אור ברסלב
יד אליעזר חלק ב הלכות חלה

יד אליעזר חלק ב· רבי אליעזר ניצברג

הלכות חלה

הלכות פטר חמור

סימן שכב

סעיף א

א אין לו שיעור. עי' בנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' ר"א שכ' דמצות הפרשת חלה אף שהיא מצוה אחת יש בה ב' ענינים האחד היא להפקיע אי' טבל מן העיסה והשני לתנה לכהן וב' ענינים אלו חלוקים זה מזה שלפטור העיסה אין לה שיעור כלל מה"ת וחטה אתת פוטרת כל הכרי. אמנם כדי לקיים מצות נתינה יש לו שיעור מה"ת דכתיב תתנו צריך שיהי' כדי נתינה כו' וכ' דכן מבואר ברש"י פ' שלח כו' והאריך וכד' הרמב"ם בפי' המשנה פ"ב דחלה משנה ז' הובא בפ"ח ס"ק א' וכבר קדמו בזה בתוס' רי"ד בקידושין נ"ח ב' לענין תרומה ולא ראה הנו"ב ד' התוס' רי"ד אלו שכבר הקדימו בזה ועי' במשל"מ פ"ו מהל' מת"ע הל' ז' מ"ש ע"ד התוס' רי"ד והאריך בזה. וכעת ראיתי במקומ"ח לעיל סי' ס"א שהביא ד' התוס' רי"ד וכ' על הנו"ב שלא ראה ד' התוס' רי"ד והאריך בזה ובד' רש"י שהביא הנו"ב ועי' עוד בספרו תשובת מהרי"מ סי' י"ב וסי' ס"ה מ"ש ע"ד הנו"ב והאריך בזה ועי' ברמב"ן בס' המצות שורש י"ב שכ' דב' מצות הן א' הפרשה וא' הנתינה ועי' במרגניתא טבא שם שכ' דהרמב"ן חזר בו שהרי כשבא להשלים המצות שהסיר ממנין רבינו לא השלים באלו שימנה הפרשה למצוה בפ"ע ונתינה למצוה בפ"ע כו' ש"מ שחזר מכל דבריו שכ' כאן והאריך בזה ועי' במעיה"ח פ"ז א' מה שהשיג עליו מד' הרמב"ן עצמו שם ומ"ש ע"ד הרמב"ן הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה ועי' במהר"ם שיק מצוה תק"ז ובס' נר מצוה שורש י"ב מ"ש והאריכו בזה:

ב ששייר מקצת. וכ' הט"ז ס"ק א' הטעם שנא' ראשית בעי' ראשית ששירי' נכרין עכ"ד ובאמת לא מתיבת ראשית ילפי' אלא מתיבת מראשית דכתיב גבי חלה דמשמע מראשית ולא כל ראשית וכ"כ התוס' בתולין קל"ו א' ד"ה אף שכ' וז"ל תימא מנלן דבעי' ששירי' ניכרין אי מדכתיב ראשית בראשית הגז נמי כתיב ראשית ומה צריך למילף מתרומה וי"ל דהא דבעי' בתרומה שירי' ניכרין משום דילפי' תרומה מחלה דחלה נקראת תרומה ובתחלה כתיב מראשית דמשמע ולא כל ראשית עכ"ל הרי בהדיא שכ' דילפי' מתיבת מראשית ולא מתיבת ראשית כמ"ש הט"ז וכן מוכת דהא פ' המחבר לקמן סי' של"ג סעי' ו' האו' כל גיזתי ראשית דבריו קיימין וכ"פ הרמב"ם פ"י מהל' בכורים הל' ת' ואי נימא דילפי' מתיבת ראשית א"כ אמאי בראשית הגז דבריו קיימין וע"כ צ"ל דילפי' מתיבת מראשית וכמ"ש התוס' הנ"ל ומש"ה בראשית הגז דבריו קיימין וכ"כ הרמב"ם בפי' המשנה פ"א דחלה מ"ט דילפי' מתיבת מראשית דדרשי' ולא כל ראשית והיינו כהתוס' וכדמוכח מד' הרמב"ם דהל' בכורים וכמ"ש אך הר"ש שם כ' דילפי' מתיבת ראשית דכתיב גבי חלה ותרומה דבעי' ששירי' ניכרין וכ"כ הרע"ב שם כהר"ש ודבריהם תמוהים דא"כ גבי ראשית גז נמי נימא כה"ג ואמאי דבריו קיימין וכמ"ש התוס' הנ"ל וכן הק' בתוס' ראשון לציון שם ובתוס' רע"א שם אות ו' על הר"ש והרע"ב ובאמת מבואר להדיא בירושלמי בחלה כהתוס' הנ"ל דקא' מנין שלא עשה כלום עד שישייר מקצת ת"ל מראשית ולא כל ראשית והובא בשנות אלי' שם הרי מבואר להדיא דילפי' מתיבת מראשית כהתוס' ועי' במהרי"ט אלגזי הל' חלה אות ח' שהביא נמי ד' הירושלמי ותמה על התוס' הנ"ל דאמאי לא הביאו הירושלמי ועוד הביא ספרי פ' שלח דמבואר נמי כן דילפי' מתיבת מראשית והשיג על הרדב"ז בביאורו פ"י מהל' בכורים שתמה על הרמב"ם הנ"ל דגבי ראשית הגז כו' וכ' עליו דאישתמיט מיני' ד' התוס' הנ"ל והאריך בזה. וכן הוא נמי בירושלמי דתרומות פ"ד הל' ד' דילפי' מתיבת מראשית ולא כל ראשית והיינו משום דילפי' תרומה מחלה וכמ"ש התוס' ועי' בהגהות מצפה איתן בתולין שם מ"ש בזה ועי"ש עוד במהרי"ט אלגזי שכ' להסתפק דהא דבעי' בתרומה וחלה שישייר מקצת אי בעי' שישייר שיעור כזית לחולין כו' או אפשר שאף שיור כל שהוא הוי שיור כו' והאריך בזה ועי' בישוי"ע שכ' דכיון דאין לחלה שיעור א"כ אם יש לו חלה דרבנן דהיינו שנתערב בתוך העיסה שהורמה תלתה טבל יוכל לעשות עיסה אחרת שנתחייב בחלה והוא יפריש מתוך העיסה השנית חלה עלי' ועל העיסה שנתערב עם הטבל ולא חשיב מן החיוב על הפטור כו' והאריך בזה ועי"ש עוד מ"ש בד' הגמ' בכורות כ"ז כו' ונותנה לכהן קטן כו' ומ"ש לענין דשיל"מ יעוש"ה:

סימן שכג

סעיף א

א בהג"ה ישאל לחכם. עי' בבאר יצחק חיו"ד סי' כ"ז מ"ש והאריך בזה ובסי' כ"ח מ"ש לענין נשים המפרישות חלה דנשאלות על תערובות חלה בתבשיל כו' היכא דהנדר נעשה ע"י שלוחו אי מצי המשלח לשאול כו' או אם השליח יכול לשאול כו' והאריך הרבה בזה ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' ש"כ שכ' בפשיטות דשניהם יכולים לשאול הבעה"ב והשליח כו' והאריך בזה ולא הביא הבאר יצחק ד' החתם סופר ועי' בכתב סופר חיו"ד סי' קס"ז מ"ש להביא ראי' לד' אביו מפסחים מ"ו גבי כיצד מפרישין חלה בטומאה כו' ומנדרים נ"ט א' דפריך והרי תרומה כו' והאריך בזה יעוש"ה:

ב ויתיר לו. עי' ט"ז ס"ק ב' מה שהק' ע"ז וסתר ד' הרמ"א והאריך בזה ועי' בישוי"ע ובמהר"ם מינץ סי' ט"ו וברמ"ץ חיו"ד סי' פ"ד מ"ש ע"ד הט"ז והאריכו הרבה בזה יעוש"ה:

סימן שכד

סעיף יא

א נתן שאור. עי' ש"ך ס"ק י"ח ועי' בחוט המשולש בתשובות הגאון ר' אליעזר יצחק סי' ל"ה ל"ו ל"ז מ"ש ע"ד הש"ך ומה שנתוכח שם עם הגאון בעל גליא מסכת והאריך הרבה בזה ופ' מכח זה במעשה שהי' דהיכא דלשו עיסה כשיעור חלה ואחר גמר לישה בשעה שעמד לאפות נטל ממנה חלתה ואח"כ נתן לתוך העיס' עוד קמח כשיעור חלה אבל יש מהעיסה כ"כ שיתבטלו הקמח ברובה ואפה הפת ונאכל הפת רק נשאר ככר אחד דלפ"ד הסמ"ג לא הי' צריך להפריש כלל אך עכ"פ אם יפריש מיני' ובי' ודאי ופטור לכל הדיעות ויפרוש בלא ברכה עכ"ד. ועי' בנמוקי רי"ב שהאריך נמי בדין זה ובד' הש"ך ופ' דיכול להפריש ממ"א אף בעיסה בתוך עיסה לדידן דחלה בזה"ז לא תקנו רק לשרפה ולא לתקנה לכהן כו' עכ"ד. ועי' בעמק יהושע דיני חלה סי' כ"א מ"ש בד' הש"ך והאריך בזה. ועי' בישוי"ע מ"ש בזה ומ"ש ע"ד הט"ז ס"ק ב' ומ"ש ע"ד הרמ"א ומ"ש ע"ד הט"ז ס"ק ט"ו והאריך בזה יעוש"ה:

סימן שכה

סעיף ב

א ולא נגיעה. כ"ה דעת כל הפוס' רק דבס' התרומות כ' דהחלה שמפריש על שתי העיסות צריך נגיעה אבל כל הפוס' חולקים עליו בזה ופי' בישוי"ע שכ' דהעיסות בודאי א"צ ליגע רק כשמונחים לפניו די כ' דהטעם של הסה"ת דס"ל כרש"י בסוטה ל' שכ' דלכך אוסרים רבנן דגזרו שמא יקרא שם קודם ואז נטמאת החלה כו' והאריך הרבה בד' הסה"ת יעוש"ה:

סימן שכו

סעיף א

א בהג"ה באחת כרכום. עי' בישוי"ע שכ' דבחג המצות שהמנהג ליקח מן מצת מצוה ומן שאר המצות ומצרפים אותם לחלה דלאותן הנוהגים כדעת הרבה פוס' דלמצת מצוה אין יוצאין רק בחיטים שהם משומרים משעת קצירה ובשאר מצות שאינן מצוה לצאת בהם ידי חובתן אכיל מצה בלילות הראשונים אינם מקפידים שיהי' משומרים נ' ברור דאין מצטרפין העיסות כיון שמקפיד על תערובתן וגרע יותר מעיסה שאין בה כרכום שאינה מצטרפת מחמת שמקפיד עליהם שלא יתערבו דכ"ש בזה דחשיב קפידא כו' ומ"ש להקשות על הרמ"א והאריך בזה ליישב יעוש"ה:

סעיף ב

ב עיסה כו'. עי' ט"ז ס"ק ב' שהביא ד' המ"ב סי' א' שכ' דהמנהג בקצת מקומות שנחתום ישראל עושה עיסה גדולה ובאות הנשים ולוקחות ממנו כל אחת כדי שיעור חלה וכ"א נוטלות חלה מעיסה שלקחה מהנחתום דשפיר עבדי הכי דבדעת האדם תליא מילחא כו' והב"ח חולק ע"ז כו' והא כ' ליישב המנהג עפ"ד ד' הגמ' גיטין ל' א' גבי המלוה מעות את הכהן להיות מפריש כו' אם הוא באופן שזכרתי שיש נשים רגילין ליקח בכל ע"ש מזה הנחתום אבל לא באופן אחר עכ"ד והש"ך ס"ק ד' ס"ל כהב"ח והביא ד' המ"ב וכ' עליו שאין דבריו מוכרחים ובאמת ד' הט"ז מה שהביא ראי' מגיטין יש לדחות דשאני תרומות ומעשרות שאין לבעלים רק ט"ה שיכול ליתן לכל כהן שירצה והלכך במכירי כהונה שבודאי יתן לו ממילא שאר הכהנים מסחי דעתייהו והוי כאלו אתי לידי' וזה לא שייך הכא דהא אם יבואו נשים אחרות ויוסיפו על המקח בודאי ימכור להם נקרא עצי ברושים שכ' נמי כן לדחות ראי' הט"ז והאריך בזה יעוש"ה:

סימן שכז

סעיף א

א כשתעשה עיסה. והוא מד' הטור בשם הר"א ממיץ וכ"כ הסמ"ג בשמו ונתן טעם משום דקי"ל כראב"י בקידושין ס"ב א' גבי פירות ערוגה כו' וכ"כ בסה"ת וכן הוא במרדכי פ' האיש מקדש סי' תי"ט ועי' בתוס' נזיר י"ב א' ד"ה מ"ט מ"ש בזה ועי' בספרי תורת אליעזר בסוף הס' דיני זכי' ושליחות מ"ש והארכתי הרבה בזה בדברי נכונים יעוש"ה:

סימן שכח

סעיף א

א להפריש תרומה. ובשאילתות פ' צו שאילתא ע"ג איתא הגירסא על התרומה ועי' בהעמק שאלה שם אות א' מ"ש והאריך בזה ובאות ב' שם מ"ש לענין הנוסח אי צ"ל על התרומה או על החלה ומ"ש ע"ד הביאורי הגר"א ס"ק ב' והאריך בזה ועי' בחידושי רע"א שהביא ד' הראב"ד בהשגות בשם רב אחא משבחא דקורא שם ואו' ה"ז חלה וכ' דכן מבואר בלשון הרשב"א בחולין צ"ד ד"ה השולח ועי' בש"ש שם אות ע"ט מה שתמה על הטור והש"ע כאן דלמה לא הזכירו הלכה זו שיצאה מפי גאון דצריך לקרות שם ולומר ה"ז תרומה. ובאמת מבואר כן להדיא במשנה נדה ע"א ב' ומקפת וקורא לה שם הרי להדיא דצריך לקרות שם ועי' בהעמק שאלה שם אות ג' מ"ש טעם על מה שלא הזכירו דין זה דצריך לקרות שם והאריך בזה יעוש"ה:

סעיף ג

ב בהג"ה וכן משרשרת כו'. והוא מד' התה"ד סי' קפ"ח ועי' בספרי תורת אליעזר בסוף הס' דיני זכי' ושליחות מ"ש והארכתי הרבה בד' התה"ד בדברים נכונים יעוש"ה:

תוכן העניינים

יד אליעזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה