יד אליעזר חלק א· רבי אליעזר ניצברג
הלכות שחיטה · סימן כ
סעיף א
א שבסוף הקנה. עי' ט"ז ס"ק א' שהביא ד' הכל בי בשם הברצלוני כו' והוא שלא כד' המחבר שהוא מד' הרמב"ם והט"ז הביא ד' הברצלוני ע"ד המחבר והוא תמוה ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק א' וביד יהודא ס"ק א' ובס' מנחת הזבח כלל י"ב בעשרון אות ב' מ"ש בד' הרמב"ם והאריכו בזה יעוש"ה:
ב בהג"ה בקנה כמו בושט. הק' חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיץ כיון דבעוף הכשר שחי' דקנה כושט ע"כ דס"ל שהסימנין שוין הן ויליף למטה מלמעלה כמו דשוין למעלה ה"נ למטה וה"נ ודאי שוין הן גם בבהמה וא"כ מאי קמבעיא להש"ס אנסה עצמה מהו הא בושט ידוע השיעור למטה עד מקום שישעיר וגם בקנה שיעורו כנגד הושט למטה א"ו בבהמה אין שוה למטה שיעור הקנה עם הושט וא"כ מנ"ל להמ"כ דבעוף שוה הקנה עם הושט ע"כ קושי' והניח בצ"ע:
סעיף ב
ג שחיטתו פסולה. עי' ש"ך ס"ק ה' ועי' בפלתי ס"ק ג' שכ' דהא דאמרי' דשלא במקום שחי' דהוי רק טרפה וכשנשחטה אח"כ שחי' כשרה מטהר מידי נבילה הוא רק בנקובת הושט אבל בפסוקת הגרגרת דהוא ברובא אע"ג דהוא שלא במקום שחי' מ"מ כיון שנפסקה רוב הרי הוא ככולו והוי כאלו אין כאן גרגרת כלל ואיך יועיל בו שחי' והביא ראי' מהא דאמרי' בחולין י"ט א' הגרים שליש ושחט שליש כו' והאריך בזה ולפ"ר ה"ה בושט כה"ג היכא שנפסק הרוב במקום שאינו ראוי לשחי' דג"כ לא מהני שחי' אח"כ דכמאן דליתא דנוי ועי' בתב"ש לקמן סי' כ"ו ס"ק ג' דס"ל דלא כהפלתי ועי' בערוגות הבושם שהשיג על הפלתי ודחה ראיתו וכ' דאדרבה מהא דהגרמה מוכח להיפך כו' והאריך בזה ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ה' מ"ש ע"ד הפלתי הנ"ל והאריך בזה ועי' בתוי"ק ס"ק א' ובד"ח ובעצי לבונה מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ובאמת מבואר להדיא באשכול הל' שחיטת חולין סי' י"ג דאינו אלא טרפה שכ' וז"ל ואם ניקב הושט או נפסק הגרגרת אפי' שחטה בסימן הכשר נבילה ודוקא אם ניקב ושט ונפסק גרגרת במקום הראוי לשחי' אבל בתורבץ הושט ובגרגרת למעלה משיפוי כובע ואח"כ שחטה אינה אלא טרפה ולא מטמאה כדאיתא בהמקשה עכ"ל וכונתו דבהמקשה איתא דטרפה מועיל לה שחי' לטהרה מידי נבילה ועי' ברמב"ן במלחמות פ"ב דחולין גבי הא דר"ל שחט את הקנה וניקבה הריאה שכ' וז"ל דכל שהוא קנה במקום שחי' כיון דנפסק רובו מה לי חזר וחתכו במקום אחר מה לי לא חזר וחתכו עכ"ל הרי מבואר להדיא מד' הרמב"ן והאשכול דאם נפסק שלא במקום שחי' שפיר מהני אם חזר ושחטה במקום שחי' לטהרה מידי נבילה ודלא כהפלתי הנ"ל וכן ראיתי ביד יהודא ס"ק ד' שהביא ד' האשכול והמלחמות הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה:
ד בהג"ה ועוף שאין לו זפק. עי' בבאר הגולה שכ' כגון אוזא וכ"כ הפרמ"ג לקמן סי' מ"ט בש"ד ס"ק ה' ובחכמת אדם כלל ל"ו סי' ג' דאוזא אין לה זפק ועי' בבינת אדם שער או"ה סי' כ"ח שכ' בענין השאלה בזרע פשתן שנמצא דבוק בדקין של אוזא מבחוץ וקרום עלה עליו עד שבודאי הי' כן מחיים והאריך בתשובה שם וכ' אבל בנ"ד דהדבר שקול אם ניקב הושט או הזפק שפיר י"ל דמוקמינן אחזקה בהפ"מ לדעת הש"ך ואמרי' דניקב הזפק כו' עכ"ד ותמהני עליו דהא אוזא אין לה זפק וכמ"ש הוא עצמו בכלל ל"ו הנ"ל ועי' בס' זבחי רצון בתמידים אות כ' שכ' דאוזא אין לה זפק ניכר מבחוץ ככיס תלוי מלמטה וא' להמן בו מקום השחי' אבל פשיטא דגם בושט של אוזא יש זפק בסופו במקום חיבורו בחלל הגוף להקורקבן וזהו סי' טהרה שלה כמבואר ביו"ד סי' פ"ב עכ"ד ואפשר דזהו נמי כונת הבינת אדם הנ"ל אבל באמת דבריו תמוהים וכמו שהשיג עליו בשם ארי' חיו"ד סי' נ"ח דמכחיש הידוע דזפק הוא כים תלוי סמוך לושט כו' והנה קי"ל דניקב הזפק כשר כו' האם יאמר דגם בזה אם ניקב הושט שם במקום חיבורו להקורקבן דכשר כי שם הוא הזפק לפ"ד ואם כך הורה בודאי האכיל טריפות לישראל וגם בסוף סי' ל"ג כ' הרמ"א דניקב המעי שבין זפק לקורקבן טרפה דזה שייך לקורקבן ולפיכך נקובתו במשהו והושט עד הקורקבן דינו כושט ונקובתו במשהו באוזא ג"כ עכ"ד ועי' עוד בספרו ערוגות הבושם בסוף הס' בח' התשובות סי' ט"ז מה שהשיג על הפלתי בקונטרס פני נשר מהא דאוזא אין לה זפק כו' והאריך בזה יעוש"ה:
סעיף ג
ה שהחזיר הסימנים. עי' בד"ח ס"ק ג' ובעצי לבונה וביד יהודא ס"ק ז' ח' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה: