יד אליעזר חלק א· רבי אליעזר ניצברג
הלכות דגים
סימן פג
סעיף א
א שיש לו סנפיר. עי' בישוי"ע ס"ק א' מ"ש ליישב ד' הרמב"ם שס"ל דספי' דאורייתא רק מדרבנן לחומרא מהא דהק' עליו מחולין י"א א' כו' נימא דמטעם ס' מכשירין דכל מה שנא' בתורה על ודאי נאמר כמו דכתיב ממזר לא יבא והיינו ממזר ודאי לא יבא וס' יבא כו' אבל בקרבן דכתיב קרא מן הבקר להוציא את הטרפה דרשי' ג"כ דוקא בקר ודאי ולא ס' טרפה כו' והאריך בזה וכ"כ החו"ד לקמן סי' ק"י בבית הספק ומיישב בזה קושי' הפלתי שם מפ"ק דר"ה כו' קצירכם ולא קציר א"י כו' והאריך בזה ועי' לקמן סי' ק"י בדין ספי' דאורייתא לחומרא מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה:
סעיף ד
ב בהג"ה הדג שלם. עי' בעה"ב ס"ק ב' מ"ש לענין ג' סימנים מצטרפין לענין עגונה אף לדעת הסוברין דב' סימנים אין מצטרפין כו' משום דבג' זימני הוי חזקה כו' ולפ"ז י"ל דמש"ה התיר ר"ת דג ברבוטא כו' והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ד' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה:
סעיף ה
ג אלא מדרבנן. עי' ט"ז ס"ק ו' וש"ך ס"ק י"ד שכ' דאם נשרו יום שלם ה"ל כבוש כמבושל ואסור כו' ואפי' אם ס' אם נשרו יום שלם אסור לפי מאי דקי"ל דכבוש אסור מה"ח ועי' במנח"י כלל כ' מה שהשיג עליהם וכ' דאף בכבוש מעל"ע ג"כ הציר אינו רק דרבנן והאריך בזה ועי' בבית יהודא שכ' דהעיקר כהט"ז והש"ך דבכבוש אסור הציר מה"ח כו' והשיג על המנח"י וגם הביא ד' הנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' כ"ו שהשיג ג"כ על הש"ך הנ"ל וכ' דציר דגים טמאים הוא מדרבנן אפי' בכבוש כו' והשיג עליו וכ' דהעיקר כהש"ך הנ"ל וגם הביא עוד ד' הנו"ב שם שכ' להשיג על הש"ך סי' ק"ז וכ' דאפי' ע"י בישול מוכח ג"כ דאינו מה"ת כו' והשיג עליו ודחה ראיתו והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בישוי"ע ס"ק ה' מ"ש להביא ראי' מחולין ק' א' גבי חתיכת נבלה וחתיכה של דג טמא כו' חתיכה עצמה נ"נ כו' מבואר להדיא דאף בדג טמא הדין כן כו' דמוכת דבבישול אסור מה"ח כו' ומ"ש לענין כבוש והאריך בזה ועי' בדברי יוסף פי' תקכ"ז מ"ש ע"ד המנח"י הנ"ל והאריך בזה ובסי' תקכ"ט שם מ"ש לענין אי ע"א נאמן נגד הרוב ומ"ש על הפלתי והאריך בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ל"ג ס"ק ב' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה:
ד בהג"ה אין להחמיר כו'. וכ' הש"ך ס"ק י"א ול"ד למ"ש לעיל בסי' א' בהג"ה דאע"ג דרוב מוחזקין הן בשתי' אין לסמוך לכתחלה על החזקה כמקום דיכולים לבררו דהכא אין אנו מתירין הדגים מכח חזקה אלא אדרבה אמרי' מהנ"ח יהא כאן אי' עכ"ד ועי' בתוי"ק ס"ק א' שכ' עליו דלא תי' כלום דהא לקמן סי' פ"ר אמרי' גבי דברים שדרכן להתליע דצריך בדיקה כ' הרשב"א והר"ן הטעם דהוי כסרכות הריאה דצריך בדיקה משום דהוי מיעוט המצוי וה"ה דברים שדרכן להתליע ג"כ הוי מיעוט המצוי וא"כ ה"ה הכא היכי דשכיחי שמולחין דגים טמאים עם טהורים והוי מיעוט המצוי מהכ"ת לא נצרך לבדוק לכתחלה כיון דיכולין לברר כמו גבי רוב המצוי' כו' דאמרי' דהיכי דיכולין לברר צריך בדיקה והרא"ש כ' שם הטעם דהוי כמו ריאה כו' א"כ ה"ה הכא כו' ונ' דאו"ז אזיל לשיטתי' דס"ל גבי הא דרוב המצוי' כו' דדוקא לכתחלה לא שבקי' לי' עד דבדקי' לי' כו' אבל בדיעבד אע"ג דאיכא השוחט קמן לא בעי למבדקי' כו' ולפ"ז א"ש דכיון דס"ל דבדיעבד סמכי' אחזקה אפי' היכי דאיכא לברורי א"כ ה"ה הכא מותר לקנוח דגים וא"צ לבדוק דהקני' מהגוי הוי כמו דיעבד כו' ולפ"ז אפשר ליישב ד' הרמ"א דאזיל לשיטתו שהביא בסי' א' דעת או"ז כו', ולכן נמשך גם כאן אחר ד' או"ז דמותר לקנות וא"צ לבדוק משום דהוי דיעבד אבל לפמ"ש לעיל סי' א' שד' רמ"א צ"ע בזה כו' אלא היכי דאיכא לברורי אפי' בדיעבד צריך בדיקה א"כ ה"ה כאן נהי דקני' מגוי הוי כדיעבד אפי"ה צריך בדיקה אם יש ביניהם דגים טמאים כיון דאיכא לברורי לכן נ' דיש להחמיר לבדוק היכי שמצוי למלוח עם דגים טמאים עכ"ד:
סעיף ח
ה ביצי דגים. עי' בעה"ב ס"ק ד' מ"ש ליישב קושי' הפלתי ומ"ש אי סמכי' באי' דרבנן אסימנים אמצעים כו' והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק נ"ג מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ובס"ק ה' מ"ש לענין אם מותר לקנות ולמכור ביצי דגים שקורין איקרע לנכרי אם יש בזה אי' עושה סחורה בדברים האסורים כו' והאריך בזה ומסיק דבאדומים כו' יש לסמוך על הב"י להתירם לסחורה אבל בשחורים כו' אסור לסחור בהם ויש למחות בידם עכ"ד ועי' במקמ"ח ובאשכול הל' סימני דגים בנחל אשכול שם אות כ"ה מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:
סעיף ט
ו במעי דג. עי' ברמ"ץ חיו"ד סי' ל"ו מה שהק' דאמאי לא אמרי' כ"נ כ"ה ומגופו הוא כו' וכ' ליישב והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד מהדורא תליתאי סי' קנ"ב מ"ש לענין דג שנמצא בתוכה זאבע והי' מונח מעל"ע בתוך הדג אחר מיתת הדג דהוי כי טרפה מחמת כבוש כו' והאריך בזה יעוש"ה: