יד אליעזר חלק א· רבי אליעזר ניצברג
הלכות דם · סימן סו
סעיף א
א דם שליל. עי' בעטרת חכמים חיו"ד סי' ז' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה:
סעיף ד
ב הטרופות בקערה. עי' בישי"ע ס"ק ש א' שהק' על תשובת הרא"ש דניזיל בחר חזקת הגוף כו' ותי' דיש ב' צדדים להחמיר שמא בחלמון ושמא בחלבון במקום האוסרו כו' והאריך בזה ובס"ק ב' הק' דאמאי לא נימא כאן נמצא כאן הי' כו' וכ' ליישב וס"ק ג' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה:
ג בהג"ה אם הי' ס'. עי' ש"ך ס"ק י' שכ' אבל מה שהקיל מהרש"ל בנמצא על החלמון אינו נ' כלל כו' עכ"ד ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק י' שהביא בשם המנח"י כלל ס"ב אות י"ג שכ' דהש"ך חזר בו ממ"ש תחלה דהוה ס' משום דהרא"ה לגבי הגאונים ושאר פוס' הוי יחיד כו' והפרמ"ג כ' עליו דיש לפרש ד' הש"ך דקאי על הא דכ' בס"ק ו' ולענין ביצת בת יומא כו' ועי' בלב"ש בסוף הס' בחידושי דינים סעי' כ"ז ובס"ק צ"ד שכ' כהמנח"י דהש"ך חזר בו ומש"ה החמיר שם היכא דנמצא על החלמון אבל באמת אין הש"ך חוזר בו וכמ"ש הפרמ"ג הנ"ל ויותר נ' לומר דיש איזה חיסור תיבות בד' הש"ך וכן צ"ל אבל מה שהקיל מהרש"ל בנמצא על החלמון לבד אבל לא בנמצא על החלבון א"נ כלל וכונת הש"ך דמהרש"ל ס"ל דהעיקר כדעת הרא"ה לכן לא הקיל אלא בנמצא על החלמון אבל בנמצא על החלבון ס"ל דהכל אסור ובזה פליג עליו הש"ך וס"ל דגם בנמצא על החלבון מותר בתערובות דנחשב ג"כ לס' דדילמא העיקר כהרי"ף והרמב"ם דבחלבון אין אי' כלל זהו כונת הש"ך אבל לעולם דאין הש"ך חוזר מדבריו הראשונים וס"ל שפיר דגם בנמצא על החלמון נחשב לס' דדילמא קי"ל כהרא"ה דבחלמון אין אי' כלל רק בחלבון וכן ראיתי במים חיים חיו"ד סי' י"ח שכ' נמי כן דיש חיסור תיבות בד' הש"ך כו' והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד מהדורא תליתאי סי' קי"ח שהשיג נמי על המנח"י והלב"ש הנ"ל דאין הש"ך חוזר מדבריו הראשונים וכ' דר' הש"ך מהופכין ותחלה צ"ל מ"ש מיהו בנתערב שלא במינו כו' ואח"כ צ"ל אבל מה שהקיל מהרש"ל כו' וכונתו דמתחלה כ' בנתערב שלב"מ אסור כמהרש"ל אך מה שהקיל מהרש"ל בנמצא על החלמון אפי' שלב"מ משום דס"ל דהעיקר כדעת הרא"ה בזה לא קי"ל כותי' רק בין על החלמון ובין על החלבון אסור שלב"מ כו' והאריך בזה יעוש"ה מ"מ יותר נ' דיש חיסור תיבות בד' הש"ך וכמ"ש המ"ח הנ"ל אבל בזה ס"ל נמי כמ"ש דאין הש"ך חוזר מדבריו הראשונים, וא"כ אין חילוק בין נמצא על החלמון או על החלבון ודלא כהלב"ש שם שמחלק בזה והחמיר בנמצא על החלמון אלא דאין חילוק ואף בנמצא על החלמון יש להקל וכמ"ש וכן ראיתי בשם ארי' חיו"ד סי' י"ז שכ' דאין חילוק בין נמצא על החלמון או החלבון ואף בנמצא על החלמון יש להקל והשיג על הלב"ש והאריך בזה וכ"פ בחכ"א כלל כ"ט סי' ז' דאף בנמצא על החלמון יש להקל וכן העתיק הבאר היטב ס"ק ז' תחלת ד' הש"ך דאף בנמצא על החלמון הוי ס' וכן עיקר לדינא ועי' בעצ"ל ובטוב טו"ד מהדו"ק סי' ק"ב ובס' דברי יוסף סי' תמ"ב מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:
ד אם נתבשלה. עי' בלב"ש שם סעי' כ"ת שכ' כל מה שנתבאר תחלה לענין תערובות הביצים נוהג ג"כ היכא שנתבשלו ביצים בקדירה חד בתרי או יותר ונמצא דם בא' מהם וליכא ס' בכל מה שבקדירה נגד ביצה האסורה כ"מ שאסרנו תחלה התערובות גם כאן אסור ובמקום שמותר שם גם כאן מותר אכן המים והקדירה אסורים אבל במקום הפ"מ כו' יש להתיר עכ"ד ועי"ש בס"ק ק"ו ק"ז שכ' דדין זה תליא בפלוגתא דהט"ז והש"ך ומהרש"ל לקמן סי' צ"ת סעי' ב' אי אמרי' סלק את שא"מ כו' ומש"ה כ' דשלא במקום הפ"מ יש להורות כמהרש"ל והש"ך אבל בהפ"מ יש להתיר כהט"ז והב"ח והרשב"א דאמרי' סלק את שא"מ ומשמע דמתירים גם את שא"מ והמנח"י כלל פ"ה אות מ"ה מתיר בהדיא גם את שא"מ כו' והאריך בזה יעוש"ה וכ"פ בחכ"א כלל כ"ט סי' ח' כהלב"ש ובאמת מבואר להדיא באשכול הל' תערובות סי' ל"ב דאמרי' סלק את שא"מ כו' ומתיר גם את שא"מ שכ' וז"ל ואי אתרמי שנפל אי' לקדירה שיש בו מינו ושא"מ ונאבד הרבה מא"מ דהיתר עד שלא נוכל לשער אי הוי ס' וידעי' שהי' בו רוב היתר ממין האסור אמרי' נמי סלק שא"מ כאלו אינו כו' דרוב ההיתר ממין האסור מבטל לי' מדאורייתא והא"מ מותר מה"ת ממילא כיון שהאי' מבוטל במינו ואף שמדרבנן צריך ס' והכא לא ידעי' אי הוי ס' ספק דרבנן לקולא עכ"ל הרי להדיא דס"ל כהרשב"א הנ"ל וס"ל דאף הא"מ מותר וכהמנח"י הנ"ל וא"כ יש להתיר המיבם אף שלא במקום הפ"מ ועוד יש טעם להתיר אף שלא במקום הפ"מ משים דיש לצרף ג"כ מאחר דנתבשל הוי דם שבשלו ולא הוי רק אי' דרבנן ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק י' ובמשב"ז ס"ק ה' כ' דהכא דדם ביצים דרבנן י"ל דאף הש"ך דסי' צ"ת יודה דאמרי' סלק כו' עכ"ד ולפ"ד מיושב קושי' החכ"א בקונטרס מצבת משה אות י"ג שהק' על הבאר היטב ס"ק ז' שהביא ד' הט"ז כו' דאמרי' סלק כו' והא הבאר היטב גופי' כ' בסי' צ"ח ס"ק ז' דהש"ך ופר"ת חולקים על הט"ז וא"כ לא הו"ל להביא כאן ד' הט"ז בפשיטות כו' ע"כ קושי' ולפ"ד הפרמ"ג הנ"ל ניחא דהכא י"ל דאף הש"ך מודה דאמרי' סלק וא"כ יש להתיר המים והקדירה אף שלא בהפ"מ וכ"פ חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיץ דלא כהלב"ש והחכ"א הנ"ל וכן עיקר לדינא וכעת ראיתי בס' יד יהודא בפי' הקצר ס"ק י"א שפ' נמי כן ועי' בפי' הארוך שם ס"ק ז' ובס' דברי יוסף שם מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:
סעיף ז
ה ימים הרבה. עי' ש"ך ס"ק, ט"ו שהביא בשם הש"ל דאוסר לאחר ג' ימים וכ' עליו דאין לדבר זה שורש בש"ם כו' ועי' בפר"ח ס"ק י"ג מה שהביא ראי' להש"ל מפסחים פ' מקום שנהגו כו' ועי' ביד יהודא ס"ק ו' שהביא ראי' להש"ל מב"מ ס"ח ב' אשה שאמרה לחברתה תרנגולת שלי וביצים שליכי כו' ועי' במקום שמואל בחידושי דינים מ"ש ע"ד הש"ך והאריך בזה יעוש"ה:
סעיף י
ו בהג"ה אינו אוסר עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ט"ז שכ' דלענין איסורי אכילה ל"ש זה דכבר הוא חד"א אף בדרבנן ואף בחדרי חדרים עכ"ד וסותר דעת עצמו מהא דכ' לעיל סי' ה' במשב"ז ס"ק א' דשייך זה אף באיסורי אכילה וכן ראיתי ביד אברהם שהק' כן על הפרמ"ג עוד הביא הפרמ"ג שם ד' הכנה"ג בהגהות הטור אות ב' שכ' דבהמור נוהגין היתר ומ"ש הוא עליו ועי' בעה"ב בסי' שאח"ז ס"ק א' ובת"י באו"ח סי' תס"ז ס"ק ט"ז ובמקו"ח שם ס"ק ד' ובמגן האלף שם ס"ק ז' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה: