אור ברסלב
יגל יעקב ספר ויקרא › פרשת אמר

יגל יעקב· רבי יעקב חיים סופר

ספר ויקרא · פרשת אמר

פרשת קדושים

אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם, כבר דרשו חז"ל על כפילת הדבר אמר ואמרת ועוד י"ל דלמה אמר ואמרת אליהם היה די לומר אמר אל הכהנים וכו' ואמרת לנפש וכו' וי"ל במ"ש הגאון מהרש"ק והביאו הרב חיד"א בס' דבש לפי במ"ע המם או' י"ב על מ"ש רז"ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא וכתב הוא ז"ל אמנם בשכר השמיעה שאדם שומע דברי תורה נותנים לו שכר בעולם הזה עי"ש והכא נמי כפל הדברים אמר ואמרת לומר שצריך לומר להם המצוה עצמה והדינים הצריכים לה דהיינו דברי תורה וע"י זה נותנים להם שכר גם בעולם הזה וז"ש אמר אל הכהנים בני אהרן זה עשיית המצוה ואמרת זה הדינים הצריכים לה אליהם ר"ל להנאתם כדי שיקחו שכר גם בעולם הזה על השמיעה:

לא יקרחה קרחה בראשם וכו' יש לרמוז בזה מ"ש רז"ל במסכת סוכה זקנים שבהם מה היו אומרים אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו וז"ש לא יקרחה בראשם ר"ל שלא יעשו שום נדנוד עבירה ודופי בילדותם וע"י זה ופאת זקנם לא יגלחו ר"ל שלא יתביישו בזקנותם וכאל רוצים לגלחו:

קדושים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם י"ל כיון שאמר קדושים יהיו לאלהיהם ודאי שלא יחללו שם אלהיהם כיון שיהיה קדוש כיצד יעשה עבירות א"כ למה חזר ואמר שלא חללו שם אלהיהם וי"ל כמ"ש הרמב"ם בה' יסודי התורה פ"ה דיש דברים שהן בכלל חלול ה' והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואע"פ שאינם עבירות הרי זה חלל את השם וכו' הכל לפי גודלו של חכם צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין עכ"ל וז"ש קדושום יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם ר"ל לפי גודל קדושתם צריך שידקדקו על עצמם ויעשו לפנים משורת הדין כדי שלא ירננו הבריות אחריהם ויהיה חלול ה' ח"ו אבל עבירות פשיטה שלא יעשו כיון שיהיו קדושים:

ושמרתם מצותי ועשיתם אותם יש לרמוז בזה מ"ש רז"ל שכר מצוה מצוה דהיינו מי שעושה מצוה הקב"ה מזמין לו לעשות מצוה אחרת וז"ש ושמרתם מצותי ר"ל אם אתם עושים מצות ועשיתם אותם אז תזכה לעשות מצות אחרות:

או יאמר במ"ש רז"ל מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה וז"ש ושמרתם מצותי ר"ל אם אתם מצפים לעשות מצות מלשון ואביו שמר את הדבר ועשיתם אותם אז מעלה אני עליכם כאלו עשיתם:

ולא תחללו וכו' הא דסמך ולא תחללו לושמרתם מצותי לרמוז שצריך האדם לכוין בשעת קיום המצות שהוא עושה אותם לשם יחוד כדי לקיים מצות בוראו ולעשות נחת רוח לפניו דוקא בלי שום פניה ולא יעשה כדי שיכבדוהו אנשים או לשום דבר אחר וז"ש ושמרתם מצותי ר"ל כשאתם עושים איזה מצות ועשיתם אותם אני ה' ר"ל שתעשו אותם לשמי ולא תחללו את שם קדשי שתעשו אותם לשם פניה:

אלה מועדי ה' מקראי קדש לרמוז מ"ש רז"ל לא ניתנו שבתות ומועדים טובים לישראל אלא כדי שיעסקו בתורה וז"ש אלה מועדי ה' ר"ל אימתי נקראים מועדי ה' מקראי קדש בזמן שהם רק מקראי קדש שלומדים בהם תורה ומתפללים ואם לאו ח"ו נאמר חדשכם ומועדיכם שנאה נפשי וכו':

אלה הם מועדי יש לדקדק דלמה בכאן אמר אלה הם מועדי ובפרשה שאחרי זאת שחזר ואמר אלה מועדי ה' לא אמר אלה הם מועדי וי"ל במ"ש בזוה"ק תא חזי בכולהו שאר זמנים וחגים בעי בר נש למחדי ולמחדי למיסכני ואי הוא חדי בלחודוי ולא יהיב למיסכני עונשי סגי דהא בלחודוי חדי ולא יהיב חדו לאחרא עליה כתיב וזריתי פרש וכו' ואי איהו בשבתא חדי אע"ג דלא יהיב לאחרא לא יהבין עליה עונשה וכו' וז"ש בפ' שבת אלה הם מועדי ר"ל מ"מ הם מועדי בין יהיב למסכני בין לא יהיב אבל בשאר מועדים דאם לא נתן לעניים עונשי סגי ועליה כתיב פרש חגבם וכו' בשביל כך לא אמר אלה הם מועדי:

שבת הוא לה' וכו' כתיב הוא וקרינן היא לרמוז אל מ"ש הרב ז"ל בשער הכוו' כי בשבת מקבלין ישראל הארה מת"ת ומלכות דהיינו בלילי שבת מקבלין נרנח"י דנר"ן מן המלכות וביום השבת מקבלין נרנח"י דנר"ן מן הת"ת וזה שכתוב הוא לשון זכר רומז אל הת"ת וקרי היא לשון נקבה רומז אל המלכות שמשניהם לוקחין ישראל הארה בשבת:

והיתה לאהרן ולבניו וכו' כי קדש קדשים הוא לו, מאשי ה' חק עולם, הא דלא אמר הוא להם מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה שעתיד אהרן לחיות ולקום וליקח הוא בעצמו לחם הפנים חק עולם וזה רמוז ג"כ בס"ת של חק עולם שהם קם לרמוז שעתיד לקום וליקח לחם הפנים חק עולם בב"א:

תוכן העניינים

יגל יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה