אור ברסלב

יד אליהו (הנליש)· רבי אליהו הנליש

סימן טז

סימן טו

ע"ד החקירה אדות אחד שמכר לחבירו והתחייב א"ע אשר גם אחיו יבוא עה"ח לקיים המכירה והושלש וועקסלען ע"ז ועתה אחיו ממאן בזה ורוצה הלוקה לבטל המכירה והמוכר טוען כי מניעת חתימות אחיו הוא מצד הלוקח כי יש לו דו"ד עמדו ע"ד חנות ורוצה לאישתעי דינא בהדי' והקונה אינו רוצה לעשות ד"ת עמדו אם לבטל המקח מפאת זה כי לא נתקיימה חיובו למעשה שאחיו יחתום:

לדעתי יש לפשוט זה מהא דאיתא בכתובות בפ' מי שהי' נשוי (ד' צ"ב ע"א) פלוגתא דרמי בר חמא ורבא אם ראובן מכר שדה לשמעון שלא באחריות וחזר ראובן ולקחה משמעון באחריות דרמי בר חמא סובר דדינא הוא דאזיל שמעון ומפצי לי' לב"ח דראובן שטרפה מראובן ועיין בשיטה מקובצת באריכות טעמא דרמי בר חמא ורבא סובר נהי דאחריות דעלמא קיבל עלי' אבל אחריות דנפשי' לא קיבל עליו זו היא גירסת רש"י, ופירושו הוא דרבא סובר אע"ג דאם שמעון לא הי' מוכרה והי' בע"ח דראובן בא וטרפה מאתו לא הי' חוזר על ראובן דלכך מכרה ראובן שלא באחריות או אם הי' שמעון מוכרה לאחר באחריות והי' בא בע"ח דראובן וטריף הי' שמעון מחויב לשלם עכ"ז אם לקחה ראובן משמעון ובא בע"ח דראובן אינו חוזר על שמעון, מצד דאחריות דנפשי' לא קיבל עלי', וגירסת הרי"ף וגם בדעת הרמב"ם בפי"ט מה' מכירה סוברים המפרשים דבריו דגורס ג"כ כגירסת הרי"ף והוא נהי דאחריות דאחריני לא קיבל עלי' אחריות דנפשי' מי לא קיבל:

והנה בשיטה זו יש חילוקי דעות בפירושי הדברי' דהשט"מ על כתובות בסוגיא זו מביא שיטת רש"י וגירסתו ואח"כ מביא דעת רב האי גאון וגירסתו כגירסת הרי"ף ומפרש בדעת רב האי גאון וז"ל ופירשה הגאון ז"ל בקבלת ראובן לשמעון כלומר אע"ג דאיהו זבין שלא באחריות ואי אתא בע"ח דראובן וטרפה מיני' דשמעון לא הדר עליו מיהו כי טריף לא הדר ראובן עלי' דלימא במקומך קאמינא משום דאמר לי אנת מחייבת לפרוע בע"ח דידך מכל נכסיך ואפילו לקחת נכסים מאחר שלא נשתעבד מעולם לבע"ח דידך ואת הוא דתבעת ממני לפרוע לאפרועי חובך ומהכי איתקבלא לי' אחריות דלא תהדר עילואי והך עובדא דמיא קצת לעובדא דכתובה דאימי' ואזדא לטעמייהו, והוא בכתובות שם בפ' הנ"ל (ד' צ"א ע"ב) ההוא גברא דזבין לכתובה דאימא שכיבא אמא ואתא איהו וקמערער ע"ש ואח"כ מביא שיטת רבינו יונה דבתחלה מביא גירסת רש"י ומפרש לה הכי נהי דשמעון כשחזרה ומכרה לראובן באחריות קיבל עלי' אחריות דעלמא אבל אחריות דראובן עצמו מי קיבל דודאי לא נתכוון זה שבע"ח של ראובן יפרע ממנו ושאח"כ יחזור ראובן עלי' על שמעון ויש שגורסין נהי דאחריות דעלמא לא קיבל עלי' אחריות דנפשי' מי לא קיבל וכן נמצא בהלכות ומפרש לי' הכי נהי דראובן כשמכרה לשמעון שלא באחריות לא קיבל עלי' אחריות דעלמא אבל אחריות דבע"ח של עצמו מי לא קיבל הלכך אין לשמעון לסלק דאי הדר ראובן עלי' דשמעון סוף סוף שמעון עלי' דראובן הדר. והשט"מ משיג על שיטת רבינו יונה דלפירושו אשתכח דהמוכר שדה לחבירו שלא באחריות ובא בע"ח עצמו וטרפה חוזר הלוקח על המוכר דאמר לי' נהי דאחריות דעלמא לא קביל עלי' המוכר אחריות דבע"ח מי לא קיבל, וזה לא יתכן דבהדיא משמע בפ' חזקת הבתים גבי המוכר שדה לחבירו אפי' שלא באחריות אינו מעיד עלי' שאם מכר שלא באחריות אפי' אם יבוא בע"ח של המוכר עצמו ויטרוף מן הלוקח אין המוכר חייב לשלם לו דלהכי מכר לו שלא באחריות, ואח"כ מביא שיטה שלישית והוא שיטת רבינו מאיר לפי גירסת הרי"ף כנ"ל ומפרש דקיבל ולא קיבל לאו בקבלת המוכר שהוא שמעון דקיבל עלי' אחריות כ"א על ראובן הלוקח קאי והכי פירושא דכי הדר ראובן וזבנה משמעון לבסוף באחריות נהי דאחריות דעלמא לא קיבל עלי' ראובן אלא אדעתא דמפצר לי' שמעון הוא דזבין מיני' אחריות דנפשי' מי לא קיבל עלי' ראובן דלא ליהדר בי' אשמעון הא וודאי אחריות דנפשי' קיבל וממילא קמה לי' כולה נוסחא בחדא טעמא, נמצא היוצא מזה דיש בגירסת הרי"ף ג' פירושים:

והנה משיטת רש"י וגירסתו בוודאי יש ראי' ודוגמא לנ"ד דאף דהמוכר קיבל עלי' שיחתום אחי' והיינו שלא יהי' ערעור מצד אחיו והוא כמו קבלת אחריות מאחיו היינו ערעור שמצד עצמו, לא עכוב שגורם הלוקח שאינו חפץ לאישתעי דינא בהדי' (אשר עפ"י דין הוא מחוייב לעשות ד"ת עם התובע) והוא ממאן ע"ז ל"א קיבל עלי' המוכר דהו"ל כמו אחריות דנפשי' שבע"ח דידי' טריף אינו בדין שהמוכר יפצה לו וה"נ בנ"ד כן הוא וכמו התם אף דלקחה ע"ז האופן שאחריות יהי' על המוכר עכ"ז אמרינן דסתמא דמילתא אחריות דנפשי' לא קיבל, ואף לגירסת הרי"ף לשיטת רב האי גאון אפשר ג"כ ליקח דוגמא לנ"ד וכמו דמסביר דהוא מחוייב לשלם לבע"ח דידי' אף אם לקחה מאחר וכמו שהבאתי לעיל הנ"ט בנ"ד כל איש ישראל מחויב לילך לד"ת עם התובעו אותו לד"ת ולא יתן כתף סוררת למאן בזה, בוודאי הוא בסוג דאחריות דנפשי' שיעשה עול וע"י עולתו נצמח עיכוב חתימתו בודאי לא קיבל עלי' והמכירה קיימת, וגם לפי שיטת רבינו מאיר דמשוי טעם א' לב' הגירסאות וכדלעיל ג"כ ראי' לנ"ד, אכן לשיטת רבינו יונה ופירושו כדלעיל אין שום ראי' לנ"ד דסברתו הוא דאף אם מוכר שלא באחריות עכ"ז אם בא בע"ח דידי' וטריף מחויב לשלם להלוקח אין ראי' לנ"ד, אך השיט"מ משיג עלי' וכדלעיל, ועיין באשר"י שמביא ג"כ שיטת רבינו מאיר ועיין בטוח"מ בסי' רכ"ו בב"י ובב"ח דשיטת הב"ח הוא כשיטת רבינו יונה בגירסת הרי"ף, ועיין בטוח"מ ובסמ"ע שם, שוב עיינתי בכתובות בפ' הנושא (דף צ"ז ע"א) בסוגיא דבעי מיני' מרב ששת מוכרת למזונות מהו שתטרוף לכתובתה ע"ש בתו' דמחלק זה מפלוגתא דרמב"ח עד ול"ד לדלעיל דהתם וודאי כיון שראובן לוה דין הוא שיטרפו ממנו הקרקע ואין על שמעון לפרוע כיון דבאת לראובן הנאה שקיבל המעות אבל הכא שהיורשין חייבים לה מזונות בדין הוא וכו' עד ואין כאן עיות הדין כלל, א"כ לכאורה לפי"ז אין ראי' לנ"ד דהתם הטעם הוא הואיל ונהנה במה שקיבל המעות והו"ל כמו עיוות הדין אם נחייבו לשמעון לפרוע לו, אכן גם לשיטת התוס' י"ל דגם בנ"ד הוא כמו עיוות הדין דבזה דמשתמיט מלאישתעי דינא בהדי' כוונתו הוא אולי יזכה חבירו עפ"י הדין נמצא דנתחייב המוכר לפצות את אחי' ביותר על טענתו ויחתום הו"ל ג"כ שנהנה הלוקח מזה ונתחיב המוכר לפצות הו"ל כמו עיוות הדין, ובפרט אשר במה שביכלתים לכוף לאיש הישראלי שיקיים ע"פ ד"ת מחוייבים אנו לעשות זאת וזהו תקנת עיקול הסברא נותנת דזהו ג"כ עיות הדין אם נטיל חיוב על המוכר לפצות את אחיו שיחתום ושיוותר על הד"ת שיש לו עלי' כן הסברא נותנת, וגם אפ"ל כמו שסוברים בחו"מ וסמ"ע ובב"ח בסי' רכ"ט אשר הטעם הוא דאין לומר הוא המוכר והוא המוציא לעצמו כן נאמר בנ"ד דאין לומר הוא הלוקח והוא המבטל המקח מעיכובו ומסירובו לילך לד"ת:

אך יש לדחות ראי' הנ"ל חדא דשם לא הוזכר אחריות פרטיות של זה האיש ולכן אמרינן אחריות דנפשו כו' אבל כאן נדבר בפירוש שאחיו יבוא עה"ח והרי קיבל בפירוש אחריות דילי' (היינו שיהי' מוסכם ויחתום על השטר) בזה לא שייך לומר דכיון דיש לו טענות על הלוקח לא קביל אחריות דילי' הרי בפירוש קבל אם לא שנאמר דלא קביל רק מצד עצם רצון על המכירה שיסכים ולא אם יעכב מטעם אחר, ויש להביא קצת ראי' דהר"ן שם כ' דבמכר שלא באחריות כלל גם אחריות דנפשי' לא קביל ומ"מ בזכות שהי' לו כבר בזה אמרינן דקביל עלי' ע"ש, וה"נ כיון דיודע טענת אחיו ובפרט שהוא יחתום אמרינן להיפך שאחריות זו קיבל עליו המוכר, עוד יש להעיר לפמש"כ להגאון רעק"א (ומובא בפ"ת סי' ר"כ ס"ק ז') דדוקא אחריות שמוטל עליו לפרוע ויש שיעבוד על נכסיו, משא"כ בטרפה מחמת גזילה, ה"נ יש בנ"ד דאין בטענתו של אחיו על שיעבודים י"ל דאין זה בכלל אחריות דנפשי' כו' וצ"ע לדינא:

תוכן העניינים

יד אליהו (הנליש)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה