אור ברסלב
יד אליעזר חלק א הלכות תולעים

יד אליעזר חלק א· רבי אליעזר ניצברג

הלכות תולעים

הלכות דגים

סימן פד

סעיף א

ה על דופן. עי' פר"ח ס"ק ו' שכ' דהא דשרי בפירש בדופן הכלי מבפנים או בדופני הבור דהיינו רביתייהו לאו למימרא שמותר ליקח התולעת ולאוכלו דאף ששותה עליו ואוכלו בפיו אסור אלא דוקא כשחזר לתוך המים ושותה עם המים שרי והביא ראי' מד' הרמב"ם פ"ב מהל' מכ"א שכ' פירש לדופני החבית וחזר ונפל לתוך המים מותר מוכח דדוקא חזר ונפל למים שרי כו' וכ"כ בס' התרומה כו' עכ"ד ועי' בעה"ב ס"ק א שכ' לדחות ראיתו מד' הרמב"ם עפ"ד הש"ך ס"ק ג' שכ' דהא דאמרי' שותה ושותה כו' דמשמע אף בל תשקצו ליכא כו' דאין כונתו רק לשתות המים וגם אינו בעין מש"ה הוצרך הרמב"ם לומר דוקא חזרו ונפלו מותר דאל"כ הי' אסור משום בל תשקצו ואפשר דלזה כיון גם בס' התרומה שהביא הפר"ח דאם לא חזר ונפל למים יש אי' משום בל תשקצו והביא ד' הפרמ"ג במשב"ז ס"ק ד' שכ' ע"ד הפר"ת די"ל דמה שנוטלו בפיו מדופני הכלי הוי פירש לתוך פיו ואסור אבל כששותה עם המים לא מקרי פי' והק' עליו והאריך בזה אי מקרי פי' והביא ד' החו"ד לעיל סי' ס"ט וסיים בצ"ע ועי' בבינת אדם כלל ל"ח סי' מ"ט ח"ש ע"ד הפר"ת הנ"ל והאריך בזה ועי' בדברי יוסף סי' תקל"ד מ"ש ע"ד הפר"ח וע"ד הבינת אדם והאריך בזה ועי' בפלתי ס"ק א' מ"ש בזה:

סעיף ב

ב יש אוסרין כו'. עי' פר"ת ס"ק ז' מה שהק' על הרמב"ם דכאן פ' כתנא דבי ר"י בחולין ס"ז א' דדריש בריבה ומיעט כו' ובפי"א מהל' בכורות פ' דאין פודין בעבדים ושו"ק והיינו כסתם מתני' בכורות מ"ט א' כו' וכיון דפ' כסתם מתני' א"כ אף לענין חריצין ונעיצין לבעי ג"כ נובעין ע"כ קושי' והאריך בזה ועי' בפלתי ס"ק ב' ובמקמ"ח ובנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' ר"ג מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה ועי' בדורש לציון דרוש ה' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה:

סעיף ג

ג המסנן כו'. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק י' שהביא בשם הכה"ג בשם דמש"א דאותן יתושים שהם בעלי כנפים אסורין אף במשקין דמסתמא הם פורחים באויר ולא הותר אלא אותן שאינם בעלי כנפים עכ"ד ועי' בעה"ב ס"ק ב' שכ' דזה דין מחודש ולא נמצא בשום פוסק כו' והאריך בזה והביא ראי' מד' הרמב"ם פ"ב מהל' מכ"א הל' כ' כו' שכ' להדיא דאם לא סינן שותה ואינו נמנע גם ביחוש דהוא בעל כנפים וכ"כ המחבר המסנן מים או משקים והי' בו תולעים או יבחושין או יתושין אסורין כשפירשו אבל לא פירשו אף יתושין מותר ויתוש הוא בעל כנפים הרי דלא חיישי' אף בבעלי כנפים שפירשו ואין להחמיר בהם יותר מבתולעים במשקין ובפירות ודלא כהכנה"ג ופרמ"ג עכ"ד ועי' בישוי"ע ס"ק א' מ"ש והאריך בזה:

סעיף ד

ד שמת באויר. עי' בעה"ב ס"ק ג' שכ' דבכל הסי' מבואר דבמקום דאיכא ס' אם פירש אם איכא עוד ס' כגון ס' נימוח או ס' נתערב מתירים מס"ס כו' אך י"ל דבזה לא מהני ס"ס דהפרמ"ג הק' לשיטת הרמב"ם דס' מותר מה"ת מאי פריך דלמא פריש אדופני דמנא כו' הא ס' באמת מותר מה"ת וכ' ליישב עפ"ד החו"ד לקמן סי' ק"י והבית אפרים בתשובה סי' ד' שכ' ליישב ד' הרמב"ם דכמו דדרשי' ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ממזר ס' יבא כמ"כ אמרי' בכל האיסורים נבלה ודאי וכן טרפה ודאי ולא ס' כו' ולפ"ז היכי דילפי' ההיתר מקרא כמו הכא דלמידין מקרא כל אשר במים תאכלו דתולעים שבמים שרו כשלא פירשו א"כ אמרי' נ"כ דדוקא אם הם בודאי במים ולא פירשו אז שרי אבל ס' אסור דבכ"מ אמרי' דהמקרא אתי לודאי ולא לס' כו' א"כ שפיר פריך הגמ' דניחוש לפריש לדופני כו' דס' פי' אסור מה"ת כו' ולפ"ז דס' פי' אסור מה"ת י"ל דגם, ס"ם אסור לפמ"ש הטעם דס"ס שרי לשיטת הרמב"ם משים דס' הא' מותר מה"ת ואין כאן רק אי' דרבנן וא"כ הס' הב' הוי סד"ר כו' א"כ בתולעים דס' פי' אסור מה"ת כו' ל"ש טעם זה א"כ י"ל דגם ס"ס אסור בזה אך לשיטת הרשב"א דס"ס הוא מטעם רוב א"כ שפיר יש להקל מס"ס אף בתולעים עוד כ' דיש להחמיר בס"ס בתולעים כו' דכיון דקי"ל דאחר יב"ח שרי כו' א"כ הוי דשיל"מ להשהות יב"ח כו' והאריך בזה וסיים בצ"ע:

סעיף ח

ה שדרכן להתליע. עי' ט"ז ס"ק י"ב שכ' משמע אבל באם אין דרך להתליע אלא בתלוש א"צ בדיקה וע"כ אין חיוב בדיקה בקמח או בפירות יבשים כו' אם יש שם מילבי"ן קטנים דאין שם אי' אלא אחר שפי' ונמצא דהוי ס"ס כו' עכ"ד ועי' בתוי"ק ס"ק ז' שהק' עליו דהא בש"ע כ' להדיא דאפי' בשהה יב"ח דאין לחוש שמא התליע במחובר אפי"ה צריך לבודקן ולהשליך התולעים הנמצאים בחוץ וא"כ ה"ה אם אין דרך להתליע אלא בתלוש דצריך בדיקה מבחוץ כו' וכ' אח"כ דמ"ש הט"ו דא"צ בדיקה משום ס"ס דיש לעי' דלכאורה קשה אפי' בלא ס"ס מ"ט ניחוש שמא פי' נהי די"ל דהא דלא מוקמי' אחזקה משום דיש ריעותא לפנינו כו' אפי"ה קשה מ"ט מחזקינן ריעותא ממל"מ ולומר שפי' למק"א וחזר לתוכה כו' וצ"ל דהטעם הוא משום דשכיחי שיפרוש ולכן חיישי' וצריך בדיקה וכמ"ש הר"ן ע"ד רש"י דהני חמרי כו' דכיון שהדבר מצוי חוששין כו' הרי שכ' הר"ן להדיא דכיון שהוא מצוי חוששין אע"פ שגם התם איכא ס"ס אפי"ה חוששין ואפי' בדיעבד אסור לשתות השכר וע"כ צ"ל דלא הוי ס"ס כיון שהוא מצוי כו' וה"ה הכא כו' דאפי' ס"ס לא מהני כיון דשכיחי שיתליע ויפרוש כו' והאריך בזה ומסיק דצריך לבדוק כו' ובפרט המילבין קטנים שדרכן לרחוש דשכיחי טובא שיפרוש כו' עכ"ד ובס"ק ח' כ' על מ"ש הרמ"א דלא מהני. אם בדק הרוב כו' דלפ"ז לא יפה עושין מה שבודקין קמח או פירות יבשים קצתם וע"י בדיקה זו מחזיקין הכל בחזקת כשרות דצריך לבדוק כולן כו' וראוי להזהיר ע"ז עכ"ד ועי' בישוי"ע ס"ק ג' ד' מ"ש והאריך בזה:

סעיף ט

ו אבל ג' או ד'. עי' ט"ז ס"ק י"ז שהביא בשם רש"ל דדוקא בדבר שמצוי בהם הכנימה אמרי' הכי דבג' הוחזקו בתולעים אבל בתולעים דאתו מעלמא ונפלו שם לא חיישי' לטפי מהנך שנמצאו עכ"ד ועי' בעה"ב ס"ק ד' מ"ש ע"ד הט"ז והאריך ומ"ש לענין אי הוי חזקה דוקא בג' או בב' כו' והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד מהדורא תליתאי סי' קנ"ו קנ"ט קס"א מ"ש בזה ומה שהק' על דין זה דאתו מעלמא מכתובות ע"ו ב' דמאי פריך ממחט כו' דהא גבי מחט הוי ריעותא דאתו מעלמא כו' לכך על הטבח להביא ראי' כו' והניח בקושי' ועי' לקמן סי' ק' ס"ק י' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בתוי"ק ס"ק י' מ"ש ע"ד הט"ז במעשה דחג השבועות כו' והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ה' מ"ש והאריך בזה:

סעיף יג

ז ויסננו . וכ' הט"ז ס"ק י"ח ואין כאן מבטל אי' לכתחלה שאין כונתו אלא לתקן הדבש כו' עי' בדברי יוסף סי' תק"נ ובטוב טו"ד מהדו"ק סי' קכ"ג ובמהדורא תליתאי סי' קנ"ט מ"ש והאריכו בזה ועי' לקמן סי' צ"ט ס"ק ד' מ"ש והארכתי הרבה בזה יעוש"ה:

סעיף טז

ח כל תולעים. עי' בעה"ב ס"ק ה' מ"ש לענין תולעים הנמצאים בבהמה בין עור לבשר דאינם אסורים לב"נ והאריך בזה ועי' בצ"צ סי' ס"ג מ"ש והאריך הרבה בזה יעוש"ה ובס"ק ו' כ' לענין חטין המתולעים במיני תולעים כעין זבובים כו', וא"א לבררם כי רבים הם כו' ומה נעשה בהם בימות התורף אשר כולם מתים ואינם יכולים לברוח כו' גם אותן תולעים אין אבן הרחיים יכול לטחון אותם ולהמיתם והם רוחשים מתחת אבן הרחיים ויכולין ליפול תוך הקמח כו' והאריך הרבה בזה ופ' להתיר באופן שירקדו את הקמח בנפה לאור היום ולראות להשליך את התולעים וכ' שם עוד שטחנו החטים ברחיים ונרקד בנפת הרחיים שקורין בייטיל ואח"כ בדקו הקמת ומצאו בו עוד תולעים ופ' דבזה הקמח ודאי אסור ואין תקנה לנפות עוד כו' כיון שיצאו דרך הבייטיל א"כ יצאו גם דרך נקבי הנפה כו' והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד מהדו"ק סי' קכ"ב וברמ"ץ חיו"ד סי' ל"א מה שהשיגו על הבינת אדם כלל נ"ב שכ' היתר בשם הר"ש מ"ץ דווילנא להניח בתנור חם כו' ודחו ראיותיו והאריכו בזה ועי"ש עוד בסי' קכ"א ובמהדורא תליתאי מסי' קנ"ה עד סי' קס"ו וברמ"ץ שם סי' ל' ל"ב ובתוי"ק ס"ק ט' ובעצ"ל מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

תוכן העניינים

יד אליעזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה