יד אליעזר חלק א· רבי אליעזר ניצברג
הלכות טריפות · סימן לב
סעיף ב
א לארכו כשרה. וכ' הט"ז ס"ק א' והש"ך ס"ק ג' בשם הב"י דאפי' לא נשאר כל שהו לא למעלה ולא למטה כשרה ובזה קיל מגרגרת אבל באשכול הל' טריפות סי' י"ח כ' וז"ל ואם נסדק העור לאורכה של חוט השדרה חזינן דדינו כנסדקה הגרגרת לאורכה עכ"ל הרי להדיא דס"ל דדינו כגרגרת ובעי' שישתייר כ"ש למעלה ולמטה דלא כהב"י ובאמת מסתבר כהאשכול דהא דין זה דנסדק העור לא נזכר בגמ' רק דהפוס' למדו דין זה מגרגרת ומנ"ל להתיר בחוט השדרה יותר מגרגרת ועי' בכ"מ פ"ט מהל' שחיטה הל' א' שהק' דלמה לא הצריכו כאן שישתייר משהו למעלה ומשהו למטה והניח בקושי' וחותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל כ' דיש הוכחה לד' האשכול הנ"ל דצריך שישתייר משהו למעלה דהא מות של הראש נקובתו במשהו עד גמר הפולין וכמבואר בסוף סי' שלפני זה ואם נסדק עד הפולין ממש בלי שיור חשיבא כניקב קרום של מוח וכה"ג מבואר לקמן סי' נ"ה סעי' א' אם נתחב בין הערקום לשוק טרפה וכ' דבזה יש לפרש מ"ש הטור בסי' שאח"ז וז"ל כ' בתשובת הגאונים מדקא' גגו של זפק נידון כושט ש"מ לא קי"ל כר' דאמר אפי' ניטל דהא איכא מקום דאפי' בניקב לבד טרפה עכ"ל והק' הרשב"א בתוה"ב הובא בב"י שם דלמא לא מכשיר ר' ניטל רק כשהגג קיים ולפי הנ"ל ניחא די"ל דמשמע להו להגאונים הנ"ל דאפי' ניטל כל הזפק עד הגג ממש והוי כניקב גג הזפק כיון שלא נשאר משהו עד הגג עכ"ד וא"כ נ' להחמיר להצריך שישתייר משהו למעלה ומשהו למטה וכהאשכול הנ"ל וכ"פ חותני הגאון ז"ל כהאשכול הנ"ל ועי' בבאר היטב ס"ק ג' שהביא ד' הבה"י והפר"ח דאין שינוי מראה לחוד פוסל רק בריאה וכוליא ולא בתוה"ש כו', וכ"כ הנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' י"ג להכשיר שינוי מראה בשאר אברים והתב"ש לקמן סי' מ"ג ס"ק ד' חוכך להחמיר דשינוי מראה פוסל בכל האברים והפרמ"ג שם במשב"ז ס"ק ה' כ' דבשחור דלקותא היא אינו או' לא אי' ולא היתר כו' ועי' בראש אפרים בקונטרס הראיות סי' ל"ת אות כ"א הביא כת"י מבעל נו"ב בגליון היו"ד שחזר ממ"ש בנו"ב הנ"ל וס"ל דשינוי מראה פוסל בשאר אברים וכהתב"ש הנ"ל והאריך בזה ועי' בערוגות הבושם ס"ק ג' שהשיג על הכת"י של הנו"ב והאריך בזה ופ' דאין שינוי מראה פוסל בשאר אברים ועי' ביד יהודא ס"ק ג' שהאריך הרבה בזה ופ' נמי דאין שינוי מראה פוסל בשאר אברים:
ב אם נשברה כו'. עי' בדגול מרבבה שכ' דבנשברה השדרה עכ"פ צריכה בדיקה אם לא נפסק החוט לדידן שאין אנו בקיאין בבדיקה טרפה עכ"ד וכ"כ לקמן סי' נ"ד והביא בשם הב"ח בסי' שאח"ז שכ' נמי כן וכן מבואר להדיא בבה"ג הל' טריפות סי' ס"א שכ' וז"ל וכל היכא דצריכה בדיקה כגון דרוסה ונפולה א"נ נשברה השדרה ולא ידעי' אי איפסוק חוה"ש או לא כיון דצריכין בדיקה אי שחיט להו אסורן דכי הוי בדקינן לנפולה ולדרוסה ונשברה השדרה הני מילי ברבנן קמאי דהוו חכימין והוו בקיאין למיקם על בדיקה שפיר אמור רבנן דמשהינן לה תריסר ירתי שתא והדר משתריא כו' עכ"ל הרי מבואר להדיא כהדג"מ ולא ראה הדג"מ הנ"ל ד' הבה"ג אלו שהרי לא הביאם עוד כ' הדג"מ מיהו אם הלכה יש לסמוך על הבדיקה כו' דבעוף לא מהני הילוך לענין ספק פסיקת החוט דבעוף כלה כת החוט למעלה אצל האגפים והרגלים רחוקים הרבה כו' ואין פסיקת החוט מעכב ההילוך משא"כ בבהמה רגלי' הראשונים של צד הראש החוט הולך ביניהם ואם נפסוק הי' נרגשה בהילוך ולכן מהני ההילוך לסמוך ע"י זה על הבדיקה עכ"ד ותמה עליו חותני הגאון ז"ל דא"כ לא מהני בעוף נפולה כשהלכה והא מבואר לקמן סי' נ"ח סעי' ז' עוף שנחבט על פני המים אם שט מלא קומתו מלמטה למעלה אין חוששין וצ"ע ועי' בבית יהודא מה שהביא בשם הפר"ח ומה שהשיג עליו והאריך בזה יעוש"ה:
סעיף ו
ג לא הגיע כו'. עי' באו"ה כלל נ"ו סי' ה' שכ' וז"ל אם הכה על רוחב השדרה כו' או שלא הכה לכל אורך השדרה ונפל לארץ חוששין לר"א עכ"ל והק' התב"ש בס"ק ו' דאם נפל לארץ לא גרע מאילים המנגחים זא"ז דאם נפלו לארץ חוששין לר"א אפי' בפחות מי' ולכן כ' דהגהת איזה תלמיד טועה הוא ולא מאו"ה כו' עכ"ד ובאמת לק"מ דשאני אילים המנגחים שרוצה כ"א להפילו לחבירו אמרי' שנפל מכחו ובהילוהו אחרים גם בפחות מי"ט חוששין אבל הכא במקל ע"פ השדרה ולא נתכוין להפילו אמרי' שנפל מחמת כאב המכה מעצמו וכיון שלא הי' י"ט אין חוששין למה שנפל ושפיר ד' האו"ה הנ"ל וכן חי' חותני הגאון ז"ל ועי' בערוגות הבושם ס"ק ב' מ"ש לענין עוף שנשברה השדרה למטה מאגפיים במקום שאין עוד טריפות החוט כו' אם צריך בדיקה בחוט למעלה במקום המטריף כו' והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק א' וביד יהודא ס"ק ח' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:
ד שמא נפסק החוט ומשמע דאין חוששין לר"א ובד"מ כ' דצ"ע דבגמ' אמרי' דהחשש הוא משום ר"א כו' עכ"ד וכן מבואר באו"ז סי' תי"ז כהד"מ שכ' וז"ל ואי שלים חוטרא אפלגא דגבא כו' חוששין שמא בסוף המקל ניקבו בני מעים מן המכה או איפסק חוה"ש עכ"ל הרי דס"ל דחיישי' גם לשאר אברים שכנגד הכאתו ועי' בתשובת מוהרא"ל מהגאון מפלאצק חיו"ד סי' ז' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה: