן והביא ראי' מד' הרמב"ם שכ' ס"ת שכותבו מין ישרף כו' ואח"כ דחה זה ומ"ש בתשובה שאח"כ יעוש"ה:

סעיף ט

ב למחוק כו' עי' בתורת גיטין בחידושיו לגיטין כ' א' ד"ה הא שכ' להסתפק בחק תוכות לענין שמוה שאין נמחקין אם חייב עליו משום מוחק כו' ועי' בתשובת מנחם עזרי' סי' ל"ו שכ' דגם שם של ח"ת אסור למחוק כל שצורות אותיות מוכיח עליו ונעשה בכונה כו' עכ"ד הובא דבריו בגליון מהרש"א וכ"כ בתו"י סי' ט"ו דיש איסור למחוק שם שנעשה בח"ת והאריך בזה. אך בשב יעקב חיו"ד סי' נ"ה כ' דח"ת אינו חשוב כתב כלל לענין קדושת השם והאריך בזה הובא דבריו במשנת חכמים הל יסוה"ת פ"ג ביבין שמיעה אות ד' והתו"ג לא ראה ד' המנ"ע והחו"י והש"י שהרי לא הביאו יעי' בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' ס"ב מ"ש והאריך בזה והעיקר לדינא דאף בשם של ח"ת אסור למחוק וכ"פ המשח"כ שם בצפנת פענת אות כ"א:

ג הנטפלות כו'. עי' ט"ז ס"ק ז' שכל דהנטפלות לשם לאחריו אינו אסור למחוק אלא מדרבנן וכדמשמע מפשט ד' הרמב"ם פ"ו מהל' יסוה"ת כו' ועי' בנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' ע"ה שכ' נמי כן דאינו אסור אלא מדרבנן והאריך בזה. והביא ד' העבה"ג סי' צ"ה וד' המעיל צדקה סי' נ"ה דס"ל נמי כן ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' ר"ס שכ' נמי כן דאינו אסור אלא מדרבנן והביא ד' הנו"ב כ' דהדעת נותן כן דהעיקר הלאו נפקא לן מקרא ואבדתם את שמם מן המקום ההוא כו' והדבר פשוט דאם נמחק שם הנטפל לע"ז ועצם שם ע"ז נשאר במקומו לא עשה ולא כלום כו' וכיון דכתיב לא תעשון כן כו' משמע דאעצם השם קאי ולא על הנטפל וא"כ מה שאסרו מחיקה הנטפל הוא רק הרחקה מדרבנן והביא ראי' מרפ"ב דשבועות גבי א' הנכנס לעזרה כו' והאריך בזה ולא הביא ד' הט"ז הנ"ל אך בסי' רס"ג שם השיג על עבה"ג וכ' דהנטפל להשם מאחריו דאורייתא הוא וכ' דהמעי' בלשון הרמב"ם פ"ו מיסוה"ת יראה להדיא דאין שום חילוק בין השם עצמו להנטפל אלא שאין לוקין על הנטפל אלא מכות מרדות. והנה בפ' שבועות העדות פליגי ת"ק ואחרים והל' כאחרים ונ' דפליגי אי דרשי' אתין כפלוגתא דשמעון העמסוני ור"ע כו' וקי"ל כאחרים ואיכא לאו אלא הואיל ואתיא מדרשא דאת כ' הרמב"ם דאין לוקין וכך דרכו בכ"מ דאין לוקין על הרבויי' כאלו אלא מכות מרדות אבל לעולם דאורייתא הוא עכ"ד וסותר ד"ע מהא דסי' ר"ס ועי' בבנין, עולם חיו"ד סי' ס"ג שכ' דהנטפל להשם מאחריו הוא דאורייתא דהוי כמו חצי שיעור דאסור מה"ת אלא שאין לוקין עליו ומש"ה כ' הרמב"ם דאין לוקין אלא מכמר"ד כו' והאריך בזה. ועי' בחוט המשולש בתשובות הגאון ר' אליעזר יצחק סי' ל"ט שכ' דאינו אסור אלא מדרבנן והאריך בזה ועי' באור החיים עה"ת פ' ראה שכ' דהנטפל להשם מאחריו דאורייתא הוא אלא שאין לוקין ע"ז הובא דבריו במנחת חינוך מצוה תל"ז אות א' ומ"מ העיקר לדינא נ' דאינו אסור אלא מדרבנן וכהעבה"ג והמעצ"ד והנו"ב והחוט המשולש והחתם סופר סי' ר"ס הנ"ל ולא כהחתם סופר סי' רס"ג והאוה"ח והב"ע הנ"ל וכ"כ במנ"ח שם:

סעיף יא

ד בהג"ה מותר למחוק כו'. הנה גבי תפילין מזוזה בעי' כסדרן משום דכתיב והי' דאיתא במכילתא סוף פ' בא אבל גבי ס"ת לא בעי' כסדרן וה"ט משום דלא כתיב בה והיה מש"ה כשר אף שלא כסדרן וכ"כ ברביד הזהב פ' ואתחנן פ' והי' דבס"ת דליכא קרא מש"ה כשר שלא כסדרן ועי' ברדב"ז ח"א כי' ש"י שכ' דלכן ס"ת כשר בכ' שלכ"ס משום דאל"כ לא תמצא ס"ת כשרה לעולם ומזוזה איידי דזוטר כ' אחרינא עכ"ד. אך לענין השם בס"ת עי' בתשובת גינת וורדים חאו"ח כלל ב' סי' י"ב י"ג שכ' ע"ד הרמ"א דזהו דוקא בה' אחרונה של השם אבל לא בה' הראשונה משום דהוי שלכ"ס דאף בס"ת צריך שיהי' השם כסדרן ואל"כ פסול הס"ת אלא דמ"מ אסור למחקו כו' עכ"ד הובא דבריו בחידושי רע"א והביא דגם בתשובת שמש צדקה סי' נ"ב ובנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' ע"ה בד' הר' טיאה ס"ל נמי כן דבכל אזכרות בס"ת בעי' כסדרן ועי' בפ"ת ס"ק כ' שכ' דכן משמע נמי בס' תפל"מ דבעי' כסדרן בשם של ס"ת. ועי' בקובץ על הרמב"ם פ"א מהל' תפלין ט"ז שהק' על הגינת וורדים מהא דאמרי' במס' סופרים פ"ה הל' ד' הכותב את השם וטעה בה אות אחת יתלנה מלמעלה ר"ש שזורי אומר שם כולה תולין אות אחת ממנה אין תולין ומלשון זה טעה בה משמע באיזה אות שיהי' וקשה א"כ איך יתיר הת"ק לתלות הא תו הוי נכתב השם שלכ"ס ואף אם נדחק לומר דמיירי דוקא בה' אחרונה עדיין קשה מ"ט דת"ק דמתיר לתלות הא אפשר בקל לגרר אות אחת ולכתוב במקומה ה"א אחרונה אלא יראה דגם בשם הוי' לא בעי' כסדרן עכקוש"י. ובאמת לפמ"ש בא"ר באו"ח סי' ל"ב ס"ק ל"ב דבשם אלקים אינו מזיק שלכ"ס הובא דבריו בחידושי רע"א וכ' דכן נ' נמי דעת הנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' קע"א כו' א"כ י"ל דבמס' סופרים מיירי בשם אלקים אבל בשם הוי' שפיר בעי' כסדרן ול"ק קושי' הקובץ הנ"ל אך הגינת וורדים ס"ל דאין חילוק ואף בשם אלקים מזיק שלכ"ס שפיר קושי' הקובץ על הגינת וורדים הנ"ל. ועי' במנ"ח מצוה תל"ז שכ' דלכאורה קשה דבכותב שם הוי' דכותב יו"ד ה"א והוי שם ואח"כ כותב הוא"ו ובאותו רגע הוי קלקול כי אין זה שם אלא אח"כ כשכותב ה"א אחרונה נגמר השם ונהי דזה הוי מקלקל ע"מ לתקן מ"מ לכתחלה אם יש תקנה שלא לקלקל כלל ודאי עדיף כו' ה"נ אפשר ח"ו לא יגמור ויקלקל השם יו"ד ה"א ולמה לא התקינו חז"ל בכותב שם הוי' דיכתוב היו"ד לבסוף ולכתוב תחלה אותיות הו"ה ואח"כ יכתוב היו"ד בראש התיבה ונגמור השם ובזה אין שום מכשול ומזה ראי' ברורה דהשם צ"ל כסדרן כו' והביא בשם ס' יהושע שכ' על ד"ז שלא נמצא בשום מקום ולפענ"ד הוא ראי' ברורה וגם כ' דבזה ניחא מאי דחז"ל מנגין בן קמצר דלא רצה ללמד על מעשה הכתב ומאי נפ"מ כו' ולפמ"ש דהי' כותב שם הקדוש בב"א ולא הי' כאן קלקול רגע אחת משא"כ כשאינו יכול לכתוב בב"א דא"א בענין אחר ובן קמצר הי' כותב בשלימות ע"כ מזכירין אותו לגנאי כו' ובן קמצר הי' כותב תיבה בת ד' אותיות בב"א עכ"ד ולא הביא ד' הג"ו הנ"ל הנה מ"ש ראי' מהא דלא התקינו חז"ל בכותב שם הוי' כו' היא נכונה אבל מה שהביא ראי' מהא דבן קמצר כו' לא ידענא מאי קאמר ואדרבה יש להביא ראי' מזה להיפך לפמ"ש המג"א סי' ל"ב ס"ק נ"ז תפילין ומזוזות פסול בדפוס משום דא"א לצמצם ופעמים שנדפס האות שני קודם לראשון והוי שלכ"ס וא"כ גבי כתיבת בן קמצר שלקח ב' קולמוסין בין הה' אצבעותיו וכ' את השם בפ"א לא עדיף מדפוס שג"כ א"א לצמצם א"ו מוכח שא"צ באותיות השם כסדרן. וכן ראיתי בעצ"ל שהביא ראי' זו משם רב א' וכ' דעל פי זה יש ללמד זכות על הסופרים שמתקנים ס"ת ישינה אף באותיות השם שנתקלקלה ה"א הראשונה והוי שלכ"ס ולפי הנ"ל עבדין כדין והביא ד' הג"ו והאריך בזה וסיים בצ"ע ומד' המג"א הנ"ל מוכח נמי דס"ל דבאותיות השם כשר שלכ"ס שכ' דתפילין ומזוזות פסול בדפוס משום דא"א לצמצם כו' וגבי ס"ת מכשיר בדפוס ולא חיישי' שמא נדפס תחלה את הב' קודם לראשון והוי שלכ"ס ומוכת דס"ל דבאותיות השם כשר שלכ"ס. וכ"כ בחידושי רע"א דמד' המג"א מוכח דה"ל דאף בשם הוי' כשר שלכ"ס ועי' בתוס' רע"א במשניות במגילה פ"א משנה ח' שהק' דאמאי לא חשיב מתני' דבס"ת כשר בכותב שלכ"ס משא"כ בתפילין ומזוזות דבעי' כסדרן כו' והניח בצ"ע והביא דכן הקשה בתשובת הר' יוסף קצבי סי' ב' ולפ"ד הג"ו ניחא דכיון דהשם צריך לכתוב כסדרן אף בס"ת ולהכי לא פסיקא לי' למתני' וכ"כ בהגהות הרש"ש שם במגילה ליישב כן קושי' זו אך לפ"ד המג"א וא"ר הנ"ל דס"ל דאף אותיות השם כשר שלכ"ס בס"ת קשה קושי' הגאון רע"א. ועי' בתפארת ירושלים שם מ"ש ליישב משום דמגילת סוטה אסור לכתוב למפרע כו' ועי' בהגהות הרש"ש שם ובהגהות פורת יוסף שם מה שדחו זה התי' דא"כ האיך קתני שהספרים נכתבים בכל לשון דהא מגילת סוטה דוקא בלשה"ק כמ"ש הרמב"ם פ"ג מהל' סוטה כו' ובאמת לפמ"ש הש"ך לקמן סי' רפ"ח ס"ק ב' שאין תולין במזוזה כמו שתולין בס"ת משום דבעי' שתהא נכתבת כסדרן כו' וא"כ ס"ל להש"ך הטעם דאין תולין משום דהוי שלכ"ס ובירושלמי מגילה שם הק' ולחשב נמי שהספרים תולין בהם משא"כ תפילין ומזוזות כו' וא"כ זהו קושי' הירושלמי מה שהק' הגאון רע"א הנ"ל לפ"ד הש"ך וכ"כ בהגהות הרש"ש שם דקושי' זו היא קושי' הירושלמי. אך ראיתי בחתם סופר חאו"ח סי' ח' שכ' דקושי' הירושלמי הוא לאו משום דהוי שלכ"ס אלא דהמקשה בירושלמי הי' קבלה בידו דיש עוד חילוק בין תלי' דבס"ת כשר ובתו"מ פסול ואפי' כסדרן וכגון שכ' ונזדמן לו שם בסוף שיטה ולא יש ריוח כל השם בתוך השיטה כו' ע"כ העריך לכתוב השם למעלה ביני שיטה ולכתוב אחרי' תיבה אחרת בסוף השיטה נמצא נכתוב כסדרן רק שהשם נתלה והביא דכן איתא בתשב"ץ ח"א סי' קע"ו והאריך בזה. ועי' בתשובת רע"א סי' רי"ג דמוכח דס"ל נמי בפי' הירושלמי כהחתם סופר יעוש"ה. ובקושי' הנ"ל כ' החתם סופר ליישב די"ל דהיינו בכלל שהספרים נכתבים בכל לשון דהא לית לנו שום מקרא על שיהי' נכתבין כסדרן או על שיהי' נכתבין בלה"ק אלא מדכתיב והי' בהויין יהי' והיינו הן הוויית לשונם והן הוויית כסדרן והוי כאלו תנן במתני' אין בין ספרים לתו"מ אלא שהספרים לא בעי בהווייתן משא"כ חו"מ ויהי' נכלל לשונם וסדרן והשתא נמי חדא מנייהו נקט וה"ה לאידך וכ"ש נמי הוא שהרי לענין קריאת הפרשיות למפרע פסול לכ"ע מדכתיב והי' כו' ואיכא למ"ד דלה"ק לא בעי מדכתיב שמע כו' וא"כ בכתיבה דפסול שארי לשונות כ"ש דבעי' והי' לענין סדרן ולק"מ אמתני' דלא קחשיב כסדרן עכ"ד. ועי' בבאר יצחק חיו"ד סי' כ"א שכ' נמי כן ליישב קושי' הנ"ל ולא ראה ד' החתם סופר שכבר הקדימו בזה וגם לא הביא שכבר הק' הגאון רע"א קושי' זו וכן הק' במגן האלף בסוף הס' בקונטרס עשרים גירה ועין בבנין עולם חיו"ד סי' נ"ו בהג"ה ובנחל אשכול הל' תפילין סי' כ"ח אות ג' שכתב נמי ליישב כן והאריכו בזה ומיישב נמי הבאר יצחק שם עפ"ז הקושי' דאמאי לא ילפי' ס"ת ממזוזה לענין שלכ"ס בגז"ש כתיבה כתיבה כו' וכ' נמי דאין כוונת הירושלמי דמקשה למה לא חשיב כו' דתולין בספרים כו' דאין זה ענין לשלכ"ס כו' ועוד כ' שם ליישב קושי' הנ"ל משום דמגילת סוטה בעי כסדרן כו' והיינו כתי' התפארת ירושלים הנ"ל והרגיש בקושי' הרש"ש והפורת יוסף הנ"ל מהא דפ' הרמב"ם כו' דאינו ממעט לשון יונית רק שארי לשון כו' וכ' דזהו גמי כונת רש"י סוטה ל"ב א' ד"ה פ' סוטה כו' והביא ד' המג"א והא"ר והעצ"ל הנ"ל והאריך בזה ולק"מ קושי' הגאון רע"א הנ"ל. ועי' בתפארת ישראל במגילה שם מ"ש ליישב קושי' הנ"ל וא"כ שפיר י"ל דאף אותיות השם בס"ת לא בעי כסדרן וכהמג"א והא"ר הנ"ל ועי' בכנפי יונה לעיל סי' רע"א דס"ל נמי דאף בשם הוי' לא בעי כסדרן הובא דבריו בחידושי רע"א ועי' בתשו' סת"ם סי' ל"ג שכ' נמי דאף באותיות השם לא בעי כסדרן והביא ראי' מהא דבן קמצר הנ"ל ופ' כן והיינו כהעצ"ל הנ"ל. ועי' בבגדי ישע חיו"ד סי' כ"ז שהביא ד' הג"ו הנ"ל בשם הזוהר וכ' דכוונתו על הזוהר ויקרא י"א ב' דכ' וז"ל ועל דא מאן דבעי למכתב שמא קדישא י' בקדמיתא קוצא חד לעילא כו' לבתר י' ה' דלא מתפרשין דא מן דא לעלמין כו' בן נפיק מתרווייהו והוא דשמא קדישא בת נפסקת מסיטרא דאימה והוא ה' בתראה דשמא קדישא ועל דא בעי למכתב ו' ולבתר ה' כגוונא דא ו' ה' כו' והכי בעי בר נש לאזדהרי' בשמא קדישא דיכתוב שמא קדישא בגוונא דא כו' ואי לאו לא איקרו שמא קדישא ואיקרי פגום עכ"ל הזוהר. והבין הג"ו מדכ' דיכתוב שמא קדישא בגווני דא כו' היינו כסדרן ואי לאו לא אקרי פגום אבל נאמר דאין זה כונת הזוהר אלא כונתו שיכתוב בגונא דא זה אצל זה כסדר השיטה דוקא ולא יתלה איזה אות מהשם למעלה זהו כונת הזוהר דכ' ולא מתפרשין דא מן דא ואם תולה איזה אות מהשם הרי מתפרשין דא מן דא זה למעלה וזה למטה וכן משמע שכ' כגוונא דא ו' ה' כו' היינו כוונתו זא"ז ודין זה איתא נמי במנחות ל' ב' כל השם תולה מקצתו אין תולה כו' אבל שלכ"ס בזמן באותיות השם אין קפידא כלל וא"כ לפ"ז מותר לתקן את הה"א ואף אם נאמר דכוונת הזוהר שיכתוב כסידרן בזמן דוקא וכמ"ש הג"ו מ"מ כיון דלא הוזכר דין זה בש"ם כלל ולא בפוס' ראשונים ואחרונים ש"מ דלא ס"ל דין זה לכן בוודאי תקנה לתקן הה"א עכ"ד. ועי' בשם ארי' חיו"ד סי' מ"ה שכ' כי דין זה אין לו שום שורש בש"ס ופוס' רק מה שנזכר בנו"ב בדרך העברה בד' השואל והג"ו הנ"ל ואלו הי' כדבריהם איך לא הזכירוהו שום א' מהפוס' ראשונים ואחרונים וכ' דאלו הי' בא מעשה לפני כזאת לא הייתי חושש לדבריהם כו' והביא ד' העקרי דינים חאו"ח סי' ז' אות ד' בשם זרע אמת דהוכיח מד' הא"ר דלא שמיע להו מ"ש הג"ו לפסול השמות שנכתבו שלכ"ס וכ' ואף שסמכו דבריהם מד' הזוהר אין לנו עסק בנסתרות כמ"ש הח"צ סי' ל"ו כי אין לנו בדינים והוראות עסק בנסתרות ובתשובת רדב"ז חרה אפו בסופר א' שרצה להגיה בס"ת איזה דבר ע"פ הזהר בפרט שהרבה אחרונים מסקי כן ואין זכרון בזה לראשונים א"כ ודאי הכי נקטי' והביא מתחלה ראי' מהא דבן קמצר דמהני שלכ"ס כו' והביא ד' התיו"ט שם כו' ודחה וכ' דצ"ל שהי' מאמנים את אצבעות ידיהם באופן שיהי' נכתב בב"א האותיות הקטנות והגדולות והיינו שהי' ממהרים בכתיבת ההי"ן ומאחרים בכתיבת הי' וגם הוא"ו באופן שהכתיבה מד' אותיות יצא מת"י בב"א וא"כ אין מזה ראי' לענין שלכ"ס ולפ"ז אפשר לומר דזהו הרבותא ואומנות גדולה שהי' להם בכתב שכ' כל הד' אותיות ברגע א' ולא נשתהו באות גדול ה יותר מאות קטנה ולא זה עיקר האומנות מה שקשרו ד' קולמוסין כו' רק העיקר שנגמרו האותיות בב"א כדי שלא יהי' של"כ וגם שלא יהי' השם חסר רגע א' כו' ועכ"פ אין ראי' מכאן לענין של"כ דכשר ולענין מעשה אני מסכים עם השואל לתקן האות ולא לגנוז היריעה עכ"ד. ועי' בצ"צ חיו"ד סי' רי"ג שתמה על הג"ו והנו"ב הנ"ל דהא קי"ל במנחות ל' ב' תולין את השם ומד' מקצתו אין תולין זהו משום גנאי ולא משום של"כ כו' וצ"ל דהם יפרשו דהא דמקצתו אין תולין משום של"כ דבהשם עצמו יש קפידא של"כ דהא הדין דשל"כ פסול בתו"מ משום דאמרי' בירושלמי אין תולין בתו"מ וא"כ כמ"כ כיון דאין תולין מקצת השם י"ל ג"כ פסול של"כ ומיהו גם שם י"א דהא דאין תולין אינו משום של"כ כמ"ש בסה"ת סי' ר"ה ובתשובת הר"ן סי' ל"ט ובנקה"כ סי' רפ"ח וא"כ מהא דאין תולין מקצת השם אין ראי' לפסול של"כ בס"ת באותיות השם כו' והאריך בזה ומסיק דאין לפסול בס"ת של"כ אף באותיות השם יעוש"ה. ועי' בס' דברי יעקב סי' כ"ח שהאריך בזה והביא ד' הרדב"ז הנ"ל וכ' דמדבריו שם משמע דלכתחלה גם בס"ת יש להדר לכתוב כסדרן דוקא דכל מה דאפשר לתקוני מתקני' כו' ולפ"ז הי' אפשר לומר כיון דגם בס"ת בעי' לכתוב כסדרן אלא שהתירו בו התיקון מפני שא"א אבל באזכרות דטעם זה ל"ש דבהם אין הטעות מצוי שוב דינם שוה לתו"מ דפסול של"כ אף בדיעבד וראוי להחמיר בהם טפי מפני כבוד השם וכ' דד' הרדב"ז צריך הסבר בטעמו כו' דאיך נתיר פסול ד"ת מפני הדוחק כו' וכ' להסביר עפ"ד המג"א סי' י' גבי ציצית כו' והביא ד' המבי"ט בקרית ספר שכ' דהא דפסול של"כ בתו"מ הוא מהלל"מ כו' והאריך בזה וכ' ע"ד הג"ו הנ"ל דאין לדבריו שום פנים בהל' כלל כו' וסיים אם כי מד' הרמ"א באו"ח סוף סי' ל"ב יש להוכיח להצריך לכתוב השם כסדרן היינו למצוה לכתחלה עכ"ד יעוש"ה וא"כ לענין דינא בשארי שמות ודאי יש להקל בדיעבד של"כ וכהא"ר והנו"ב הנ"ל וכמו שפ' בחידושי רע"א אלא אף בשם הוי' נמי נ' דיש להקל בדיעבד בשל"כ וכדס"ל להמג"א והכנפי יונה והקובץ והעצ"ל והבגדי ישע והתשו' סת"ם והצ"צ והש"א וכדברי יעקב הנ"ל וכ"פ בבאר יצחק שם והדברי יעקב הנ"ל לא הביא ד' הב"י בשם הר"י אסכנדרני שכ' הטעם דפסול של"כ בתו"מ משום דכתיב והי' וכ"כ המחבר באו"ח סי' ל"ב סעי' כ"ג הטעם משום דכתיב והי' וכ"כ הלבוש שם והט"ז ס"ק א' הטעם משום דכתיב והי' והוא לא הביא רק ד' המבי"ט הנ"ל ועי' בדע"ק ס"ק ה' שהביא ד' הנו"ב הנ"ל וכ' דאולי רק לכתחלה והביא בשם א' שאמר שאולי עי"ז לא תני במגילה ח' ב' בשיש בין ספרים לתו"מ אודות כסדרן וכ' דזהו קושי' הירושלמי הובא בתשובת הר"ן למה לא תני שיש ביניהם דתולין בספרים ולא בתו"מ לפי' סה"ת ופוס' דטעמא דאין תולין בתו"מ משום דבעי כסדרן וכ' אך א"י שורש לכך ובן קמצר כ' השם בב"א ואין זה כסדר ומסברא בתו"מ פסול כן ורק שלא להפסיק בכתיבת השם נתפרש ומסתמא רק לכתחלה עכ"ד. וכעת ראיתי עוד בתשו' סת"ם הל' ס"ת סי' י"ט שהביא נמי ראי' מהא דבן קמצר והביא עוד ראי' משבת ק"ד ומגיטין כ' גבי הי' צריך לכתוב השם ונתכוין לכתוב יהודא כו' דלא בעי בשם כסדרן כו' והאריך הרבה בזה וכ' לבסוף היוצא מזה שאין לנו ראי' להכשיר בשם של"כ מיהו גם לפסול אין לנו כח וכ"כ דמד' הש"ס ספ"ג דיומא נוטה יותר דכשר של"כ ולדינא אין בידי להכריע ולכך בדיעבד אם אירע כן נ' לקדור איזה שורות עם השם זה שלא יהא נ' כקודר השם לבד כמ"ש באו"ח סי' ל"ב בהשמות עכ"ד. ועי"ש עוד בסוף הס' בהשמטות לסי' רע"ו שהביא ראי' מהא דבן קמצר ומגיטין נ"ד ב' דפריך ולעבור עליו קולמוס כו' דלא בעי' בשמות כסדרן יעוש"ה. ועי' בכתב סופר חיו"ד סי' ק"מ שהביא נמי ד' המג"א והכנפי יונה וגם הביא ראי' מד' הב"י כאן בשם הר"י אסכנדרני דס"ל דאף באותיות השם לא בעי' כסדרן כו' והאריך בזה וסיים ובכ"ז ת"ו להקל לעשות מעשה נגד הג"ו והשמש צדקה והנו"ב כו' ומי ירים ראש להקל ולעשות מעשה כו' ומ"מ מידי ספי' לא נפקא כיון שהמג"א והכנ"י לא ס"ל כן וכן הבאני ראי' מד' אסכנדרני שבב"י וספי' דדינא הוא עכ"ד יעוש"ה. ועי"ש עוד בבגדי ישע שתמה ע"ד המחבר והלבוש אנא מצאו לימוד זה על של"כ דהא מקור דין דשל"כ פסול בתפילין הוא מהמכילתא ותנחומא סוף פ' בא ושם לא אמרו שום טעם על של"כ אלא סתם אמרו כתבו של"כ יגנזו וכן הטור סי' ל"ב לא כ' הטעם מוהי' כו' אלא מביא המכילתא כלשונו גם מהי"מ שבמרדכי שכ' דשל"כ אינו פסול בפ' שמע והי' אם שמוע ודוקא בקדש והי' כי יביאך פסול של"כ מוכח נמי דהא דשל"כ פסול בתפילין בקדש והי' כי יביאך אינו מטעם והי' כו' דהא במגילה ט' א' דנקט הטעם דתו"מ אינן נכתבין אלא אשורית משום והי' הדברים הכתוב בפ' שמע כו' ואם איתא דמהך והי' כו' יהא פסול של"כ כו', א"כ מכשיר הי"מ הנ"ל של"כ בב' פרשיות אלו שמע והי' א"ש הלא עיקר והי' בשמע כתיב א"כ אפכא מבעי קדש והי' כי יביאך להוי כשר של"כ שמע והי' א"ש להוי פסול של"כ א"ו דאין זה הטעם דשל"כ פסול אלא הא דשל"כ פסול הוא מטעם אחר או הלל"מ והיינו כד' המבי"ט ואח"כ הביא ד' הביאורי הגר"א סי' ל"ב כו' והאריך בזה יעוש"ה. ועי' בחסד לאברהם מהדו"ת חיו"ד סי' ס"ה שהביא ד' הג"ו הנ"ל והשיג עליו וכ' דאף לד' הג"ו רשאי לתקן ה"ה הראשונה דדוקא בתפילין דדרשי' במכילתא כו' מקרי דוהי' כו' אף שנכתבו תחלה כסדרן כל שנמחק אות הראשון אסור לתקן ולא משגיחין במה שנכתבו אותיות השניות תתלה אחר אות הראשון כיון דבעי' שיהי' תמיד בהווייתן וכל שיהי' רגע אתת האות כתוב בעוד של"ה אות ה"א נקרא עליו שם פסול ול"מ מה שיתקן אח"כ אות הראשון אבל לענין כתיבת השם בס"ת הואיל ולא ריבה קרא שיהי' בהווייתו אלא דאנן בעי' למימר כשכ' השם למפרע של"כ לא קדוש עד שיכתוב כולו כסדרו והג"ו לא נסתפק לומר דבכה"ג שלא נכתב כסדר שנמחק דלא קדוש כלל כו' וא"כ בודאי כשמתקן אח"כ אות ה"א דנשאר השם בקדושתו כבתחלה כו' והאריך בזה והביא בשם חכם א' שהביא ראי' דלא בעי כסדרן מהא דבן קמצר ודחה ראי' זו דהוי כעין ס"ס שמא נכתבו כולם בב"א וכשר ואם לא נכתבו בב"א שמא אותיות הראשונות קדמו לשניות כמ"ש התוס' עירובין ה' ב' ד"ה וספק וכ' דנ' דאף א"נ דבעי כתיבה כסדרן מ"מ כשנמחק אות הראשון שפיר שרי לתקן אח"כ ולא בטל השם מקדושתו כו' וליתר שאת נכון כשיתקן ה' ראשונה יעביר בקולמוס כל השם ואף לרבנן דאמרי בכתב השם שלל"ש ומעביר עליו קולמוס לשמה אין השם מן המובחר כשר בדיעבד כמבואר בירושלמי שבת פ' הבונה ובזה שהכתיבה ראשונה כשר נכון להעביר קולמוס ובזה יצאנו מכל החששות עכ"ד יעוש"ה. והוא נמי כ' דבמכילתא איתא הטעם דפסול של"כ משום דכתיב והי' וליתא כן במכילתא רק דאיתא שם דאם כ' של"כ יגנזו רק דהב"י הביא בשם מהר"י אסכנדרני הטעם דשל"כ פסול משום דכתיב והי'. וכעת ראיתי בבית שלמה ביו"ד ת"ב סי' קל"ג שהביא ד' הנו"ב הנ"ל וכ' עליו דלא נ' שיהי' עיכוב בדיעבד שלא נמצא פסול זה בש"ס וראשונים ועי' ברמ"א או"ת סוף סי' ל"ב י"ל דשם נמי לכתחלה דוקא הוא וכ"מ מריש ד' הר"י אסכנדרני שהובא בב"י סי' רע"ו עכ"ד ובסי' קנ"א כ' דדין זה דשל"כ פסול אין לזה שורש לא בש"ס ולא בראשונים וגם בעלי הש"ע לא כ' מזה כלום ואף שהרמ"א סס"י ל"ב לענין שם שדי שבתפילין כ' לעשות כסדר אבל שם ודאי הוא רק זהירות לכתחלה וכן בהרבה תשובות שמתירין בנפל דיו על י' שבשם הוי' ועל א' שבשם אלקים לגרור הי' וה"א ולכתוב מחדש ושאר האותיות ישארו כמו שהי' ומכשירין בזה נ' מבואר דל"ח לזה בדיעבד כו' עכ"ד. ובסי' קנ"ב הביא בשם חכם א' שכ' דמשבועות ל"ה משמע דצריך לכתוב השם כסדרן דוקא וכ' עליו דכונתו מדאיתא התם אחרים או' לאחריו אינו נמחק דכבר קדשי השם ואם איתא דא"צ כסדרן א"כ מאי פסקא הא אפשר לאשכוחי אפכא דלפניו כבר קדשי השם ולא לאחריו אלא שא"כ יהי' מוכת משם דגם הנטפלין צריך לכתוב כסדרן והרי אף החכם השואל בנו"ב סי' ע"ו דפשיטא לי' דבעי' כסדרן בכתיבת השם ואפי"ה לא ברירא לי' בנטפלין ולפי הנ"ל יהי' מוכת דאפי' בנטפלין הוי הכי כו' והאריך בזה ואח"כ דתה ראי' הג"ו מהזוהר וכ' עליו דלא דק דכונת הזוהר היינו דה' קדמאה צריך לכתוב תחלה תמונת י' ואח"כ ימשוך לעשות מהי' ה' וה' בתראה צריך לכתוב תתלה רגל הימין בתמונת ו' ואח"כ לעשות ממנה ה' כו' ע"כ אין מזה ראי' כלל כו' עכ"ד. ובסי' קנ"ג כ' דאין לחוש להמחמירין בזה והביא ד' המאיר נתיבים סי' י' ותשובת ר' חיים כהן סי' מ"ב מ"ג וסי' מ"ת משמע דלא חשו בזה כלל ואין לחלק בין שם אלקים לבין שם הוי' כו' ובתשובת דבר שמואל מבואר דאף בשם הוי' לא חש כלל לכסדרן ואף אם נכתב מתחלה של"כ וכ' דכן מוכח להדיא מתשובות בית אפרים סי' ס"א שהשאלה הי' שנמחקה הי' שבשם הוי' כו' והורה לגרור הי' ולתקן ולא עלה ע"ד כלל לחוש לשל"כ וכ"מ נמי מד' הא"ר סי' ל"ב ס"ק ל"ו הביאו הפרמ"ג שם בא"א ס"ק כ"ת כו' וגם בס' יהושע סי' נ"ו הביא ראי' מן הש"ס להקל כו' ומ"ש הרמ"א סס"י ל"ב לענין שם שדי אינו רק זהירות לכתחלה אבל בדיעבד אינו עיכוב כו' עכ"ד וכן עיקר לדינא להקל בדיעבד של"כ אף בשם הוי' ולפ"ד המבי"ט והדברי יעקב הנ"ל דס"ל דפסול של"כ הוא מהלל"מ א"כ בספק של"כ יש להקל להפוס' דס"ל דבס' הלל"מ אזלי' לקולא אבל אי נימא דפסול של"כ הוא משום דכתיב והי' אף בס' של"כ פסול דהוי ספי' דאורייתא ולחומרא. ועי' במגן גבורים באו"ת סי' ל"ב באלף המגן ס"ק ב' שהביא ד' המבי"ט הנ"ל וכ' עליו דלא נודע כונתו אם הוא הלל"מ מדוע לא מנאו הרמב"ם תחת מנין הלל"מ שמנה י' דברים ואם הלל"מ א"כ ממילא הי' בספי' להקל כו' אמנם בעבוה"ג סי' ס' כ' בפשיטות כו' דס' של"כ פסול וכן הסכים עמו הא"ר בפשיטות כו' עכ"ד. ובשלה"ג שם ס"ק ב' הביא ד' עבוה"ג והוא הביא ראי' ממנחות ל"ב ב' ומד' הירושלמי סוף מגילה גבי ס"ת שבלה כו' דס' של"כ כשר והאריך בזה וכ' בסוף דכן בא מעשה לידינו והי' שם עוד סניף להקל והכשרנוה עכ"ד ובס"ק א' שם מ"ש והאריך בזה יעוש"ה. ועי' בישוי"ע שם ס"ק א' מ"ש בזה והביא ד' עבוה"ג הנ"ל שכ' דס' של"כ פסול וכ' דמבואר מזה דהוי אי' תורה כו' והאריך בזה. ועי' במשיבת נפש חאו"ח סי' ח' שכ' באם אירע לסופר שכותב תו"מ שיש בהם קצת נפסקין שיש כעין סדק דק באותיות אם יכול לתקנן אם יש בהם חשש של"כ כו' וכ' דבעיקר הדברים שהסכימו הראשונים דכתבן של"כ היינו שצריך להיות הכתיבה כסדר שלא יקדים בכתיבת האותיות עצמן אף שלפנינו כתובין כסדרן רק בשעת כתיבה הקדים לכתוב המאוחר והביא ד' התוס' מנחות ל"ד ב' ד"ה והקורא שאם כ' הפרשיות של"כ הכתוב בתורה מקרי כתבן של"כ לכן כ' רמ"א בר"ס ל"ב דצריך לכותבן כסדר שכותבין בתורה ואם לאו פסולין וכמ"כ מה שתפסו הרא"ש וכל הפוס' שצריך לכתוב ג"כ האותיות שבפרשה עצמו כסדרן והק' ע"ז מהמשנה דמגילה ט' ב' אין בין כו' אמאי לא תשיב דבתו"מ בעי' כסדרן ובספרים לא בעי' כסדרן ועוד הק' ממנחות ל"ב כו' ס"ת ותפילין שבלו כו' דאיך יעשה מזוזה מס"ת שמא נכתבה הפרשה של"כ דבס"ת כשר ובמזוזה פסול כו' ועוד הק' מברכות י"ג כו' ק"ש ככתבה כו' והאריך בזה וכ' דלולי ד' הראשונים יש לפרש של"כ היינו שהקדים פ' לפ' או תיבה לתיבה כגון שכ' תיבת ישראל קודם לשמע או בפ' שהקדים פ' מאוחר לפ' הקודם וכתובין לפנינו של"כ בהא הוי דינא דפסולין כו' וא"כ א"ש דאין חילוק כלל בזה דגם בס"ת כה"ג פסול כו' והאריך בזה וסיים דאף דמסתפינא לחלוק על גדולים מ"מ בסדק באות יוכל לתקן דבזה י"ל דהגדולים מודים כו' עכ"ד יעוש"ה. ועי' בס' ציוני ח"א סי' כ"ט שהשיג עליו וכ' דלא סמכתי מעולם להקל בסדקין באותיות כו' אפי' אם הי' מחמיר נגד כל הראשונים אין שומעין לו ומכ"ש להקל ת"ו כו' וביחוד מה שפי' בפשט של"כ אין זה דבר חדש וכבר הוזכר זה הפי' בס' התרומה סי' ר"ו בלשון וא"ל ודחה זה הפי' בשתי ידים ופשט לשון המכילתא ודאי לא משמע כן שפרט כל הפרשיות כסדרן שהן כתובין בתורה וכ' אח"כ כותבו כסדרן ודאי משמע שעיקר הקפידה הוא על שעת הכתיבה שצריך לכותבן כסדר שהן כתובין בתורה ואם הקדים המאוחר אפי' פ' שלימה יגנזו ומכ"ש בפ' א' גופי' תיבה א' קודם לחבירו כו' והאריך הרבה בזה וסיים וא"כ בנ"ד כיון שכ' ד' אחד בשעת הכתיבה הי' של"כ ולמוחקו ודאי אסור משום מוחק את השם לכאורה הדעת נוטה שצריך גניזה עכ"ד. ועי' בס' אבן שתי' חיו"ד סי' נ"ט מה שדחה תי' של הבאר יצחק הנ"ל על הקושי' דאמאי לא ילפי' בגז"ש כתיבה כתיבה ס"ת ממזוזה לענין של"כ וכ' ליישב עפ"ד רש"י מנחות כ"ח א' כו' והאריך הרבה בזה וכ' לבסוף מיהו לענין דינא כ' דגם בשם הקודש אין בו משום של"כ וכן הוא להדיא ברדב"ז שאלה ב' אלפים קכ"א וכ' ולפלא בעיני שנעלם זאת מעיני כל הגדולים הללו כי לא הביאו כו' עכ"ד יעוש"ה. ועי"ש עוד בבאר יצחק סי' כ"ב שהביא ראי' להחינוך בית יהודא סי' ע"ב שכ' בפשיטות דאין לכתוב השם על הטלאי ממנחות ל' ב' הטועה בשם גורר מה שכ' כו' רשב"א או' משום ר"מ אין כותבין השם על מקום המחק כו' ואין תולין אותו כו' מסלק את היריעה וגונזה ולא לסלק היריעה ולגונזה הא יש עצה שלא יצטרך לגונזה היינו שיקדור למקום שכ' תיבת חול ולתלותו לתיבת חול בין השיטות ויכתוב השם על הטלאי שדבק להס"ת ובע"כ מוכח מזה דאין כותבין את השם במטלית כו' והאריך בזה. ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' רנ"ט שהשואל שם הביא משם ס' נטע שעשועים שהביא ראי' ממנחות הנ"ל שאסור לכתוב את השם על המטלית והחתם סופר כ' עליו דדבריו תמוהין דהתם במנחות לא מיירי שהשם נכתב בטעות וקודרים אותו אלא מיירי ששכח לכתוב השם וכ' איזה תיבות לפניו ופליגי אי יתלה השם בין השיטין או ימחוק תיבה ויכתוב השם על אותו המחק או גרר וטלאי מאן דכר שמי' עכ"ד והנה ס' נטע שעשועים אינו ת"י וי"ל דכוונתו להביא ראי' ממנחות הנ"ל דאמרי' מסלק היריעה וגונזה הא יש עצה שלא יצטרך לגונזה אלא שיקדור כו' ולכתוב השם על הטלאי וכמ"ש הבאר יצחק ושפיר ד' הנטע שעשועים ועי"ש עוד בבאר יצחק שהביא עוד ראי' מגיטין נ"ד ב' דמקשה וליעבר עלי' קולמוס כו' דמוכח דאין כותבין את השם טל הטלאי יעוש"ה. אך מד' הש"ך לעיל סי' ער"ה ס"ק ג' מבואר דמותר לכתוב את השם על הטלאי והובא דבריו בחתם סופר שם והאריך בזה ופ' כן וא"כ לענין דינא נ' דדין זה הוי ספי' דדינא:

תוכן העניינים

יד אליעזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה