יד אליעזר חלק א· רבי אליעזר ניצברג
הלכות טריפות · סימן מו
סעיף א
א ואפי' ליחה שבהן. וכ' הש"ך ס"ק א' בשם הפוס' דה"ה אפי' עלה קרום ונסתם אינו קרום דבכל הנקובים אין הקרום סותם עכ"ד וכונתו דהא דאמרו קרום שעלה מחמת מכה בושט ובריאה אינו קרום לאו דוקא דה"ה בכל האברים אינו קרום וכ"כ הפרמ"ג בש"ד ס"ק א' וזהו לאפוקי מדעת הרא"ה בב"ה בית ב' שער ג' ל"ה ב' דס"ל דדוקא בושט וריאה אינו קרום ולא בשאר אברים דליתא אלא אפי' בשאר אברים כן וכ"פ הרשב"א במשמרת הבית שם והשיג על הב"ה וכ"פ הר"ן ברפא"ט ד"ה קרום והאו"ה כלל נ"א דין י"ד ודין כ"ד דאף בשאר אברים כן וכ"פ הרוקח סי' שפ"ד וז"ל דבכל נקובי אין הקרום סותם והא דקא' בריאה ובושט הודיענו אע"ג דיש לריאה ולושט ב' קרומים ואם ניקב זבל"ז כשר הייתי סבור קרום שסתמו קמ"ל וה"ה בכל נקובי עכ"ל והובא דבריו בפר"ח ס"ק א' ועי' בתב"ש ס"ק א' מ"ש עליו וכ"פ רש"י פא"ט מ"ג א' ד"ה אינו קרום שכ' וז"ל דכל נקובי דטריפות לא מהניא להו סתימה דסלקא בהו לאח"ז ול"ד לריאה שניקבה ודופן סותמתה ולסתימת כבד במרה ולסתימה דירכים בחלחולת דלקמן נ' א' דההיא סתימה דמעיקרא היא עכ"ל אבל באמת מד' רש"י בפרדס הגדול סי' רי"ז מבואר להדיא להיפך שכ' וז"ל קרום שעלה מ"מ בבני מעים סותם אבל בריאה ובושט אינו קרום מ"ט משום שחוזר וניקב עכ"ל הרי דס"ל להדיא דמהני סתימת קרום בבני מעים וסותר ד"ע מהא דחולין הנ"ל וכן ראיתי במשכן בצלאל סי' קפ"ח שהק' כן ד' רש"י אהדדי והביא שם ד' הפרדס בסי' רי"ד בשם הפסקי טריפות של רבינו שמואל שפ' ג"כ דבני מעים שניקבו ועלה קרום עלי' דכשרה והיינו כהרא"ה הנ"ל וכן ס"ל לבעה"ע דמהני סתימה בשאר אברים, וכן הוא נמי דעת הראב"ן דמהני סתימה בשאר אברים הובא דבריו בחו"ת פא"ט וכן משמע מד' הבה"ג בהל' טריפות סי' ס"א שס"ל כן שהוא גורס בשניהם רבה בהא דקרום שעלה מ"מ בושט ובהא דקרום שעלה מ"מ בריאה ולא כגרסא דידן דאיתא רב יוסף בהא דקרום שעלה מ"מ בריאה וא"כ קשה למה לי' לרבה לאשמועי' בתרווייהו ולא אמר סתמא קרום שעלה מ"מ בטריפות אינו קרום דבשלמא לפי גרסתינו שגורס גבי ושט רבה וגבי ריאה ר"י י"ל כמ"ש הב"ח דכל אחד אשמועי' אף שיש להם ב' עורות מ"מ אינו מועיל להם קרום מ"מ וכל חד מנייהו אמר מלתא חדא וס"ל דה"ה בשאר אברים הדין כן אבל לפי גרסת הבה"ג הנ"ל דגרס בשניהם רבה הו"ל למימר סתם קרום שעלה מ"מ בטריפות אינו קרום ומשמע דס"ל דדוקא בהנך תרווייהו בושט ובריאה אבל בשאר אברים מהני סתימה דקרום מ"מ וכן ראיתי בס' א' מחכמי זמנינו שדייק כן מד' הבה"ג הנ"ל כמ"ש אבל מ"מ העיקר להלכה דבכל האברים הנקובים אין הקרום סותם וכהרשב"א והר"ן והרוקח ורש"י בתולין והאו"ה הנ"ל וכמו שפ' הש"ך הנ"ל בשם הפוס' ולעיל בסי' ל"ו ס"ק ו' וכן מצאתי באשכול הל' טריפות סי' י"ז שס"ל דאף בשאר אברים לא מהני סתימת קרום שכ' וז"ל וקרום שעלה ע"י מכה אע"ג דמתקיים ימים רבים סופו לסתור וכנסתר מעיקרא דמי ומה שאמרו קרום שעלה מ"מ בושט וריאה אינו קרום ה"ה בשאר אברים שנקובתן מטריף ואיכא מאן דא' דוקא בושט וריאה דאדכר ולא מחוור דמהיכא דדייקינן דל"מ בריאה מדקתני גבי כרות שפכה זהו פסול שחוזר להכשר אבל שאר טריפות לא והא דקא' למעוטי ריאה לאו דאמעטה טפי מכל שאר נקובי אלא משום דבריאה שכיחי טובי סרכות וקרומין ואלת"ה מנ"ל לרבה דקרום שעלה מ"מ בושט שאינו קרום הא לא אימעט אלא ריאה ונקט רבה ושט דאזיל וחשיב התם כל פסולי ושט ועוד כיון דכל הני חיווי ברייתא קוצי אכלי שכיחי נקובת קוץ בושט ועולה קרום ולא ס"ד למימר דשאר נקובי דמטרפי מתכשרי כד עלה קרום דהא רבה גופי' אמר בהמקשה מה טרפה כיון שנטרפה שוב אין לה היתר אף בשר שיצא חוץ למחיצתו אין לה היתר אף אי חוזר למחיצה והא דמהני סתימה בריאה שניקבה ודופן סותמתה ומרה שניקבה וכבד סותמה וכיוצא בהם כל הני הוי סתימה מעיקרא ע"י האבר שמונח תמיד על הנקב ולא יזח ממנו אבל סתימה שעלתה על המכה לאח"ז אינו מתקיים עכ"ל הרי להדיא דס"ל כרש"י בתולין הנ"ל וכן עיקר לדינא ועי' בעה"ב ס"ק א' שכ' דהוי ודאי טרפה והוכיח כן מד' הרמב"ם פ"ג מהל' שחי' הל' כ"א כו' והשיג על הפרמ"ג לעיל סי' ל"ג במשב"ז ס"ק ד' ובסי' מ"ח ס"ק י"ת דס"ל דלא הוי רק ס' טרפה כו' וכ' דבושט וריאה כשניקבו העורות זה שלא כנגד זה מהני כשעלה קרום מ"מ בעור אחד דמוקמינן על החזקה דעכשיו ניקבה והקרום מ"מ עלה מקודם אך אם בשני העורות עלה קרום מ"מ דע"כ שניהם ניקבו מקודם ג' ימים יש לחוש שמא ניקב מקודם שהעלה קרום אף עור אחד וכבר נטרפה כו' אך י"ל דשרי ג"כ מטעם ס"ס כו' והאריך בזה יעוש"ה ועי"ש עוד במשכן בצלאל מה שהק' ע"ד הפרדס סי' רי"ז שם שכ' דאם ניקבו במ"ע וליתה סותמתן היינו שירקא דמעיא דנפיק אגב דוחקא כשרין והא בתולין נ' א' ס"ל לרשב"ג כן ופליגי רבנן ע"ז ואף דאמר ר"י הל' כרשב"ג הא מסיק התם דאין הל' כו' ע"כ קושי' והניח בצע"ג:
ב חלב טהור. עי' ט"ז ס"ק א' וש"ך ס"ק ג' שהביאו ד' הב"י בשם או"ה כלל נ"ב דכל דבר שצריך שיעור לחסרונו כגון בטחול ל"מ סתימה ופי' הט"ז והש"ך הטעם דכיון שצריך עובי ד"ז א"כ דלמא הסתימה אינה סותמת כ"כ ועי' בתב"ש ס"ק ג' ובפלתי ס"ק ב' שהק' דהא בסומכי' מפסיק תלב טמא בין טחול לכרס וחלב טמא בלא"ה אינו סותם ועי' בעה"ב ס"ק ב' שכ' ליישב עפ"ד הדרישה בשם רנ"ש לעיל סי' מ"ג והכנה"ג שם דטחול לא הוי טרפה מחמת עצמה אלא משום דסוף הכרס וב"מ לינטל ולעיל סי' מ"א גבי טרפש הכבד כו' כ' הט"ז ס"ק ט' דאפי' חלב טמא סותם משום דלא הוי טרפה מחמת עצמו א"כ גם בטחול הי' מהני חלב טמא כו' לכך הוצרכו לומר דמש"ה אינו סותם כיון דצריך שיעור כעובי ד"ז ל"מ סתימה כו' והאריך בזה וכבר הקדימו בחידושי מהרא"ל ס"ק. ב' בתי' זה ולפ"ד ד' הפלתי סתרי אהדדי דבסי' מ"ג כ' הפלתי בעצמו דטריפות דטחול אינו מחמת עצמו אלא משום דסוף הכרס וב"מ לינטל וא"כ לק"מ מה שהק' כאן וכמ"ש החידושי מהרא"ל והעה"ב הנ"ל ועי' בבית יהודא מ"ש ליישב כישן קושי' הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה: ש
ג כשרה . עי' ש"ך ס"ק ב' שכ' דמד' התוס' פא"ט מ"ט והפוס' כו' מבואר דאפי' מחט תחוב בנקב וחלב טהור סותם כשר עכ"ד ועי' בפלתי ס"ק י' מה שהק' עליו דאין ראי' מד' התוס' כו' ועי' בישוי"ע ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל ס"ק א' מ"ש ליישב והאריכו בזה ועי' במק"מ ס"ק ב' ובתשובות בית אפרים חיו"ד סי' כ"ג מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי' בדע"ק ס"ק א' מ"ש לענין מורנא ותולעים בדקין כו' והאריך בזה:
ד סותם . וכ' ב"י וד"מ דה"ה בשר נמי סותם כו' והובא דבריהם בש"ך ס"ק ד' והוא מד' הרמב"ם פ"ו מהל' שחי' הל' י' ועי' בתב"ש ס"ק ב' מה שהק' על הרמב"ם והאריך בזה ופ' דבשר אינו סותם ועי' במק"מ ס"ק ד' מה שהשיג על התב"ש מד' הרא"ש פא"ט סי' כ"ז יעוש"ה ועי' בט"ז ס"ק ג' שכ' דבשר סותם אפי' בשל אבר כו' ובש"ך כ' דדוקא בבשר שאצלו בתולדתו דאל"ה לא עדיף משומן דאינו סותם בכה"ג כו' וכ"כ בפר"ח ס"ק ר' כהש"ך והשיג על הט"ז וכ"כ הפלתי ס"ר ד' כהש"ך והשיג נמי על הט"ז ועי' במק"מ ס"ק ז' מה שהשיג על הפר"ח והפלתי בכונת הט"ז והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ב' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה:
ה טמא אינו סותם. עי' באר היטב ס"ק ג' שהביא ד' השער אפרים סי' ס"ב שכ' דמעי הסמוך לקיבה שהיא תחלת בני מעים אע"פ שבסי' ס"ד סעי' ט"ו כ' שהחלב שעליו אסור באורך אמה מ"מ לענין נקב סמכי' אמקצת גאונים שפי' שהוא בסוף המעים ולדידן לפחות מסתם סתום עכ"ד והפר"ח בקו"א כ' עליו דיפה כ' כו' וכ"פ בחכ"א כלל י"ט סי' ו' וכלל כ"ח סי' ח' דבמעי הסמוך לקיבה אמרי' דסותם ועי' בתב"ש ס"ק ג' שהשיג עליהם דל"א אינהו מיכל אכלי ולדידן סתים אלא במה שמדינא מותר רק שבני מקים אחד מחמירין ממנהגם בזה אמרי' דמהני סתימה משא"כ במה שלדידן הוי ס' פלוגתא בשל תורה ממילא רמי דאינו סותם מס' כו' והובא דבריו בפרמ"ג במשב"ז ס"ק ג' ובאמת מבואר להדיא באשכול הל' טריפות סי' כ' דאינו סותם שכ' וז"ל ניקבו הדקין וחרבא דריש מעיא באמתא סותם ל"מ דחלב טמא הוא עכ"ל הרי להדיא דס"ל דאינו סותם ועי' ביד אברהם שהשיג על השע"א והפר"ח והביא ד' הרשב"א בתוה"ב הארוך בית ב' שער ג' שכ' דחלב טמא אינו סותם כגון ריש מעיא באמתא אינו סותם וכ' דאין לנו להקל נגד הרשב"א בלי ראי' ולא הביא ד' האשכול הנ"ל דמבואר להדיא דאינו סותם וא"כ בודאי דאין לנו להקל נגד הרשב"א והאשכול הנ"ל ועוד השיג ביד אברהם על האחרונים שכ' דה"ה סוף המעים לפי' הגאונים כו' ואח"כ הביא ד' השב יעקב סי' כ"ו שכ' נמי כן דריש מעיא באמתא בין להמפרשים שהיא תחלת יציאתם מהקיבה ובין לפי' הגאונים שהיא הכרכשתא אינו סותם אבל באמת אין ראי' מד' הרשב"א הנ"ל דס"ל דלא כהשע"א הנ"ל וכמ"ש הפלתי לקמן סי' ס"ד ס"ק ו' דהרשב"א אזיל לשיטתי' דהכריע דריש מעיא פי' תחלת מעים וא"כ אין כאן ס' בריש מעיא דודאי יש שם חלב טמא דאינו סותם עכ"ד ולא ראה היד אברהם ד' הפלתי אלו וממילא דאין ראי' נמי מד' האשכול הנ"ל דהאשכול שם סי' י"ז ס"ל דריש מעיא הוי בתחלתן כשיוצאין מן הקיבה כו' ודחה ד' האיכא מרבוותא דס"ל דריש מעיא הוא ריש מעי התחתון דהיינו הכרכשתא כו' יעוש"ה ומש"ה ס"ל דאינו סותם ועי"ש עוד בפלתי מ"ש והאריך בזה וצ"ע בזה:
סעיף ב
ו יצאו הדקין. עי' בעה"ב ס"ק ג' שכ' דכל שלא נתהפך כשר אף שלא נכנסו לפנים כו' והשיג על ס' לחם משנה על משניות שכ' דכל שלא החזירן ושחטה כך דטרפה והאריך בזה ופ' כן דביצא לחוד ליכא למיחש כלל כל שלא נתהפך וכ"כ בדברי חמודות פא"ט סי' נ' אות רע"ד דאם עדיין הם בחוץ כשרה ולא ראה עה"ב ד' הד"ח אלו שהרי לא הביאן וכ"פ בדע"ק ש"ק ו' דכשר אם לא הוחזרו ועי' במק"מ שם ס"ק ח' ט' שכ' נמי להכשיר באם לא הוחזרו ועי' בעונג יו"ט חיו"ד סי' ע"ד שכ' דבדין זה נחלקו רש"י בחולין נ"ו ב' והרמב"ם פ"ו מהל' שחיטה הל' ט"ו והאריך בזה ועי' בס' רב טובך סי' כ"ו שהביא בשם ס' מר דרור סי' ט' שכ' וז"ל נ' פשוט להתיר דקין היוצאין לחוץ ולא הוחזרו מאיליהן ולא נקבו וכן משמע פשט לשון הש"ע כו' וע"כ דאם לא הוחזרו נמי כשרה דאי לא הוחזרו טרפה א"כ נאסרו פ"א בשטה שיוצאין לחוץ ואיך יחזרו לכשרותן ותו לא תהני להו חזרה וע"כ צ"ל ביצאו הדקין לחוץ ולא נקבו ולא הוחזרו כשרה וכן משמע בטט"ז כו' עכ"ד ומ"ש הוא עליו בזה ועי' בס' ברית יעקב חיו"ד סי' נ"ה מ"ש בד' רש"י הנ"ל כו' ומ"ש להשיג על התב"ש ס"ק ה' ומ"ש ליישב קושי' הפלתי ס"ק ה' מזבחים ע"ד ב' כו' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ב' מ"ש ליישב קושי' הפלתי והאריך בזה ועי"ש עוד בעה"ב מ"ש לענין תרנגולים המסורסים והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ה' ובדע"ק ס"ק ט' ובמק"מ ס"ק י"ד ובגיה"ק ס"ק ב' ובדברי אברהם על הדע"ק אות כ"ג מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:
ז בהג"ה ריעותא כשרה. עי' באר היטב ס"ק ח' שהביא ד' הכנה"ג בשם מהרש"ל שכ' בתרנגולת שיצאו מעי' דרך הטבעת טרפה דא"א שיתחזרו למקומן כסדרן דרך נקב צר עכ"ד ועי' בעצ"ל שכ' דאף אם הם עדיין בחוץ ולא הוחזרו כלל דטרפה כו' והאריך בזה ופ' דעכ"פ ס' טרפה הוה וכ"פ בס' מנה"ז דיני שאר טריפות כלל ו' דין א' להטריף אם הם עדיין בחוץ ולא הוחזרו ועי' בעשרון שם ס"ק א' מ"ש בזה וכ"ש במק"מ ס"ק ח' להטריף אם הם עדיין בחוץ כו' והאריך בזה אך בנחלת דוד סי' י"ב כ' בפשיטות דיצאו לחוץ אף דרך פי הטבעת כשרה כו' והארי בזה והובא דבריו בפ"ת ס"ק ד' וכ' דיש להכשיר בהפ"מ ועי' בחסד לאברהם סי' כ"א ובס' אדרת אלי' ביד אלי' ס"ק ט' מ"ש. בזה וצ"ע בדין זה אבל אם לא יצא רק הכרכשתא בזה פשוט דכשר וכמ"ש בעצ"ל שם דדרך הוא לצאת כשתרצה להטיל הביצים בחוזק יוצא מעט מכרכשתא לחוץ כו' ועי' במים חיים חיו"ד סי' ט"ו שכ' דדוקא היכא דנהפך עליון לתחתון כו' אבל אם ראינו דלא נהפך עליון לתחתון כלל כשר אפי' לדעת הרשב"א והטור כו' והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ד' וברמ"ץ חיו"ד סי' ל"ה ובס' עדות ביהוסף סי' ל"ו מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:
סעיף ד
ח מחט שנמצאת כו'. עי' בעה"ב ס"ק ד' שהביא ד' המנח"י בקונטרס סלת למנחה שכ' דה"ה אם ראינו מחט שיצאה מתרנגולת דרך בית הרעי כשהטיל הגללים דטרפה לדעת המחבר כדין מחט שנמצא בדקין כו' והוא השיג עליו והאריך בזה ופ' דביצא המחט מחיים יש להכשיר בפשיטות אפי' בלא הפ"מ והביא ראי' מזבחים ע"ד ב' האי טרפה ה"ד כו' ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ד' מ"ש והאריך בזה ועי' בס' יד מאיר מ"ש לענין עצם שנמצא על הדקין בדבוק דיש להכשיר אחר הבדיקה ואפי' בלא הפ"מ והאריך בזה ועי' בתוי"ק ס"ק א' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה:
סעיף ו
ט בהג"ה יש לדקדק. עי' בחוי"ק ס"ק ב' ובפרמ"ג במשב"ז ס"ק ז' ובדע"ק מס"ק י"א עד סוף הסי' ובמק"מ ס"ק כ"ג כ"ד ובגיה"ק ס"ק ד' ובדברי אברהם שם מאות מ' עד סוף הסי' ובתשובות בית אפרים חיו"ד סי' י"ז ובהר הכרמל חיו"ד סי' ח' ובעצ"ל כאן ובסי' ל"ז ובעה"ב בקונטרס התשובות סי' י"ב ובתשובות ר"ח כהן חיו"ד סי' י"ג ובמים חיים חיו"ד סי' י"ז ובחוט המשולש בתשובות הגאון ר' אליעזר יצחק סי' כ"ד כ"ה ובצ"צ חיו"ד סי' מ"ז מ"ש לענין בועות בדקין והאריכו הרבה בזה יעוש"ה ועי' בחכ"א כלל י"ט סי' ט' שכ' ומ"מ לפעמים יש בועות הרבה כו' ומסיים ויש לבדוק ע"י קש כו' עכ"ד ולא הזכיר שצריך לפחות הבועה ולראות אם העור תחתיו שלם ויפה וכ"כ החכ"א בעצמו בכלל י"ד סי' י"ט וכן העיד במ"ח שם סי' י"א על החכ"א בזה ועוד השיג על החכ"א שם שכ' לענין סרכא בשאר אברים ומ"מ במקום שיש מחט אפי' אינו תחוב כלל ונסרכה למק"א טרפה דמוכח הדברים שהסרכא מחמת נקב עכ"ד והשיג עליו וכ' דחלילה להורות כן כו' דהא בטרפש שנסרכה שחמור יותר שאם לא נבדק טרפה עכ"ז אם נמצא מחט ולא נתחב כלל דודאי כשר ומכ"ש בשאר אברים דהבדיקה אינה ממעכבת בדיעבד פשיטא דאם נמצא ולא נתחב כלל דודאי כשר רק באותן אברים שלא שייך בהם נמצא כמו בכבד וטחול ודומיהן אמנם תברי' לגזיזיה וסתר ד"ע בכלל כ' סי' י"ח עכ"ד יעוש"ה: