אור ברסלב
יד אליעזר חלק ב הלכות כבוד אב ואם › סימן רמב

יד אליעזר חלק ב· רבי אליעזר ניצברג

הלכות כבוד אב ואם · סימן רמב

סימן רמא

סעיף ד

א לפני רבו. עי' במהום שמואל בחידושי דינים ובמנ"ח מצוה רנ"ז מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:

סעיף טו

ב בהג"ה ר' מורי. עי' ביד אברהם שכ' דאף ר' פלוני שרי כו' ועוד נ' דה"ה באב שרי ובזה א"ש הא דבברכות ה' א' ומ"ח א' דאחר ר' אבא ברי' דרחב"א כו' ולמ"ש א"ש וא"צ להגיה בשום מקום עכ"ד. וכ"כ בהגהות מצפה איתן שלו בברכות שם ובאמת מבואר לעיל סי' ר"מ סעי' ב' דלא כדבריו שכ' המחבר שם דלא יקראנו בשתו לא בחייו ולא במותו אלא או' אבא מורי והיא מד' הרמב"ם פ"ו מהל' מחרים הל' ג' הרי שס"ל דצ"ל אבא מורי ומשמע דאף אם או' אבא מורי אסור להזכיר שמו וע"כ דצריך להגיה שם הכי אמר אבא אמר ר"י ועי' לעיל סי' ר"מ ס"ק ד' מ"ש להקשות על הביאורי הגר"א ס"ק ל"ו מד' המחבר והרמב"ם הנ"ל יעוש"ה:

ג פלוני. עי' ש"ך ס"ק כ"ד שכ' דדוקא שלא בפניו כו' אבל בפניו אין להזכיר שמו כלל רק יש לקרותו רבי עכ"ד. ועי' בפר"ח בליקוטים שהשיג על הש"ך מדכתיב אדוני משה כלאם הובא דבריו בחידושי רע"א ועי' בכ"מ פ"ה מהל' ח"ת הל' ה' שהביא ד' רש"י בסנהדרין ק' א' שאו' פלוני ואינו או' מורי ור' פלוני ומקרא מסייע דקא' יהושע אדוני משה עכ"ד. הרי וס"ל כהפר"ח דאף בפניו דהא גבי יהושע הוי בפניו ולא ראה הש"ך ד' הכ"מ אלו. וכן ראיתי בברכ"י שכ' על הש"ך דאשתמיטתי' ד' הכ"מ וכן מוכח מד' הספרי פ' דברים שהביא רש"י שם בפ' ותענו אותי הל"ל משה רבינו כו' הובא בביאורי הגר"א ס"ק ל"ו והביא ראי' מזה להרמ"א הנ"ל והתם הוה בפניו ומוכח דאף בפניו מותר ועי' במנ"ח מצוה רנ"ז אות ג' מה שהק' ע"ז מפ' מטות גבי גיעולי מדין כו' ומ"ש ליישב ועי' בקובץ על הרמב"ם שכ' ע"ד הש"ך דהדין דין אמת שלא מצינו בשום מקום בבלי וירושלמי שקראו התלמידים לרבם בשמם בכה"ג שאו' מארי ש"מ דנהגו התלמידים סלסול ברבותם בדורות אחרונים שראו שנתמעט ח"ו כבוד הרבנים וחששו חששא רחוקה דלמא גייז לדבורו ומשום הנכנסין הפליגו בכבודם לאסור לקרותם בשם אפי' באו' מארי והין ראי' מדורו של משה ודומיהם עכ"ד. ולפ"ד מיושב קושי' הנ"ל מהא דאדוני משה כלאם ומהא דספרי ומהא דגיעולי מדין הנ"ל דשאני דורו של משה. ועי' במהר"ם שיק מצוה רנ"ח מ"ש ליישב הקושי' מהא דאדוני משה דהיכא דשם עצמו של רבו הוא שם המורה על חשיבות וכן אם התם צריך לענינו של אותו הזכרה בכה"ג נ' דגם הש"ך מודה דאפי' בפניו כשמזכיר מורי או אדוני רשאי להזכיר בשמו כיון שצריך לאותו השם והביא ד' רבו הגאון בעל מתם סופר שכ' דשמו של משה בגימטריא של שדי והביא בשם כתבי האר"י ז"ל דשמו עם הכולל בגימטריא צנור שמשה הי' כצנור שעל ידו נשפע השפע על כל ישראל ובפרט בענין הנבואה שצוה ה' לאסוף ע' זקנים שנא' ודברתי עמך ואצלתי עליהם עכ"פ הוא הי' הצנור להשפיע עליהם הרוח והי' בידו למנוע הרוח וזה שאלדד ומידד הי' מתנבאים במחנה והי' נ' זה בעיני יהושע כגנאי למשה לכך אמר אדוני משה אתה הוא הצנור ובידך למנוע מהם הנבואה ע"כ כלאם כלומר מנע מהם שלא יהי' נ' כאלו הם אינם תלוים בך עכ"ד. ועי' בפרשת דרכים דרוש ט"ו שהק' בשם רבותיו בהא דאמרי' בברכות ד' א' גבי דוד שאמר ולא עוד אלא שכל מה שאני עושה אני נמלך במפיבושת רבי כו' דהיכי קרא דוד לרבו בשמו כו'. וכ' מתחלה ליישב עפ"ד הרמ"א הנ"ל דכיון דאמר מורי שרי להזכיר שמו וא"כ הכא שדוד הי' או' מפיבושת רבי ליכא איסורא ואח"כ דתה זה וכ' די"ל דווקא כשמזכיר התאר מקודם כגון אדוני משה או מורי פ' שרי אבל לומר פ' מורי שמזכיר שם העצם קודם התאר אסור כו' והכא גבי דוד שהי' או' מפיבושת רבי אסור ולהכי מסיק כתי' רבותיו דמפיבושת אינו שם העצם כי אם שם התאר כו' והאריך בזה. ועי' בדרו"ח מהגאון רע"א בשבת קט"ו הבאתי דבריו לעיל סי' ר"מ ס"ק ד' שהביא בשם בנו הגאון ר' שלמה שכ' נמי לחלק בין היכא שהזכיר התאר קודם ובין היכא דמזכיר שם העצם קודם כו' והביא ד' רש"י בעירובין ל"ו א' ד"ה דידי' ומתני' דרבי אבטולמוס הוא ולא ראה ד' הפרד"ר הנ"ל שכבר הקדימו בזה. ועי' בברכ"י שהביא בשם אור יקרות שהשיג על הפרד"ר מגיטין י"ד ב' מי נתן לינאי אבא ומפסחים קי"ב א' אני או' ליותאי אבא ובמעילה י"ז ב' אלו הי' יוחאי אבא כי' דאין חילוק בזה בין שהזכיר שם העצם תחלה או שם התאר תחלה וא"כ שפיר י"ל כתי' הפרד"ר וכן השגתי נמי לעיל סי' ר"מ שם על הגאון ר' שלמה איגר מהא דיוחאי אבא הנ"ל וגם השגתי עליו מד' המחבר שם ועי' בצל"ח בברכות שם שהביא ד' הפרד"ר הנ"ל שכ' דש"ה דאמר מפיבושת רבי והק' עליו מד' השיך הנ"ל שכ' דבפניו אפי' אמר רבי פלוני אסור והרי כאן אמר דוד שאמר לו מפיבושת רבי יפה רנתי כו' א"כ אליו הי' מדבר כן וכ' ליישב דלפמ"ש דמפיבושת לא הי' רבו מובהק ניחא דברב כזה אפי' בפניו מהני באו' רבי פ' עכ"ד. והיינו כתי' רבותיו של הפרד"ר הנ"ל והוא כ' ליישב זה אף לפ"ד הש"ך הנ"ל:

סעיף לא

ד בהג"ה חכם שאסר כו'. עי' בהגהות יד שאול מ"ש ליישב קושי' התוס' נדה כ' ב' ד"ה אגמרי' גבי ילתא כו' כיון דכל הטעם משום דשוי' אנפשי' חר"א א"כ אשה נשואה דמשועבדת לבעל ל"ש שוי' אנפשי' חד"א ויכולה לשאול עכ"ד. וזה דבר חדש ומעולם לא שמענו שיהי' חילוק השואל הוראה בין אם השואלת פנוי' או נשואה וכן ראיתי בס' א' מחכמי זמנינו נקרא דרכי הוראה סי' י"ג שהשיג כן והאריך בענין זה יעוש"ה:

סעיף לב

ה בהג"ה ואסור לבזותו. עי' במהר"ם שיק שם שכ' ליישב בזה קושי' האהל דוד בר"פ שבועות העדות דאמאי אמרי' דאם העדים ת"ת מושיבים אותם ואתי עשה דכבוד תורה ודחי עשה דועמדו כו' והא יכול למחול ואז ליכא עשה. ותי' דזה מקרי בזיון ולבזותו ל"מ מחילתו כו' וכ' עוד חי' ליישב והאריך בזה, ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' כ"ח ס"ק י' מ"ש אי זה מקרי בזיון כו' ומ"ש שם ליישב קושי' זו והארכתי בזה יעוש"ה:

ו הש"ך בסיף הסי' בפלפול בהנהגת הוראות באו"ה הכריע דבדאורייתא ודאי יש לפסוק כהרמב"ם וסיעתו דאף אם המחמיר הוא הקטן הולכין אחריו ובדרבנן קשה להקל כיון שרמ"א וגם הב"ח פוס' כהרשב"א כו' בפרט שגם רי"ו וריב"ש ור"מ אלשקר והג"א ס"ל כן והאריך בזה. ועי' בס' דברי נחמי' חאה"ע בריש הס' בכללים וספי' דפלוגתא מ"ש ע"ד הש"ך והאריך הרבה מאד בזה. ועי' בבנין עולם חיו"ד סי' נ' ובצ"צ סי' קצ"ז ובס' דרכי הוראה שם סי' ט"ז מ"ש על הש"ך והאריכו בזה יעוש"ה. ועי' עוד בש"ך מ"ש ע"ד הרמ"א בתו"מ סי' כ"ה שכ' דאפי' אין הרבים מסכימים מטעם א' כו' מקרי רבים כו' ועי' בדברי נחמי' שם ובצל"ח הנדפס מחדש במנחות מ"ה ב' מ"ש ע"ד הש"ך והאריכו בזה. ועי' עור בש"ך מ"ש ע"ד הג"א פ"ק דע"ז לענין אם זה גדול בחכמה וזה גדול במנין כו' ועי' במקום שמואל בחידושי דינים ובשערי תורה ת"ג כלל ד' פרט ג' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:

תוכן העניינים

יד אליעזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה