אור ברסלב
יגל יעקב ספר בראשית › פרשת ויחי

יגל יעקב· רבי יעקב חיים סופר

ספר בראשית · פרשת ויחי

פרשת ויגש

ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חיי וכו' י"ל דלמה לא אמר וישב יעקב כמש"ל וישב יעקב בארץ מגורי אביו וישב ישראל בארץ מצרים וכו' ועוד כיון דאמר ויהי ימי יעקב למה חזר ואמר שני חייו וכי הייתי יודע שהם חיי אחרים. וי"ל דמילת ויחי רומזת אל התורה כי היא עיקר חיות האדם כמש"ה כי היא חייך ואורך ימיך ובא לרמוז לך כי אעפ"י שישב יעקב אע"ה בארץ אחרת והיא ארץ העמים ובפרט ארץ מצרים שהיא ערות הארץ וגם היה עת זקנותו לא פירש מן התורה והיה עוסק בתורה כל אותם הימים וכמ"ש רש"י ז"ל על פסוק להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא היראה וז"ש ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ר"ל שעסק יעקב בתורה בארץ מצרים שבע עשרה שנה כי היא עיקר החיות כמש"ל וע"י זה ויהי ימי יעקב שני חייו ר"ל ע"י שגם שהיה בארץ אחרת ובעת זקנותו לא בטל מן התורה היו ימיו של יעקב שני חיים כפלים (שני מלשון שנים):

או יאמר ויחי רומז להשראת שכינה כמ"ש רש"י ז"ל. על פסוק ותחי רוח יעקב אביהם שרתה עליו שכינה שפירשה ממנו וכן אמרו בזוה"ק כל אנון שנין שכינתא יקרא דקודשא בריך הוא עמיה אשתכח ובגין כך חיים אקרון. וז"ש ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ר"ל שרתה שכינה על יעקב במצרים שבע עשרה שנה וע"י זה ויהי ימי יעקב שני חייו ר"ל כאלו כל ימיו היו ימים של שנות חיים וידוע דחיים טובים נקראים חיים אבל חיים שאינם טובים אינם נקראים חיים וזה רמוז ג"כ בס"ת של שני חייו שהם ט"ז ועם הכולל הם טוב לומר כאלו כל ימיו היו בטוב:

או יאמר שני חייו ר"ת שח ועם שני האותיות הם גי' ש"י לרמוז אל מ"ש רז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש, ואוצרותיהם אמלא וז"ש ויהי ימי יעקב שני חייו ר"ל היו כל ימיו של יעקב כדי לקנות ש"י עולמות:

ויחי יעקב במדרש ב"ר למה פרשה זו סתימה מכל הפרשיות של תורה. אלא כיון שנפטר יעקב אע"ה התחילה שיעבוד מצרים על ישראל עכ"ל והנה רש"י ז"ל הוסיף נופך משלו וכתב לפי שכיון שנפטר יעקב אע"ה נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם עכ"ל וי"ל דלמה נקט עיניהם ולבם ועוד למה כפל הדברים מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם. וי"ל לפי שיש שני מיני שעבוד אחד שעבוד הנפש והוא מניעת עסק התורה והמצות ואחד שעבוד הגוף שעוסק בדבר שאין יכול לסובלו כי אם בעל כרחו וזה גורם לזה והוא כשאדם אינו עוסק בתורה ובמצות ומשעבד הנפש בא לו שעבוד הגוף כמ"ש דוד הע"ה החשיתי מטוב שהיא התורה וכאבי נעכר שהם היסורין וידוע שהתורה מחכימת פתי ומשמחת את הלב כמ"ה עדות ה' נאמנה מחכימת פתי פקודי ה' ישרים משמחי לב. וכאן המצריים בתחילה התחילו לשעבדם שעבוד הנפש דהיינו שהניחום לעסוק בעיננים של עוה"ז ואח"כ שעבוד הגוף בחומר ובלבנים ומ"ש רש"י ז"ל שכיון שנפטר יעקב אע"ה נסתמו עיניהם ר"ל עין השכל שלא הניחום לעסוק בתירה ולהתחכם. ולבם ר"ל שלא ישמחו ע"י עסק התורה שהיא משמחת לב מצרת השעבוד ר"ל שעבוד הנפש שהניחום לעסוק בענינים של העוה"ז שהתחילו לשעבדם. ר"ל ואח"כ התחילו לשעבדם שעבוד הגוף שע"י זה יכלו להם:

ויקרבו ימי ישראל למות י"ל כיון שעתה הוא מדבר ביעקב ויחי יעקב וכו' היה די לומר ויקרבו ימיו למות ולמה צריך לומר ימי ישראל ועוד למה לא אמר ויקרבו ימי יעקב כמ"ש ויחי יעקב וי"ל במ"ש י"ל כי דוד הע"ה היה ראוי לבא נפל ולקח לו הרב"ה ה' שנים מאברהם וכ"ח מיעקב כי היה ראוי לחיות כמו אברהם אע"ר ול"ז מן יוסף כי היה ראוי לחיות כמו יעקב וז"ש ויקרבו ימי ישראל לפי שיש בהם י"ד אותיות שהם ג' דוד לרמוז שהרבו ימיו בשביל דוד. ועוד דתיבת ימ ריא שני יודין ומם והשני יודין הם ר"ת יעקב יוסף והמם היא ס"ת של אברהם ולפי שאברהם נתן מעט מן הכל לפיכך נרמז בסוף שמו וז"ש ויקרבו ימי ישראל ר"ל שקרבו מאלו הימים של יעקב יוסף אברהם שנקראים ישראל (מפני שהיו עוסקים בתורה ובמצות כמו שנצטוו ישראל) בשביל דוד הנרמז באותיות ויקרבו ימי ישראל כמש"ל וז"ש נמי גבי דוד הע"ה ויקרבו ימי דוד למות לרמוז שקרבו ימיו שלקח מן אברהם יעקב יוסף הרמוזים באותיות ימי:

ועשית עמדי חסד אמת פי' רש"י ז"ל חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול והקשו המפרשים ז"ל דמה לו לומר ועשית עמדי חסד ואמת והלא נתן לו שכרו שכם אחד על אחיו. עיין מה שתרצו ולעד"נ בס"ד דחסד ואמת שעושים עם המתים הוא טורח עסק הקבורה דוקא אבל כאן יש טרחא יתירתא שצריך השתדלות עם פרעה עד שירצה לשלוח אותו ואח"כ השתדלות עם עשו שמא יבא לערער על מערת המכפלה כמו שמצינו שאח"כ בא וערער ע שהכה אותו חושים בן דן והמית אותו ועל זה הטורח השייך לשאר מתים אמר לו ועשית עמדי חסד ואמת אבל על הטרחא יתירתא שצריך השתדלות עם פרעה ועם עשו נתן לו שכם אחד יתר על אחיך לפי שאין יכול לעשות זה אלא הוא שבידו לעשות שהוא מלך. וע"פ זה נתתרץ לנו דקדוק אחד בפסוק כיון דאמר אל נא תקברני במצרים אני יודע שצריך להוליך אותו אל מערת המכפלה ששם היא קבורתו א"כ למה ואמר ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם אבל על פי האמור ניחא דתחלה אמר לו ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים אלא צריך לטרוח לילך אל מערת המכפלה אבל עוד יש טירחא יתירקא שצריך להשתדל עם פרעה עד אשר יניחך לשאת אותי ממצרים ועוד יש טירחא עם עשו עד אשר יקברתנו בקבורתם זכותו יגן עלינו אמן:

המלאך הגאל אתי וכו' ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק הקשו המפרשים ז"ל דאם הוא חושב מן המאוחר אל המוקדם היה לו לומר שמי ויצחק ואברהם ואם הוא חושב מן המוקדם אל המאוחר הוה ליה למימר אברהם ויצחק ושמי ונ"ל בס"ד כי כשאדם הולך בדרך ישר הולך תמים ופועל צדק וכו' ע"י זה יזכה לחכמת התורה כמש"ה ואת צנועים חכמה ור"ל מי שהוא צנוע שהולך בדרך ישר והיה לו חכמה והיא חכמת התורה וידוע דשם ישראל מורה על הישרות ישר אל ואברהם רומז אל התורה שנתנה מאבינו שבשמים כי כן שמו א"ב ר"ם ויצחק רומז אל השמחה כמש"ה כל השמע יצחק לי ועוד מסר נפשו ליקרב ע"ג המזבח וז"ש המלאך הגאל אותי וכו' יברך את הנערים ר"ל שיתעלו ממדרגה למדרגה בתחלה ויקרא בהם שמי שהוא ישראל ישר אל שהולכים בדרך ישר לפנים ושם אבותי אברהם אב רם ר"ל ואח"כ יזכו לתורה שנתנה מאב רם אבינו שבשמים ואח"כ ויצחק תעלו יותר שיהיה להם שמחה למסור נפשם על קדושת השם כמו יצחק:

יברך את הנערים רמז לו"ק דמ"ה וו"ק דב"ן ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק חג"ת וירבו לרוב שיהיה להם בחינת מוחין דגדלות בקרב הארץ שישפיעו במלכות כידוע שהארץ רומזת למלכות:

הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם כפל הענין וגם בתחילה אמר יעקב ואח"כ ישראל לרמוז אל מ"ש רז"ל מותר ללמוד תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה וז"ש הקבצו ושמעו בני יעקב ר"ל הקבצו ושמעו ד"ת אפי' אתם בני יעקב לשון עקבה ומרמה ר"ל שלא לשמה ושמעו אל ישראל אביכם ר"ל מפני שאח"כ תשמעו אל ישראל אביכם ישר אל תלמדו לשמה:

וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה וכו' ראיה רומזת למרחק כמש"ה וירא את המקום מרחק, וידוע דיששכר היה עוסק בתורה כמש"ה ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וכו' וז"ש וירא מנחה כי טוב ר"ל צפה למרחק וראה כי מנוחת חיי העוה"ב יותר טוב מן הכל ר"ל מכל חיי העוה"ז וכמ"ש ז"ל טובה שעה אחת קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, ואת הארץ כי נעמה ארץ ישראל לעתיד כמש"ה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך וכו' וע"י זה ויט שכמו לסבול עול תורה אעפ"י שמצטער בעוה"ז ויהי יצה"ר למס עבד שמברר ממנו ניצוצי קדושה ע"י עסק התורה כמ"ש הרב ז"ל:

בנימין זאב יטרף וכו' בנימין רומז לצדיק שהוא בן ימין לב חכם לימינו שתמיד מסתכל לימינו כיצד יוכל לעשות מצוה פלונית כיצד יכול ללמוד לימוד פלוני כיצד יוכל להתנהג בחסידות תמיד עיניו לימין זאב יטרף ר"ל זה האיש בן ימין כמו הזאב יטרוף ניצוצות קדושה מן הקליפות (מלשון עלה זית טרף בפיה) בבקר יאכל עד ע"י התפילה והקביעות וברכת המזון ולערב ע"י תפלת ערב ולימודו בלילה יחלק שלל:

או יאמר בבקר יאכל עד בעוה"ז שאוכל מפרותיהם בעוה"ז ודימה אותו לבקר שהוא זמן הראשון של האדם ולערב לעת"ל שהוא אחרית הזמן יחלק שלל בין הצדיקים שהקרן קיימת לו לעוה"ב:

וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם י"ל מהו כפל הדברים אשר דבר להם ויברך אותם ועוד למה חזר ואמר איש אשר כברכתו וכו' ועוד מדאמר איש אשר כברכתו ברך אותם משמע דברכם כולם והלא ראובן ושמעון ולוי לא ברכם כי אם הוכיחם, ונלע"ד בס"ד דהאמת הוא דלא ברכם כולם אלא מהם הוכיחם ומהם ברכם וז"ש וזאת אשר דבר להם אביהם לרמוז אל ראובן ושמעון ולוי דלא ברכם אלא דבר להם בלבד והם דברי התוכחה ויברך אותם לשאר השבטים, איש אשר כברכתו ברך אתם לרמוז על משה רבע"ה שנקרא איש שנאמר אשר ברך משה איש וכו' שברך אותם כולם ואע"פ שלא פרשם. כולם לבסוף כלל אותם כולם כמש"ה וישכן ישראל בטח וכו' וז"ש וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם ר"ל אביהם מהם דבר להם ומהם ברך אותם אבל איש שהוא משה אשר כברכתו ברך אותם ר"ל שברכם כולם:

או יאמר וזאת אשר דבר להם וכו' שיש תוכחה ויש ברכה לרמוז על עוה"ז שיש בני אדם מקבלים תוכחה שהם היסורים ויש בני אדם מקבלים ברכה שהוא העושר והכבוד, אבל איש אשר בברכתו ברך שיהיו כולם מבורכים הוא לעת"ל לכשיבא אליהו הנביא זכור לטוב והמשיח וזה רמוז בתיבת את"ם שהוא ר"ת אליהו תשבי משיח ור"ל לכשיבא אליהו התשבי והמשיח אז יקבלו איש כברכתו בב"א:

ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם וכו' כפל העניין יפקד יפקד לרמוז שהשם ית' יפחות מן הקץ שנגזר עליהם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה מאה ותשעים וישאר מאתיים ועשרה וז"ש ואלהים פקד יפקד (מלשון ויפקדו מעבדי דוד) ר"ל השם ית' יפחות מן הקץ בעניין יפקד חוץ מד' כנגד ד' אותיות שהם גי' מאה ותשעים אתכם ר"ל מאתכם מעבודה שלכם, ואח"כ והעלה אתכם וכו':

או יאמר פקד יפקד לרמוז על שני גאלות שעתיד הקב"ה לגאול את ישראל ע"י זכירת ברית אבות אחת ביציאת מצרים ואחת לעת"ל ביציאת מצרים ויזכר אלהים את בריתו את אברהם וכו' לעת"ל וזכרתי את בריתי יעקב וכו' אזכר והארץ אזכר בב"א:

תוכן העניינים

יגל יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה