אור ברסלב

יד אליהו (הנליש)· רבי אליהו הנליש

סימן יד

סימן יג

במס' יבמות (דף ח' ע"א) טעמא דכתב רחמנא עליה הא לאו הכי ה"א דחי הא ה"ל ל"ת שיש בה כרת וכו' עד רבא אמר ערוה גופי ל"צ קרא כו', והנה לכאורה יש לדקדק לפי שיטת רש"י בכתובות (ד' ל"ט) בסוגיא נמצא בה ערות דבר או שאינו רשאי לקיימה ת"ל ולו תהי' לאשה, ואיתא התם (דף מ') וניתי עשה וידחה ל"ת ומתרץ הגמ' דאם אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל, ופירש"י הלכך מלמדין אותה שלא תחפוץ בו, עולה משיטתו דאף דעשה דחי ל"ת עכ"ז היכא דאפשר לתקן שלא יהי' כאן חיוב העשה ולא נצרך לעבור הל"ת מחוייבים אנן לתקן כך, וא"כ קשיא הא דקאמר רבא. ערוה גופי' ל"צ קרא דאין עשה דוחה ל"ת שיש בה כרת, הלא נ"מ אם היתה אסורה מצד דאין דוחה ל"ת כו' א"כ אם קידש איש אחת מן ט"ו עריות השנויות במתני' ע"מ שירצה אבא, או כדומה לזה התנאי שקידשה מעכשיו ולכשתקיים התנאי ומת קודם שקיימו התנאי ונפלה לפני אחיו אשר לו היא ערוה א"כ לפי שיטת רש"י מחוייבת לבלי לקיים התנאי בכדי שהקדושין יתעקרו למפרע ותהי' פטורה מן העשה דיבום מאשר כשיתקיים התנאי ויהי' עשה בכאן ויצטרך לדחותה, מפני הל"ת שיש בו כרת, אף כי שורת הדין הוא דאין ל"ת שיש בה כרת נדחית מפני העשה, עכ"ז אין העשה ג"כ נדחית לגמרי מפני' ע"ד הותרה כ"א שא"א לקיימה אז מפני הל"ת והלא הדברים ק"ו ומה ל"ת שיש בה מלקות שנדחית בוודאי מפני העשה, ועכ"ז היכא דאפשר שלא יהי' בכאן עבירת הלאו מחוייבים לעשות כן כנ"ל מד' רש"י, (ועי' ברמב"ם פ"ג מציצית כתב שלא יהא חוטי לבן ממין שעטנז כי כ"מ שאפשר לקיים שניהם מוטב ע"ש ועי' במס' יומא (דף ו') כי פליגי לאהדורי ולאתויי טהורים מבית אב אחרינא ור"ש ס"ל דחוי' ומהדרינן, אלמא כל שצריך לדחות העשה או הל"ת מהדרינן שלא יצטרך לדחותה וה"נ כן). כש"כ הכא דמחוייבים לתקן שלא נצטרך לבטל העשה דיבום דהיינו שלא יתקיים התנאי ויבוטלו הקדושין, ואין לומר דאם יתבטל הקדושין א"כ נמצא בעל בעילת זנות, ונמצא נצמח עי"ז עבירה למפרע ואמרי' בכמה דוכתי חזקה א"א עושה בעילתו בעילת זנות, ז"א דלפי המבואר בפוסקים עי' ב"ש סי' קנ"ז ובב"ח ובס' מעיל צדקה (סי' א' וב') לא שייך בכה"ג איסור דבעילת זנות, והביאו ראי' ממאי דתנן ר"א אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו ועי' במס' קדושין (ד' ס"ג) קידשה ע"מ שירצה האב ומת הבן, דמלמדין אותו שלא ירצה:

נחזור להנ"ל דאם הטעם משום דאין עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת מחוייבת שלא לקיים התנאי אבל כיון שהפטור הוא מקרא דעלי' שהתורה פטרה מיבום ואין עליה שום זיקה, ואינה צריכה לעשות שום תחבולה לעקירת הקדושין, ועי' בחי' הרשב"א שם ואין לומר דלא יכולה לקיים התנאי לאחר מיתת בעלה, עי' ברמב"ם פ"ח מה"ג ובשו"ע אה"ע סי' קמ"ג דנפסק דאפי' מת הבעל קודם שנתקיים התנאי ה"ז מקיימית התנאי לאחר מכאן, וה"נ יכולה לקיים התנאי לאחמ"כ:

**(הגה"ה סיום הענין לא מצאתי בכתבי אבי ז"ל כי נאבד עלה השניי' ונלע"ד לתרץ בעזה"י דעי' במס' גיטין (ד' פ"ג ע"א) נענה ר"ט ואמר הרי שהלכה זו ונשאת לאחיו של זה שנאסרה עליו ומת בלא בנים לא נמצא זה עוקר דבר מה"ת כו' עד אלא מתנה לעקור דבר מה"ת כו'. והגם דשם לא קיימא מסקנא הכי היינו משום דאיתא שם מתני' מי קאמר לה כו' א"כ בנ"ד דאם תקיים התנאי וה"ל קדושין למפרע, א"כ יצטרכו לעבור העשה (אם לא הי' הלימוד מעלי'). והתם בשעת קיום התנאי הוה דבר וודאי שיעברו על עשה דיבום ול"ד לסוגיא הנ"ל דהתם קאמר מי לא סגיא לה דלא מינסבא לאחוה דההוא גברא, א"כ הוה בגדר ספק בשעה שמתנה ויש אז כמה ספיקות אבל הכא בשעה שמקיימת התנאי אז היא גורם עבירת העשה א"כ י"ל דכל התנאי בטל דהוה מתנה עמש"כ בתורה, כן אפ"ל בס"ד:

תוכן העניינים

יד אליהו (הנליש)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה