יד איתן על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק ט · הלכה יז
כיצד הוא הלחם שמביא עם התודה לוקח עשרים עשרון סלת. הכ"מ הראה מקום למתניתין דר"פ התודה אבל שם לא נזכר סלת. אלא הוא מבואר בזבחים (דף נ') סלת מורבכת למדנו לרבוכה שבאה סלת. חלות מניין ת"ל חלות חלות. רקיקין מניין ת"ל מצות מצות וכ"ה בת"כ פ' צו. ודע דכי היכי דאינו מביא קמח ה"ה שאינו לוקח חיטין אלא דוקא סלת מן התגר ורק לחם הפנים הותר ליקח חיטין מפני שהתורה חסה על ממונם של ישראל שעולה לדבר גדול והוא תדיר והוא מבואר בס"פ אלו מנחות (דף ע"ז). ובטורי אבן לחגיגה (דף כ"ד) כתב דכל שכן דאסור להביא מנחה מחיטין שלו שגדלו ברשותו: