אור ברסלב
יגל יעקב ספר ויקרא › פרשת ויקרא

יגל יעקב· רבי יעקב חיים סופר

ספר ויקרא · פרשת ויקרא

ספר ויקרא

ויקרא אל משה, במדרש רבא, מה כתיב למעלה מהעניין בפ' משכן, כאשר צוה ה' את משה, משל למלך שצוה את עבדו ואמר לו בנה לי פלטין, על כל דבר ודבר שהיה בונה היה כותב עליו שמו של מלך וכו' לימים נכנס המלך לתוך פלטין, על כל דבר ודבר שהיה מביט, היה מוצא שמו כתוב עליו, אמר כל הכבוד הזה עשה לי עבדי ואני מבפנים והוא מבחוץ, קראו לו שיכנס לפני ולפנים, כך בשעה שא"ל הקב"ה למשה עשה לי משכן על כל דבר ודבר שהיה עושה היה כותב עליו כאשר צוה ה' את משה אמר הקב"ה כל הכבוד הזה עשה לי משה ואני מבפנים והוא מבחוץ קראו שיכנס לפני ולפנים לכך נאמר ויקרא אל משה:

ויש להבין מה כבוד יש בזה שהיה כותב על כל דבר ודבר כאשר צוה ה' את משה וכי אין אנחנו יודעין שהכל הוא צווי ה' ועוד מ"ש על כל דבר ודבר שהיה עושה היה כותב עליו כאשר וכו' משמע שהיה כותב על כל דבר ודבר ממלאכת המשכן והיכן מצינו שהיה כתוב עליהן שום דברים, ועוד יש להבין מה הרויח בזה משה רבינו ע"ה שדבר עמו בפנים דמה יש חילוק אם דבר עמו בפנים ואם בחוץ ונראה לע"ד בס"ד במ"ש למעלה כי דבר שבקדושה אם נעשה לשמה ובקדושה אז רוחניות הקדושה והטהרה שורה עליו, וכאן נמי הואיל שבכל דבר ודבר שהיה עושה משה רבינו ע"ה היה מכוין בו ואומר כאשר צוה ה' אז היה יורד קדושה וטהרה על כל דבר ודבר וחשוב כאלו כתב שמו של הקב"ה עליו, דידוע ששמותיו של הקב"ה הם אורות זכים וקדושים, ומפני שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה כידוע לכך קראו לפנים כדי שימשך לו ג"כ הארה משם דכשאדם נכנס למקום מקודש נמשך לו הארה משם, יחוש הראות יעיד על זה כמו שהאדם עומד בשמש נמשך לו חמימות כן בעומדו תוך מקום, קדוש שנמשך לו הארה רוחנית ומדד לו מדה כנגד מדה כמו שהוא המשיך הארה וקדושה לכלי המשכן כך הוא יכנס לפנים ומדבר עמו שם כדי לקבל הארה יתירה ממקום מקודש:

ויקרא אל משה, אלף זעירא, ידוע דאלף רומז אל הלימוד בסוד אלף חכמה אלף בינה וכתב אותו אלף זעירא לרמוז על הלימוד שצריך להיות בענוה כדי שיוכל ללמוד מכל אדם ואפי' מן הקטנים ממנו כמש"ה מכל מלמדי השכלתי ואם עושה כן יזכה להיות מורה הוראות דמשה רומז אל החכם שמורה הלכות כמ"ש בתלמוד משה שפיר קאמרתא והטעם שהחכם נקרא משה בשביל שכל חכם מורה הלכות צריך להיות בו ניצוץ ממשה רבינו ע"ה כדי שיתכווין על האמת ועוד ע"י הענוה זוכה לרוח הקודש כמ"ש ז"ל בברייתא סוף מסכת סוטה וענוה מביאה לידי רוח הקודש וז"ש ויקרא אלף זעירא ר"ל אם קורא האדם ולומד בענוה כמו האלף הזו שהיא זעירא, אל משה יזכה להיות מורה הלכות ולהיות בו ניצוץ משה ועוד אם יזכה יותר וידבר אליו ה' שיהיה בו רוח הקודש:

או יאמר שזה מרמז אל מ"ש רז"ל במסכת שבת מאן דמוקיר רבנן הוו ליה בנין רבנן וז"ש ויקרא אותיות ויקר אלף ר"ל אם אתה מיקר אלף שהם הת"ח העוסקים בלימוד התורה אז אל משה ר"ל זוכה שיהיו לו בנים חכמים שנקראים משה:

או יאמר שזה מרמז למ"ש רז"ל כל המלמד את בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה, וז"ש ויקרא ויקר אלף ר"ל אם מלמד תורה שנקראת ויקר כמש"ה יקרה היא מפנינים אלף לשון לימוד כמש"ל אל משה ר"ל כמו שלימד משה באהבה ובחבה אז וידבר אליו ה' וכו' שזוכה לישב בישיבה של מעלה ומדבר אליו ה':

או יאמר לרמוז אל מ"ש הרב ז"ל בשער הכוו' בדרוש מזמור שיר ליום השבת, כי שעלה משה רבינו ע"ה אל הר סיני לקבל התורה נתנו אליו חלקי אורה הנרמזים באלף רבתי דאדם שת אנוש בד"ה, וכשחטאו ישראל בעגל נסתלקו ממנו בעון ישראל ולא נשתייר בו רק חלק אחד מן האלף והיא סוד האלף זעירא דויקרא אל משה עכ"ל וז"ש ויקרא ויקר אלף ר"ל ע"י קבלת התורה שנקראת יקר כמש"ה יקרה היא וכו' זכה לאלף אורות ונכתב אלף זעירא לרמוז שנטלו ממנו ולא נשאר כי אם אחד:

או יאמר נכתב אלף זעירא לרמוז כי על ידי הענוה זכה ליקר אלף אורות ויקר לשון כבוד כמו יקר וגדולה למרדכי:

אדם כי יקריב מכם וכו' תקריבו את קרבנכם יש להבין מהו אומרו תיבת מכם דנראה שהוא שפת יתר ועוד מהו אומרו תיבת את שהוא לרבות כידוע ונראה בס"ד במ"ש רז"ל כי לא העיקר הוא הקרבן אלא התשובה וכתב הרב ז"ל בע"ח שמ"ט כי ע"י התורה והמצות ישראל מבררים ניצוצות קדושה מתוך הקליפות ואם אדם עובר על אחת ממצות ל"ת הוא מוריד ניצוצות קדושה אל הקלי' אבל ע"י התשובה חוזרים כל אותם הניצוצות אל מקומם עי"ש וז"ש אדם כי יקריב מכם ר"ל שיעשה תשובה עם הקרבן כדי לקרב ניצוצות הקדושה שירדו אל הקלי' אל מקומם ואומרו מכם ר"ל מה שנוגע לכם, תקריבו את קרבנכם לרבות שלא די בזה אלא צריך גם לעסוק בתורה ובמצות כדי לברר עוד בירורים אחרים ולהעלותם עם קרבנכם ר"ל עם מה שהעליתם ע"י קרבנכם:

על כל קרבנך תקריב מלח הטעם דצריך מלח בקרבן הוא כמ"ש הרש"ש ז"ל בס' נה"ש בהקדמת הקרבנות והוא לפי שיש באדם נרנח"י והם בחינת דצחם ואלו ניזונים ומתגדלים מהדם הצח וזך הנמשך להם שהוא נפשות הדצ"ח והיותר עב שבו נהפך לבשר וזה כשגובר יצה"ט והוא מקריבו לכבד ששם הנפש דעשיה ואז הוא בריא ועושה רצון השם ית' ואם ח"ו גובר יצה"ר אז כולם ניזונים מעכירות הדם והוא עכירות והרע שבדם אל הכבד ומלכלך נפש דעשיה ואז הוא חוטא ח"ו וגורם חולאי הנפש והגוף וע"כ צונו האל ית' להביא קרבן מדצח"ם לתקן ולהסיר העכירות שבדצח"ם שבאדם כי המלח כנגד הדומם וסולת שמן ויין כנגד הצומח והבעל חי כמשמעו והודוי כנגד המדבר וכונת הכהן כנגד הנרנח"י הפניים ואז נכית אש גבוה ושורף ומכלה העכירות ההוא ומנקה ומזכך נפשות דצח"ם שבאדם כי הכל משורש אחד ומתכפר לאדם:

שלשה דברים מקרבים הגאלה ואלו הם תורה שמירת שבת תשובה, תורה כמ"ש ז"ל על פסוק גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם כי ע"י יתנו בתורת בגוים עתה אקבצם [כי יתנו לשון מתניתין] שבת כמ"ש רז"ל אלמלי ש מרו ישראל שני שבתות כהלכתן מיד נגאלין תשובה כמש"ה כי תשוב אל ה' אלהיך וכו' ושב ה' אלהיך את שבותך וכו' וכולם רמוזים בשמו של משה רבינו ע"ה מ' רומז לתורה שנתנה בארבעים יום, שין רומז אל השבת כי הוא ר"ת של שבת ה' רומז אל התשובה כמ"ש רז"ל מפני מה רגלה של הא תלויה כדי שיכנס בה בעל תשובה, או כמ"ש הרב ז"ל כי התשובה היא בבינה והיא הא' ראשונה שבשם הויה וז"ש ויקרא אל משה ר"ל אם ישראל יקראו אל שלשה דברים אלו הנרמזים באותיות משה שהם תורה שבת תשובה אז וידבר אליו ה' וכו' שיבא משיח צדקינו ויגאלינו ויבנה בית קדשינו וידבר ה' עמנו כמש"ה בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו ב"בא:

תוכן העניינים

יגל יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה