יד איתן על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק ז · הלכה י
פירש כוס אחד מן התערובות ונפל לכוסות שנים הרי אלו מותרין. הכס"מ הקשה דבהל' מ"א גבי רמוני בדן של ערלה אוסר רבינו תערובת השני וכאן מתיר, ותירץ דמדינא בב' תערובות סגי וברמוני בדן החמיר משום דאפשר שיהיה להן מתירין אם יתפרדו הרמונים. והקשה הפר"ח דאי איתא דרמוני בדן חמירי מאי מקשה הגמ' בזבחים לשמואל דאסר ס"ס בע"א ולא בשאר איסורין כמאן אי כר' יהודה דאסר גבי רמוני בדן אפילו בשאר איסורין אוסר והשתא נימא דשמואל אית ליה שפיר כר"י דלא אסר ר"י ס"ס בשאר איסורין אלא ברמוני בדן דוקא משום שיש להם מתירין, וגם הלח"מ תמה כנ"ל דאיך מחמיר רבינו ברמוני בדן יותר מבע"א ובגמ' מוכח דבשאר איסורין קילי עיי"ש ומה שתירץ א"מ, דאימא בדבר שיל"מ שמואל מודה דחמיר ולא נקיט ע"א אלא למעט שאר איסורין שאל"מ. אך באמת בחנם נדחקו בזה דאישתמיטתייהו ברייתא ערוכה בגיטין (נ"ד) נפלו ונתפצעו אחד שוגג ואחד מזיד לא יעלו דברי ר' יהודה וא"כ לא הוו כלל רמוני בדן לר' יהודה דבר שיל"מ דהא לא מהני לדידיה מה שיתפצעו ויתפרדו, ולפ"ז אף לפ"ד רבינו והכס"מ דרמוני בדן חמירי א"ש הא דפריך ודייק מר' יהודה דאוסר ברמוני בדן דאוסר נמי בשארי איסורין דע"כ הכי הוא לשיטתו דר' יהודה גופיה דלא הוו רמוני בדן דבר שיל"מ ולא חמירי משאר איסורין כלל. גם א"ש הא דמשני לשמואל תנאי הוא ואיהו סבר כר"י דאוסר ס"ס ברמוני בדן וכ"ש בע"א דהא לדידיה ליכא למימר דמחמיר ברמוני בדן יותר משום שיל"מ. אבל לדידן דמהני פירוד י"ל דחמירי, ומיהו אפשר דפירוד ממילא מהני גם לר"י: