יד אליעזר חלק ב· רבי אליעזר ניצברג
הלכות בכור בהמה טהורה · סימן שיד
סעיף ה
א אפי' אשה. עי' בחידושי רע"א שהביא בשם מהראנ"ח דא"נ במעיד מפי אחר דהוי תרתי לריעותא כו' ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק י"ב מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה. ועי' בס' מלבושי יו"ט ח"ב ביו"ד סי' ט"ו מ"ש להסתפק אם עכו"ם מסלפ"ת נאמן בזה וכן קטן מסלפ"ת אי נאמן וצ"ע:
סעיף ו
ב לא הי' כו עי' בישוי"ע שהק' בהא דקא' הגמ' בכורות ל"ו לא הי' מוחזקין בו שהוא בכור ובא א' ואמר זה בכור ומומו עמו כו' נאמן ופריך מאי קמ"ל שהפה שאסר הוא הפה שהתיר תנינא האשה שאמרה א"א הייתי כו' נאמנת אמאי יהא נאמן לומר שהוא בכור ונפל בו המום תאלי' משום מגו דאי בעי אמר שאינו בכור כלל לדעת הסוברים לגרוע ל"מ אף למה שלא נגרע כו' וכ' ליישב והאריך בזה יעוש"ה:
סעיף ז
ג והעיד כו'. עי' ש"ך ס"ק ו' שהביא ד' הב"ח שכ' דהיכא דלא ידעי' דבכור זה ניתן לכהן זה בלא מום א"צ להביא עדים שיעידו על המום דנאמן במגו כו' והש"ך השיג עליו דלפ"מ דפ' לקמן דצריך שיאמר ישראל פ' דוקא א"כ אין כאן מגו דמסתפי שמא ישאל ויתבדה משא"כ הכא שאו' שמעצמו נפל אין כאן מי שיכחישנו עכ"ד. וסברא זו לענין מגו כ' הרשב"ם בב"ב מ"ה א' והרא"ש שם סי' מ"ו דמש"ה א"נ לומר פרעתיך ביני ובינך במגו דפרעתיך בפני פ' ופ' והלכו למדה"י כו' דמלתא דעבידא לאגלויי לא משקר אינש פן יעשה בדאי היום ולמחר כי הדרי עדים ממדה"י ויאמרו להד"מ עכ"ל. הרי להדיא שכ' דהיכא דמסתפי לא הוי מגו וכהש"ך ולהב"ח קשה מד' הרשב"ם והרא"ש ועי' בתומים בכללי מגו סי' ל"ז מ"ש בזה יעוש"ה. ועי' בישוי"ע ובטוב טו"ד מהדו"ק סי' רס"ב מ"ש והאריכו בזה: