אור ברסלב
יד אליעזר חלק א הלכות טריפות › סימן מב

יד אליעזר חלק א· רבי אליעזר ניצברג

הלכות טריפות · סימן מב

סימן מא

סעיף א

א והכבד סותמו. וכ' הש"ך ס"ק ב' דאם נקבה הכבד ג"כ כנגדה אמרי' בש"ס מ"ת א' דטרפה כו' ועי' בתב"ש ס"ק א' שכ' דאם נסתם הכבד אח"כ לא מהני דטרפה אין לה היתר כו' ול"ד לטרפש שניקב ונסתם דשם טריפות דניקב אינו אלא משום סופו דכבד להתקלקל וכיון דנסתם לא יתקלקל כו' ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ב' שהשיג עליו, וכ' דיש קצת סתירה בדבריו דבסי' ל"ו ס"ק י"ד כ' דקרום מחמת מכה אינו קרום משים דסופו לסתר לא מטעם דהוי שעה א' בפסול ואלו כן הי' ראוי להכשיר כאן כו', ומ"מ הדין אמת דראוי לחוש לכל הפי' וכטרפה שאין לה היתר עכ"ד ועי' בבית יהודא שהשיג על הפרמ"ג וכ' די"ל שנקבה הכבד ועלה בו קרום ונסתם ואח"כ ניקבה המרה כנגדה נמצא שלא היתה ערפה כלל אף שעה א' דבעת שניקבה המרה כבר היתה נקב הכבד סתומה ולא הוי קרום מ"מ כו' ואין להטריף מס' דאולי ניקבה המרה קודם שנסתם נקב הכבד וכבר היתה טרפה כו' י"ל דהוי ס"ס אולי ניקבה המרה אחר שנסתם נקב הכבד ואת"ל שניקבה קודם שנסתם נקב הכבד אולי הטעם הוא דקרום שעלה מ"מ אינו קרום משום דסופו לסתר כו' ועוד השיג על התב"ש והאריך בזה ופ' כן להל' משום דהוי ס"ס ועי' במק"מ ס"ק ג' מ"ש ע"ד התב"ש והפרמ"ג הנ"ל והאריך בזה ועי"ש עוד בבית יהודא מ"ש לענין אם ניקב המרה שלא במקום המחובר עם הכבד כו' יעוש"ה:

סעיף ג

ב וטועמו בלשונו. עי' פלתי ס"ק א' מ"ש ליישב קושי' הפר"ח דס"ל דבה"ג נסתפק בדין אם ניטלה המרה או חסרה כשרה כו' וס"ל לבה"ג דאם אנו מסופקים אם הי' לה מרה ה"ז ס' טרפה וא"ל העמד בהמה על חזקת כשרות דהא אם לא הי' לה מרה כלל ל"ל חזקת כשרות וע"ז אנו דנים אם כשרה או טרפה ואיך שייך חוקת כשרות כו' אבל בידעינן דהי' לה מרה א"כ הרי היא כשרה ואנו מסופקים אח"כ הרי לה חזקת כשרות כו' והאריך בזה ליישב ולא ידענא מאי קא' דמ"ש כיון דספי' הוא אם ניטלה המרה או חסרה כו' כיון דהי' לה חזקת כשרות קודם שניטלה אוקמינן בחזקת כשרות וכי בשביל החזקה ישתנה הדין דחזקה לא שייך רק אם אנו מסופקים אם נעשה ריעותא המטריף בזה אמרי' דמוקמינן אחזקת כשרות דלא נעשה ריעותא המטריף אבל איך נאמר דמוקמינן בחזקת כשרות דהדין הוא דניטלה המרה כשרה, וכ"כ בכנה"ג לעיל סי' י"ח בהגהות הטור אות ג' בשם הגהות אלפסי ובפר"ח סי' כ"ט וסי' ק"י בכללי ס"ס ובתב"ש סי' ל' ובפרמ"ג בפתיחה להל' שחי' ובסי' י"ח ובסי' כ"ג ובסי' כ"ה ובמשל"מ פ"ב מהל' טומאת צרעת הל' א' ובפ"ו מהל' עדות הל' ז' דבספי' דדינא לא אזלי' בתר חזקה וכן, ראיתי בבית יהודא שהשיג כן על הפלתי וצ"ל דהפלתי ס"ל דאף בספי' דדינא אזלי' בתר חזקה ועי' בתשובת רע"א סי' ל"ז שכ' דהתוס' בב"ב ל"ב ב' ד"ה והלכתא והר"ן בפ"ק דקידושין ה' ב' גבי נתן הוא ואמרה היא כו' ס"ל דבספי' דדינא אזלי' בתר חזקה אך לפ"מ שהעליתי בספרי דמשק אליעזר סי' ל"א ש"ק א' דבספי' דדינא לא אזלי' בתר חזקה וכתבתי שם דאין ראי' מד' התוס' והר"ן וי"ל דאף התוס' והר"ן הצ"ל ס"ל דבספי' דדינא לא אזלי' בתר חזקה והארכתי בזה יעוש"ה וא"כ ל"ל כהפלתי הנ"ל וכמ"ש ועי"ש עוד בבית יהודה מה שהשיג על הפלתי והאריך בזה ועי' בס' בית הלוי ת"ב סי' מ"ח מ"ש ליישב ד' הבה"ג והאריך בזה ועי' בס' משכן בצלאל מסי' קפ"ג עד סי' קפ"ו מ"ש בדין מרה והאריך הרבה בזה יעוש"ה:

ג ואם לאו. עי' בשבו"י ח"ב סי' ס"ו שכ' דאם נאבדו המעיים ואח"כ לא נמצא המרה כו' כשרה דתולין שנתלשה עם המעיים בעת שניתקו מהכבד כו' ועי' בפר"ח ס"ק ב' ובכרתי ס"ק ו' וביד אפרים ובדע"ק ס"ק א' ג' ובמק"מ ס"ק ז' ובס' דברי אברהם ס"ק ט"ז מ"ש בזה ועי' בעה"ב ס"ק ג' מה שהק' ע"ז מלעיל סי' ל"ה סעי' ג' דנוהגים להטריף כשהורדא שינתה מקומה כו' וה"ה הכא דנמצאת המרה שלא במקומה כו' והאריך בזה ופ' להחמיר היכא שיש הכבד לפנינו ואין בו טעם מר רק שנאבד המעיים דאין תולין שהי' בהם מרה כו' דלא כהשבו"י וכ"פ עוד בספרו שם ארי' ח"א בסוף הס' בתשובות ההוספות סי' י"ב להחמיר בזה וכ"פ בדע"ק ס"ק ד' דאם נאבדו המעיים דאין תולין שהי' בהם מרה ועי"ש מ"ש בזה ובנאבד הכבד פ' בעה"ב שם להכשיר וכ' דכן נהנו להקל ועי' בפלתי ס"ק ב' ובישוי"ע ס"ק ב' ובבאר יעקב ובעה"ב שם ס"ק א' מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד בפלתי ס"ק א' ובישוי"ע ס"ק א' מ"ש לענין נחסר כים המרה והאריכו בזה יעוש"ה:

ד טרפה. עי' בחכ"א כלל י"ז סי' ל' שכ' דאם נתקשה הליחה כאבן הוי לקותא וטרפה ועי' בדע"ק ס"ק ג' שפ' דכשרה דלא כהחכ"א ועי' במק"מ שם ס"ק ז' מ"ש בזה עוד כ' החכ"א שם במרה שהי' כיס שלה נפוח ר"ל גישוואלין דטרפה דהוי כבשר שהרופא גורדו וא"א בקיאין בזה וכ"ש אם הליחה הירוקה שבתוכו נהפך לעפשים ונרקב דטרפה שהרי עיקר טרפת המרה הוא בשביל הליחה עכ"ד ועי' בבינת אדם שם בשער או"ה סי' כ"ג שפ' נמי כן דטרפה והאריך בזה ועי' בנחלת דוד סי' ד' שהשיג על החכ"א וכ' להכשיר בנפוח המרה וגדולה אם רואין שהיא קשה במשמושה דכיון דאין הבשר נימוח ולא נרקב כלל לית בי' משים בשר שהרופא גורדו דלא חיישי' לזה רק אם חזי' קצת רקבון והפסד בבשר אבל בנפוח לבד אין לחוש כלל כו' וכ' דאף דחזי' שהבהמה מתה מזה מ"מ כו' דאין להוסיף על הטריפות וגמירי דאי בדרא להו סמא חייא כו' וגם בנשתנה הליחה לעיפושא השיג על החכ"א הנ"ל ומכשירו והאריך בזה ועי' בס' אדרת אלי' במקו"ח ס"ק כ' שהשיג נמי על החכ"א הנ"ל דהא גם בצוה"ג אסור בנתמסמס וכ' הש"ך בסי' נ"ו ס"ק י"א ובט"ז שם ס"ק ח' דהכל לפי הנפוח אם יש שם רקבון ונימוח אבל אין להטריף בנפוח בעלמא וגם בדקין נמצאו לפעמים נפוחים ואין שום מורה מטריף בזה עכ"ד והביא נמי ד' הנחלת דוד הנ"ל ועי' בלב"ש בחידושי דינים סי' ח' שכ' דאם חסרה המרה אסור החלב מס' תוך יב"ח עד ג' ימים קודם השחי' כו' ובס"ק כ' שם כ' דאין להתיר מטעם ס"ס שמא חסרה המרה כשרה ושמא ג"י ק"ש משום דהאוסרין חסרה המרה הם רוב מנין כו' ואין זה ס' השקול כו' עכ"ד ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ד' שכ' דהוו ס' גמור אי חסרה המרה כשרה והביא בשם הת"ח שכ' דמש"ה סומכין עכשיו על טעימת הכבד וכן מכשירין ניטלה המרה עכ"ד הרי שכ' להיפך מד' הלב"ש הנ"ל ולא ראה הלב"ש ד' הת"ח והפרמ"ג אלו וא"כ יש להכשיר החלב תוך יב"ח וכ"פ חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיץ להכשיר החלב תוך יב"ח ועי"ש עוד בלב"ש מ"ש לענין החלב ביתר מרה והאריך בזה יעוש"ה:

ה בהג"ה נוכל לסמוך כו' עי' בישוי"ע ס"ק ב' מ"ש לענין טעימה באיסורין כו' ומ"ש דבר נכון בד' התוס' חולין צ"ז א' ד"ה ה"נ כו' והאריך בזה ועי' בבית יהודא ובעה"ב ס"ק ד' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:

סעיף ט

ו בהג"ה מחט כו', עי' בפר"ח ס"ק י"ד ובתב"ש ס"ק ט' ובתוי"ק ס"ק ג' ובד"ח ובחידושי מהרא"ל ס"ק ט' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:

תוכן העניינים

יד אליעזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה