יד אליעזר חלק א· רבי אליעזר ניצברג
הלכות טריפות · סימן כט
סעיף א
א ח' מיני טריפות. עי' פלתי ס"ק א' מ"ש ליישב קושי' הב"י על הרמב"ם כו' ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק א' מ"ש להביא ראי' להפלתי והאריך בזה ועי' בס' מהר"ן יפה חיו"ד סי' ד' מ"ש והאריך בזה ועי' בבאר היטב ס"ק ח' שהק' על הרמב"ם דלפ"ז לא מקשה מידי הגמ' בתולין מ"ג ב' ולעולא מ"ש מס' דרוסה והניח בקושי' וכבר הקדימו הב"ח בקושי' זו ועי' בתב"ש ס"ק א' ובפלתי לקמן סי' נ' ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל שם ס"ק א' ובד"ת בפתיחה להל' טריפות ובמלא הרועים אות ט' ענין טרפה חי' סי' ל"ג מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה יעוש"ה ובד' הרמב"ם שכ' דבדרוסה כל הספי' שיסתפק אסור ובשאר טריפות יש בהם ספי' מותרים כו' י"ל דכונתו לפ"מ שהק' הפר"ת ס"ק א' על הרמב"ם שכ' דהשאר טריפות ס' מותר והא קי"ל ספדר"א לחומרא ותי' דהרמב"ם לשיטתי' דס"ל דסדר"א אינו אסור אלא מדרבנן כו' והנה החו"ד לקמן סי' ק"י בבית הספק כ' ליישב דעת הרמב"ם עפ"ד הגמ' בסוטה כ"ט א' גבי רב גידל רמי כו' דיש לחלק בין היכא דכ' רחמנא קום ועשה לשוא"ת כגון בכל הלאוין דכ' רחמנא את זה לא תאכלו כו' אמרי' ודאי לא תאכל אבל ספק יאכל כו' ובמקום דמזהיר קרא קום ועשה כו' אמרי' דמחויב שיהי' בודאי ולא בס' כו' ומיישב בזה קושי' הרשב"א והר"ן על הרמב"ם מחולין י"א וקושי' הפלתי שם על הרמב"ם מר"ה י"ג כו' והאריך בזה וכ"כ בישוי"ע לקחן סי' פ"ג ס"ק א' ובראש אפרים בסוף הס' בח' התשובות סי' ד'. ובתשובות בית אפרים חאה"ע סי' ב' בשם הרב הגאון מהר"י אייזיק הכהן אב"ד דקארעץ ובקהלת יעקב מהגאון מקארלין בתשובות שבסוף הס' חאה"ע סי' ג' ובדברי אמת בענין דברי סופרים ובכתב סופר חיו"ד סי' י"ד בשם אביו החתם סופר כהחו"ד והאריכו בזה ובאמת מבואר כן להדיא בחידושי הרשב"א ביבמות מ' א' ד"ה אי לא ועי' לקמן סי' ק"י בכללי ס"ם מ"ש ע"ד החו"ד והארכתי בזה יעוש"ה וא"כ כיון דבקרא אינו מפורש רק דרוסה א"כ גם הקרא דזאת החי' קאי ג"כ על דרוסה דוקא וא"כ מוכח מקרא דזאת החי' דדוקא חי' ודאי תאכל אבל לא חי' ס' וא"כ ס' דרוסה אסור מה"ח לפ"ד החו"ד הנ"ל ומש"ה פ' הרמב"ם הנ"ל דכל ס' שיסתפק בדרוסה אסור כיון דאסור מה"ת אבל בשאר טריפות דהם מהלכה למ"מ בהא הדרינן לכללא דס' מותר מה"ת כמו בכל האיסורין ורק מדרבנן לחומרא בס' ולכך הקילו בכמה ספי' כיון שהוא רק מדרבנן וכמ"ש הפר"ח הנ"ל ושפיר ד' הרמב"ם הנ"ל וכן ראיתי בערוגות הבושם ס"ק א' שכ"כ ליישב ד' הרמב"ם עפ"ד החו"ד הנ"ל והאריך בזה ועי' בחוי"ק ס"ק א' ובסי' כ"ה ס"ק ד' ובישוי"ע מ"ש ליישב ד' הרמב"ם והאריכו בזה ועי"ש עוד בערוגות הבושם ס"ק ב' מ"ש ליישב קושי' הב"ח והתב"ש ומ"ש ליישב ד' הרמב"ם והאריך בזה ועי' עוד בפלתי ס"ק ג' ובמלא הרועים שם אות ט"ו ובחקרי הלכות ובעל אור חדש בסוף הס' מחידושי חתן המחבר מ"ש ליישב ד' הטור והרמב"ם מה שהוציאו מהפסוק דלכלב תשליכון אותו דטרפה אינה חי' כו' ומ"ש הפלתי ליישב ד' רש"י בפי' החומש דסותרים זא"ז דבסוף פ' שמיני כ' רש"י בד"ה ובין החי' כו' אלא בין שנולדו בה סימני טרפה כשרה לנולדו בה סימני טרפה פסולה וא"כ ס"ל דטרפה חי' ובריש פ' מצורע פירש"י חיות פרט לטריפות ומבואר בחולין ק"מ א' דזהו למ"ד דטרפה אינה חי' כו' והאריך בזה ועי' ברמב"ן שם בפי' התורה מה שהק' על רש"י ועי' בלב ארי' חולין ק"מ א' שכ' דכונת הרמב"ן להקשות קושי' הפלתי ועפ"ז השיג על הרא"ם שם וכ' ליישב ד' רש"י הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה:
ב שבורה . עי' בתב"ש ס"ק ב' שהק' על הרמב"ם דס"ל דאף דהיכא דאם ניטל טרפה אם נברא חסר כשרה מנדה כ"ד א' גבי גוף אטום כו' דמשמע דאם נברא טרפה אינו ולד למ"ד טרפה אינו חי' אלמא דלדידן כו' יש לכלול כל הטריפות שאם נברא כך לא חיי דאל"כ מ"ט אינו ולד כו' ע"כ קושי' וכ' דהרמב"ם הי' לו גירסא אחרת כו' וכן הק' הפלתי לקמן סי' נ' ס"ק ב' על הרמב"ם וכ' אח"כ דאדרבה יש להרמב"ם ראי' מגמ' הנ"ל וכ' דגם התוס' בחולין נ"ז א' ד"ה דלמא ס"ל כהרמב"ם והאריך בזה ועי' ביד אברהם שם שדחה ראי' הפלתי וכ' דיש לחלק בין אדם לבהמה בזה כו' ועי' בפר"ח שם ס"ק ד' בחידושי מהרא"ל שם ס"ק ב' ובד"ח שם ס"ק ב' מיש והאריכו בזה יעוש"ה: