אור ברסלב
יגל יעקב ספר בראשית › פרשת בראשית

יגל יעקב· רבי יעקב חיים סופר

ספר בראשית · פרשת בראשית

ספר בראשית

בראשית נ"ל בס"ד לנעוץ סוף התורה לתחלתה ותחלתה לסופה ע"פ מ"ש רז"ל במסכת קדושין דף כ"ח ע"ב והביאו מר"ן ז"ל ביו"ד סי' רע"ו ילמוד אדם תורה ואח"כ ישא אשר שאם ישא אשה בתחלה א"א לו לעסוק בתורה מאחר שרחיים בצוארו, ואם א"א לו בלא אשה מפני שיצרו מתגבר עליו שא אשה תחלה עכ"ל וזה שסיימה התורה בלמ"ד שרומז ללמוד התורה והתחילה בבית שרימז לאשה כמ"ש רז"ל במסכת סוטה על פסוק הכן בחוץ מלאכתך וכו' אחר ובנית ביתך זו אשה. לומר שילמוד אדם תורה ואח"כ ישא אשה והתחילה בבית וסיימה בלמ"ד לרמוז על מי שיצרו מתגבר עליו שא"א לו בלא אשה, שישא אשה ואח"כ יעסוק בלימוד תורה:

בראשית ראשית רומז אל התורה שנקראת ראשית כמש"ה ה' קנני ראשית דרכו וכן אמרו במדרש רבא, והבית שמספרה שנים רומזת אל תורה שבכתב ותורה שבעל פה וכתיבת הבית רבתי כב' ביתין שמספרם ארבעה לרמוז אל מ"ש הרב ז"ל בשער הגלגולים כי התורה יש בה ארבעה פי' שסימנם פרד"ס פשט רמז דרש סוד וצריך לטרוח ולעסוק בכולם עד מקום שיד שכלו מגעת ויבקש לו רב שילמדהו ואם חסר אחת מארבעתם יתגלגל על זה, וכל זה נרמזת במילת בראשית, כי ראשית רומזת אל התורה והבית רבתי רומזת אל ארבעה פי' שיש בה ותחלק תיבת בראשית לשנים תהיה רבא שית ר"ל שיבקש לו רב שילמדהו ואם תחלוק אותה חלוקה אחרת תהיה בא ראשית ר"ל שיחזור לקדמותו שחוזר לקדמותו לעוה"ז ע"י גלגול אם יחסר אחת מארבעתם:

בראשית ברא אלהים ס"ת אמ"ת לרמוז כי עיקר קיום בריאת העולם הוא על ידי האמת כמ"ש רז"ל במסכת אבות על שלשה דברים העולם עומד ואחת מהם הוא האמת:

והארץ היתה תהו ובהו, לרמוז על עניינים של עוה"ז שהם על הארץ הוויתם תהו ובהו, וחשך על פני תהום לרמוז על קצת בני אדם שאין די להם במה שעוסקים בהבלי העוה"ז לבד אלא שעושים ג"כ עבירות ומגבירים כח הקלי' לינק מן הקדושה ונעשים כמו חשך על התהום, אבל ורוח אלקים מרחפת על פני המים אלו בעלי תורה שנקראת מים כמש"ה הוי כל צמא לכו למים, ומוכיחים את העם ואומרים להם, ויאמר אלקים יהי אור ר"ל רצון הבורא ת' לעסוק בתורה ובמצות שנקראים אור כמש"ה כי נר מצוה ותורה אור. וע"י ה' ויהי אור ר"ל יהיה להם אורה לעוה"ב אם שומעים לבעלי תורה כמו שאומרים להם:

ויהי ערב ויהי בקר יום אחד לרמוז אל מאשרז"ל במס' ע"א לעת"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ומקדירה רשעים נידונים בה וצדיקים מתרפאים בה רשעים נידונים בה דכתיב הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף לא שורש בעוה"ז. ולא ענף לעוה"ב. וצדיקים מתרפאים בה שנאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה, וז"ש ויהי ערב ר"ל כמו ערב לרשעים שנידונים בה, ויהי בקר לצדיקים על שם שמתרפאים בה יום אחד ר"ל אותו יום עצמו אותה השמש עצמה:

או יאמר שבא לרמוז על כל המעשים הנעשים תחת השמש אם טוב ואם רע הכל אחד ר"ל בין אם עושה ביום ההוא טוב מצות ומעשים טובים, ובין אם עושה רע שהיום הולך לו ואח"כ כל מה שיחיה יהיו כאין שחלפו והלכו להם, וא"כ כשעושה האדם ביום ההוא מצות וממשים טובים ועוסק בתורה הרי נשתכר באותו היום ואם לאו שעסק בעניני העוה"ז לבד הרי היום ההוא הלך לאיבוד ולא הרויח בו כלום וכבר היום ההוא עבר והלך לו ובפרט אם עשה עבירה ביום ההוא, הנה היום ההוא עבר והלך לו וגם הנאת העבירה ג"כ עברה והלכה לה, ולא נשאר בידו כי אם קבלת העונש של אותה העבירה וז"ש ויהי ערב ויהי בקר יום ר"ל בין שעשה היום ערב ע"י מעשים רעים שדומים לערב שעתיד לקבל עונש עליהם, ובין ויהי בקר שעשה אותו היום בקר ע"י תורה ומעשים טובים שדומים לבקר שזוכה בשבילם לעוה"ב, אחד ר"ל אח"כ יראה כל מה שעשה אחד ולא נשאר בידו כי אם העונש או השכר והיום עבר והלך לו:

ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד לרמוז אל מ"ש הרב ז"ל כי החמשה חסדים מתפשטים מחסד הוד וכללותם ביסוד וכללות כללותם במלכות וז"ש יקוו המים ר"ל ה' מים התכללות תמשה חסדים שהמים רומז אל החסד כידוע, אל מקום אחד זה היסוד ותראה היבשה זו המלכות שנקראת יבשה מפני דלית לה מגרמא כלום ור"ל שאח"כ נראית הארותיה של המלכות שנקראת יבשה ע"י הארת החמשה חסדים שמאירים בה:

עץ פרי עושה פרי למינו וכו' עץ פרי רומז לת"ח שנקרא עץ כמ"ש בזוה"ק על פסוק לא תשחית את עצה וכו' עושה פרי למינו שע"י לימוד התורה ומחדש בה חדושים בורא שמים חדשים כמ"ש בהקדמת הזוה"ק דף ד' ע"ב רבי שמעון פתח ואשים דברי בפיך וכו' כמה אית ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא ולילא בגין דקודשא בריך הוא אצית לקליהון דאינון דמשתדלי באורייתא ובכל מילא דאתחדש באורייתא על ידא דההוא דאשתדל באורייתא עביד רקיעא חדא, אשר זרעו בו על הארץ. שמזכה ג"כ לאחרים היושבים על הארץ שהיא העוה"ז ע"י תורתו והוראותיו:

ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו וכו' שלשה בחינות של צלם נזכר בפ' זו ואלו הם בצלמנו בצלמו, בצלם, ואפשר לרמוז אל שלשה צללים הנחקק בנשמת האדם והם שלשה שמות אהיה דיודין דאלפין דההין ומכח הארת אהיה דיורין נחקק בו בחינת הצלם העליון מכולם כי כן אהיה דיורין בגימטריא, צלם עם הכולל וע"ז נאמר ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו כנזכר בשער הכוו' דרוש ז' של סכות ושנים האחרים שהם בצלמו בצלמנו שיש בכל אחת אותיות צל רומזים אל שני צללים אחרים:

ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה רמז אל בירורים שנבררים מכלים ואורות דרפ"ח ניצוצין דשבעה מלכי ארץ אדום ועולים בסוד מ"ן ואח"כ יורד השפע אל כל העולם:

וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה, הטעם דלא נברא רק מן העפר האחד כדי שלא יתגאה כיון שלא יש פחות מן העפר והשנית כדי שיתנהג תמיד ביראת ה' ועבודתו, דכיון שנברא מן העפר צריך לשוב אל העפר כמש"ה כי עפר אתה ואל עפר תשוב וא"כ צריך ליקח עמו מצות ומעשים טובים כדי שעל ידיהם יזכה לעוה"ב, וז"ש ויהי האדם לנפש חיה ר"ל כי ע"י זה שנברא מן העפר תהיה נפשו חיה לעת"ל כי יקח מוסר וז"ש ג"כ וייצר ה' אלקים את האדם וכו' וידוע דשם הויה הוא רחמים ושם אלהים הוא דין לרמוז דאם עבר על התורה והמצות יוצאה מדת הדין לקראתו ואומרת לו אדם עפר מן האדמה כיצד העזת פניך נגד בוראך קדוש ונורא שמו, ונוקמת ממנו ואם עשה מצות ומעשים טובים כראוי יוצאה מדת הרחמים לקראתו על שהוא עפר מן האדמה וטרח כדי לזכך עצמו כראוי, כדי לתת לו שכרו משלם, וזה ג"כ סמיכת הפסוק ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם, וכו' לרמוז שאם זכה יהיה חלקו בגן עדן:

כי נחמתי כי עשיתם וסמיך ליה ונח מצא חן וכו' לרמוז בזה מחלוקת בית שמאי ובית הילל שבית שמאי אומרים נוח לו שלא נברא ובית הלל אומרים נוח לו שנברא ואח"כ נמנו וגמרו שנוח לו אם לא היה נברא ועכשיו שנברא יפשפט במעשיו וז"ש כי נחמתי כי עשיתם ונוח ר"ל נוח היה לו אם לא היה נברא, ועכשיו שנברא צריך למצא חן בעיני ה' ר"ל יפשפש במעשיו ולעשות הטוב כדי למצא חן בעיני ה' ולזכותו לעוה"ב:

ונח מצא חן בעיני ה' יש לרמוז בזה מ"ש רז"ל במסכת בבא בתרא אמר רבי אבהו שאלו את שלמה בן דוד איזה הוא בן עוה"ב אמר להם כל שנגד זקניו כבוד ופי' רש"י שם אותם שחולקים להם כבוד בעוה"ז מחמת חכמת זקנתם, ואמר שם בגמרא כי הא דיוסף בריה דרבי יהושע בן לוי חלש ואתנגד אמר ליה אבוה מה חזית אמר ליה עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה, אמר ליה עולם ברור ראית. אמר ליה אנן היכי איתנן אמר ליה כי היכי דאיתנן הכא איתנן התם, ופי' רש"י ז"ל אנן בני תורה, היכא איתנן, היאך חשיבותינו, ואמר לו כי היכי דאיתנן הכא חשובים ונכבדים, הכי איתנן התם, וז"ש ונח מצא חן, נח רומז אל הכבוד שהוא נחת רוח אל האדם, חן רומז אל התורה כמש"ה כי לוית חן הם לראשך, ור"ל ונח זה הכבוד שעושים אל האדם בעוה"ז, אם מצא חן ר"ל שעושים לו זה הכבוד בשביל התורה שנקראת חן, אז גם בעיני ה' ר"ל גם לעוה"ב יהיה לו כבוד לפני ה', ואם לאו עליונים למטה ותחתונים למעלה שמכלל הן אתה שומע לאו:

או יאמר לרמוז אל מ"ש הרב ז"ל כי כאשר יתבררו כל הניצוצין של מלכי אדום ויעלו לשורשם אז יבא הגואל והם היו משם ב"י כידוע ומצא חן ס"ת עם הכולל הם מספר ב"ן וז"ש ונוח ר"ל אימתי יהיה מנוחה ויבא הגואל וישובו אל המנוחה ואל הנחלה, מצא חן בעיני ה' ר"ל כאשר יתבררו הניצוצות הנרמזות בתיבות מצא חן ויהיו בעיני ה' ר"ל אל שורשם העליון בב"א:

תוכן העניינים

יגל יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה