יד אליעזר חלק א· רבי אליעזר ניצברג
הלכות שחיטה · סימן יב
סעיף ב
א בהג"ה ובזמן הזה כו'. עי' פלתי ס"ק ב' שהק' דהא הו"ל דבר שנאסר במנין אף שבטל הטעם צריך מנין אחר להתירו כו' ע"כ קושי' ודחק ליישב ומתוך זה פ' דדוקא בגומא דבזה הותנה בגמ' במקום שרבים שכיחים אבל בהנך דלעיל גבי שוחט לימים וכלים דלא הותנה א"כ הדרינן לכללא דדבר שנאסר במנין ואסור עכ"ד ובאמת לק"מ לפמ"ש התוס' בביצה ה' והר"ן פ"ב דע"ז דהיכא דליכא רק חששא א"צ מנין אחר להתירו ועי' בפר"ח לקמן סי' קט"ז ס"ק ב' מ"ש והאריך בזה וא"כ הכא דעיקר הטעם הוא משום מראית העין לא הוי רק חששא בעלמא י"ל דהיכא דעברה החששא א"צ מנין אחר להתירו ולק"מ קושי' הפלתי הנ"ל ועי' בערוגות הבושם בסוף הס' בקונטרס התשובות סי' י"ג שכ' ליישב כעין זה קושי' התפארת ישראל פ"ט דכלאים מ"ב על הא דפסקי' לקמן סי' רצ"ח סעי' א' דהאידנא משי מצוי בינינו כו' מותר עם הצמר ועם הפשתן דהא הוי דבר שבמנין כו' וכ' ליישב דכיון דהטעם הוא משום מראית העין והוי רק חששא בעלמא י"ל דהיכא דעברה החששא א"צ מנין אחר להתירו ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ב' ובדרך חיים מ"ש ליישב קושי' הפלתי הנ"ל וא"כ כיון דקושי' הפלתי מיושב ממילא דאין חילוק בין גומא ובין שוחט לתוך ימים וכלים וכמ"ש הט"ז ס"ק ה' והש"ך ס"ק ה' ודלא כהפלתי הנ"ל ועי' ביד יהודא ס"ק א' מ"ש והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ' מ"ש בענין זה דדבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו והארכתי בזה יעוש"ה: