אור ברסלב
יד אליעזר חלק א הלכות תערובות › סימן קח

יד אליעזר חלק א· רבי אליעזר ניצברג

הלכות תערובות · סימן קח

סימן קז

סעיף א

א אין צולין כו'. עי' ש"ך ס"ק א' שכ' דבשניהם כחושים שרי אפי' לכתחלה כו' והוכיח כן מהש"ס בפסחים ע"ו ב' כו' בשר שמן כו' וגם מדתלי טעמא דמפטמי אהדדי משמע להדיא דבשניהם כחושים אפי' לרב שרי עכ"ד ועי' בפלתי ס"ק ב' שהק' דלפ"ד התוס' בע"ז ס"ו ב' והרמ"א לקמן ובאו"ת סי' תמ"ז דבחמץ בפסח דמשהו אסור גם ריחא אסור כו' א"כ כיון דעכ"פ יש טעם משהו איך יהי' מותר לצלות לכתחלה אף בשניהם כחושים הא אין מבטלין א"ל עוד הק' ע"ד התוס' פסחים שם שהק' דמאי פריך הגמ' שם אבל משום תערובות טעמים שרי לוקמי בשניהם כתושים וליכא תערובות טעמים דלפמ"ש בעצמם דמשהו איכא א"כ גם בכחושים איכא תערובות טעמים ואסור לכתחלה משום דאין מבטלין א"ל כו' ע"כ קושי' וכן הק' בצל"ח שם ועי' בעה"ב ס"ק א' שכ' ליישב עפ"ד הרשב"א שהביא המחבר לעיל סי' צ"ט סעי' ז' דאי' מועט שנבלע בכלי שדרכו להשתמש בשפע כו' מותר להשתמש בו לכתחלה כו' הרי דדעת הרשב"א דמה שא"א לבא לידי נתינת טעם מותר לבטל לכתחלה ואין בו משום אין מא"ל ואף הטור שחולק הוא רק מטעם דלמא מבשל בו דבר מועט אבל בגוף הך סברא מודה דלא הוי מבטל א"ל וה"ה בזה בשניהם כחושים אע"ג דאיכא משהו כיון דע"י ריח בכחושין א"א לבא לידי נ"ט אין כאן מבטל א"ל כו' והאריך בזה ואח"כ ה' ליישב קושי' הצל"ח שם בשם חכם א' שהק' דהא רב ס"ל מב"מ במשהו א"כ למה אמר רב בשר שחוטה שמן כו' הא גם בכחושים יש לאסור דמשהו מיהו איכא וכ' ליישב לפ"מ דאמרי' בתולין צ"ט ב' שאני ציר דזיעה בעלמא הוא ופי' התוס' והרשב"א דאינו אסור רק מדרבנן ובדרבנן ל"א מב"מ לא בטל והנה בריתא בעלמא ודאי דליכא אי' תורה רק בטעמא דטכ"ע לומדים ממשרת אבל ריחא לא הוי רק מדרבנן וכמ"ש הפלתי ובאי' דרבנן ל"א מב"מ לא בטל ואינו אסור במשהו לכך הוצרך לומר דוקא בשמן ואף לפ"מ שנ' מד' רש"י ותוס' ביבמות פ"ב דגם בדרבנן אמרי' מב"מ לא בטל כו' וא"כ צ"ל דהא דמשני שאני ציר דזיעה בעלמא הוא כפשוטו דמשום דהוא זיעה בעלמא הקילו וכ"כ הריטב"א שם כו' וי"ל דה"ה בריח דמסברא גרע מציר כו' ושפיר י"ל דבריחא אף לרב מב"מ בטל כו' ואח"כ כ' ליישב קושי' השעה"מ פט"ו ממכ"א על הרי"ף פגיה"נ כו' והאריך בזה ועי' בס' ברכת אברהם בפסחים ע"ו ב' מ"ש בד' הש"ך הנ"ל והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק א' מ"ש לענין ריחא אי אסור מדאורייתא או מדרבנן כו' ובס"ק ב' ג' מ"ש והאריך בזה ועי' בעצ"ל מ"ש והאריך בזה והנה הפלתי ס"ק ו' כ' מסברת עצמו בפשיטות דריחא מלתא אינו אסור אלא מדרבנן כו' וכעת ראיתי בהלכות גדולות הל' דם סי' ס"ה שכ' וז"ל והלכה כלוי דקא מסייע לי' קרא דכתיב משרת דאטעמא קפיד רחמנא אבל ריחא לא עכ"ל הרי דס"ל בהדיא דהא דרב דס"ל ריחא מלתא הוא רק מדרבנן והיינו כד' הפלתי ולא ראה הפלתי ד' הבה"ג אלו שכבר הקדימו בזה וגם הישוי"ע הנ"ל לא ראה ד' הבה"ג שהרי לא הביאו ועי' בס' דברי שאול בדרוש לשבה"ג בסוגיא דפסחים ע"ו מ"ש והאריך בזה וגם הוא לא ראה ד' הבה"ג הנ"ל שהרי לא הביאו:

ב שלא יגעו. עי' פלחי ס"ק ה' שדקדק מד' התוס' בע"ז דאם נוגעים זה בזה אז אסור כולו אף בכחוש וחגור גדול כו' וכן דקדק מד' המרדכי פ' כ"ש ועי' בעה"ב שכ' עליו דזה דבר חדש שלא נזכר בשום פוסק דבנוגעים זה בזה אמרי' ריחא מלתא כו' והאריך בזה וכ' דלדינא אין לחוש לד' הפלתי להחמיר ליטול כ"נ אף במקום שלא נגע מטעם ריח רק במקום שנגע אוסר כ"נ באי' כחוש כדלעיל סי' ק"ה כמו שנ' מכל הפוס' ואח"כ השיג על הצל"ח והק' עליו והאריך בזה ומסיק דאין ללמוד ריחא ממגע ועי' בישוי"ע ס"ק ג' ד' ה' מ"ש והאריך בזה ועי' במקמ"ח מ"ש ע"ד הלח"מ פי"ג ופט"ו מהל' מכ"א והאריך בזה יעוש"ה:

ג בהג"ה דבר חריף. עי' בפר"ח ס"ק ח' ובפלתי ס"ק ו' ובחידושי מהרא"ל ובדברי שאול שם מ"ש ע"ד האו"ה והאריכו בזה ועי' ש"ך ס"ק י"ב שהביא ד' החשומ"יי ועי' בעה"ב ס"ק ד' שכ' דאין כלי בולע ע"י ריח והביא ראי' ע"ז כו' והאריך בזה ובד' החשומ"יי:

ד בדאיכא ס'. עי' בעה"ב שם מ"ש לענין היכא דליכא ס' נגד האי' וטועמים את ההיתר ומריחים ואין בו לא טעם ולא ריח של אי' אי שרי או לאו והאריך בזה והניח בצ"ע ועי' בס' המנוחה בסוף הס' בבית מנוחה שם בסוגיא דריחא מלתא מ"ש ע"ד או"ה והאריך בזה יעוש"ה:

ה האוסר במשהו. עי' פלחי ס"ק ז' מ"ש ליישב ד' הרי"ף פגיה"נ דהא דכ' דמה שנאסר במשהו אמרי' ריחא מלתא היא לאו דוקא משהו אלא כל שאינו בכלל ס' דמה שהוא בכלל ס' היינו בנ"ט דקפדי' עליו וריחא לאו טעמא הוא דאינו מורגש טעם כו' רק במה דאינו נ"ט כו' משהו מיהו קרי' לי' ראינו בנ"ט וא"כ כיון דאינו בנ"ט ולא קפדי' אטעם בזה י"ל ריחא נמי דהא לא קפדי' אנ"ט והנה דעת הרי"ף כדעת רש"י חולין צ"ט תרומה אפי' מין בשא"מ בק' וכיון דנפקא לן מכלל ס' שהוא בנ"ט דין הוא שיהא ריחא מלחא כמו למ"ד מב"מ לא בטל וא"ש ד' הגמ' דתרומה דמיא למב"מ לרב דעכ"פ נ"ט ליכא כו' עכ"ד ואין דבריו נ' וכמו שהק' עליו המקמ"ח דהמעי' ברש"י חולין צ"ט א' ד"ה אין בהם שכ' דכי בעי' ק"א בתרומה היכא דאיתא לאיסורא בעין אבל היכא דליתא בעינא לא בעי' ק"א והתוס' פי' דא"צ לדחוק בזה דמבשא"מ בנ"ט א"כ ממנ"פ אי מפרש כפירש"י הרי מוכח מד' רש"י לפי' במתני' דהיכא דליכא ממשוח של אי' בטל בנ"ט וא"כ ריחא לא עדיף מטעם והא מוכח לרש"י דכל היכא דליכא אלא טעמא בעלמא בטל בס' בתרומה כשאר אי' א"כ דבריו אין מספיקין וכ' פי' אחר בכונת הרי"ף ועי' בחידושי מהרא"ל שהק' נמי כעין זה על הפלתי והאריך בד' הרי"ף הנ"ל ועי' עוד בספרו מגן האלף באו"ח סי' תמ"ז ס"ק ג' שהק' נמי מ"ד הפלתי הנ"ל דהא טעמא אפי' לרש"י א"צ ק"א וריחא לא עדיף וטעמא והאריך בכונת הרי"ף הנ"ל ועי' בברכת אברהם שם ובארוך מש"ך בהגהות מנחת אהרן שם ובשעה"מ פכ"א מהל' מכ"א הל' ג' ובפרדס דוד בחידושיו לפסחים שם ובאגודת אזוב החדש חאו"ח סי' ח' ובברוך טעם בשטר התערובות דין ב' פ"ח ובב"ח מניחה שם ובס' המכריע חיו"ד סי' כ"ו בזר זהב ומנחת יהודא ובחידושי הרי"מ בחידושיו לחולין בר"פ גיה"נ ובדברי שאול בדרוש לשה"ג מ"ש בד' הרי"ף הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה ועי' בש"ך ס"ק ט"ו שכ' שכן הסכמת רוב הפוס' כהך דיעה וכן ס"ל להמג"א בסי' תמ"ז ס"ק ד' ועי' בשעה"מ שם שכ' שכן הוא דעת הרי"ף וגם הרז"ה והר"ן שחולקים על הרי"ף הוא וטעם אחר אבל מודים דריח הוי משהו וכן דעת התוס' והסמ"ק לכן יש להחמיר אף בדיעבד כו' והשיג על הפר"ח שם ס"ק א' שכ' דלענין דינא באי' משהו דרבנן יש לסמוך ע"ד המתירין והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ובעה"ב ס"ק ה' מ"ש והאריכו בזה ועי' במקמ"ח שם שכ' עוד טעם אחר מה שיש להחמיר בחמב"פ ריחא יותר משאר אי' מלבד הטעם שכ' דמשהו מיהו איכא כו' דהפוס' מדמו חמץ לבב"ח משום דלא בדילי מיני' כל שעתא וה"נ לענין זה יש לדמות לאסור ריח כמו בב"ח כו' והאריך בזה ואח"כ הק' על התוס' בע"ז ס"ט א' ד"ה סבר כו' והאריך בזה והניח בצ"ע יעוש"ה:

סעיף ד

ו פת שעורים. עי' בפר"ח ס"ק י"ח ובפלתי ס"ק י' ובחידושי מהרא"ל ובשעה"מ פי"ח מהל' מכ"ח הל' ג' מ"ש ליישב ד' הטור שהשמיטו והאריכו בזה ובס"ק ט' בפלתי מ"ש ליישב ד' המחבר שפ' כר"ל והאריך בזה יעוש"ה:

סעיף ה

ז לשאוף . עי' פר"ח ס"ק כ"ג שכ' יש להזהיר לאלו ששותים הטוטין כו' שלא יבעיר מנרות של חלב לפי ששואב הלחלוחית של חלב שע"פ הנר ומסתברא דהיינו דוקא כשמקרב כו' הפיפה אצל הפתילה הדולקת ומבעיר משם אבל להבעיר מראש השלהבת שהיא רחוקה מהפתילה דהתם מיקלא קלי איסורא וליכא ממשא ש"ד ובעל נפש יחוש גם לזה עכ"ד וכ"פ בחכ"א כלל ס"ב סי' י"ב ועי' בס' בגדי ישע חאו"ח סי' כ' שהשיג על הפר"ח וכ' דליכא אי' כלל אף אי מקרבה אצל הפתילה הדולקת ומבעירה משם אף לבעל נפש והאריך בזה יעוש"ה:

תוכן העניינים

יד אליעזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה