יד אליעזר חלק ב· רבי אליעזר ניצברג
הלכות נדה · סימן קצג
סעיף א
א בעילת מצה. עי' ישוי"ע ס"ק א' מ"ש להסתפק היכא דבעת תשמיש אותו יום לא ראתה ואח"ז בשיעור שחייבין בא"ת ראתה אי תלי' בדם בתולים כו' והאריך בזה ובס"ק ב' שם מ"ש ע"ד הטור שכ' ואפי' בוגרות וע"ד הט"ז ס"ק ב' והאריך בזה. ועי' בפלתי ובקו"א שם מ"ש ע"ד הט"ז והאריך בזה. ועי' במי נדה מהדו"ק שהביא ד' הח"מ באה"ע סי' ס"ג שהק' ד' הרא"ש אהדדי דבפ"ק דכתובות כ' הטעם דחיישי' שמא עירב דם נדה בדם בתולים ובנדה פ' תינוקת כ' טעם אחר משום דביאה לכל מסור וכ' ליישב והאריך בזה. ועי' במהדו"ת שם מ"ש והאריך בזה ועי' בשמלה ס"ק א' שהביא ד' אגודה שכ' וז"ל במס' כלה משמע אדם הנושא אשה בין גדולה בין קטנה ואפי' אלמנה שישבה ז"נ וטבלה ובא עלי' צריכה לפרוש הימנו אחר הביאה עכ"ל. וכ' עליו דנ' דמשמע לי' הכי מדהתוי סתם כלה כו' אחת בתולה ואחת אלמנה במשמע וטעמא י"ל משום דחיישי' שמא בשעת ביאה הראשונה בא לה חימוד חדש ומ"מ נ' מדלא הוזכר בגמ' דילן וגם הפוס' לא הביאוהו ולית מאן דחש לי' עכ"ד. ובס"ק ב' מ"ש ע"ד הפייטן בסילוק פ' פרה מטמאות טהורות כו' מטמאות נדה טהרת בתולי אשה והאריך בזה. ועי' ס"ט ס"ק א' ב' ג' מ"ש בזה: