אור ברסלב
יגל יעקב ספר במדבר › פרשת במדבר

יגל יעקב· רבי יעקב חיים סופר

ספר במדבר · פרשת במדבר

ספר במדבר

שאו את ראש כל עדת בני ישראל, יש רמז בזה מ"ש רז"ל אם רישא דעמא מיתתקן כל עמא מתתקן וז"ש שאו את ראש ר"ל הרימו את הראש (מלשון כל גיא ינשא) שתשימו ראש גדול בתורה ובמעשים טובים אז כל עדת בני ישראל ר"ל כל העדה יהיו ישרים, וישראל לשון יושר ישר אל:

או יאמר במ"ש ז"ל על פסוק לך רד וכו' רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל וכיון שחטאו בעגל רד מגדולתך וז"ש שאו את ראש ר"ל התנשאות והתרוממות הראש והמנהיג הוא ע"י כל עדת בני ישראל אם העדה ישרים ותמימים וישראל מלשון יושר כמש"ל:

או יאמר במ"ש רש"י ז"ל על מ"ש במסכת תענית פ"ג אלפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא ודחיקא להו מילתא טובא אמרי ניקום וניזול ונעביד עיסקא ונקיים בנפשין אפס כי לא יהיה בך אביון, אזלו איתיבו תותי גודא רעועא, הוו קא כרכי רפתא אתו מלאכי השרת, שמעי רבי יוחנן דקאמר חד לחבריה נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו שמניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה, אמר ליה אידך שבקינהו דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא, רבי יוחנן שמע אילפא לא שמע, אמר ליה רבי יוחנן לאילפא שמע מר מידי. אמר ליה לאו, אמר מדשמעי אנא ואלפא לא שמע, שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא, אמר ליה רב יוחנן איהדר ואקיים בנפשאי, כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, רבי יוחנן הדר, אילפא לא הדר, עד דאתא אילפא מלך רבי יוחנן, אמרו לו אי יתיב מר וגריס לא הוה מליך מר, ופי' רש"י ז"ל מנהג הוא מי שהוא ראש ישיבה מגדלין משלהם ומעשרין אותו כדאמרינן לגבי כהן גדול בסיפרא וביומא והכהן הגדול מאחיו גדליהו משל אחיו, ע"כ וז"ש שאו את ראש ר"ל נשאו את הראש בעושר ובכבוד כל עדת בני ישראל ר"ל מממון כל עדת בני ישראל:

או יאמר במ"ש רז"ל כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, וז"ש שאו את ראש ר"ל אם ירצה האדם להיות לו התנשאות הראש והתרוממות הראש שאין חטא בא על ידו, ע"י כל עדת בני ישראל אם הוא מזכה אותם להיות ישראל ישרים ותמימים, ואם בהיפך ח"ו שהוא מחטיא אותם, אז אין מספיקין בידו לעשות תשובה, וזה ג"כ רמוז בתיבת שאו כשתהפוך בה ותשים הואו קודם האלף תהיה שוא ר"ל שיהיה מאנשי השוא שאין מספיקין בידם לעשות תשובה, ור"ל יהיה מראש אנשי השוא ח"ו ע"י עדת בני ישראל אם מחטיא אותם ח"ו:

או יאמר במ"ש רז"ל במסכת קדושין [דף ע' ע"ב] אמר רבי חמא ברבי חנינא כשהקב"ה משרה שכינתו, אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל שנאמר בעת ההיא וכו' אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל לכל ישראל לא נאמר אלא לכל משפחות וז"ש שאו את ראש כל עדת בני ישראל ר"ת התנשאות והתרוממות הראש של עדת בני ישראל שתשרה עליהם שכינה ע"י למשפחותם לבית אבותם שיהיו מיוחסין למשפחותיהם ולבית אבותיהם:

או יאמר במ"ש הרב ז"ל [בשער המצות פ' בהר סיני] וז"ל דע כי בתחילת האצילות נאצלו אותן שבעה מלכי אדום שמלכו ומתו ואח"כ נתקן עולם האצילות ואנו צריכים על ידי תפלותינו והמצות מעשיות אשר אנחנו עושים למטה לגרום זווג בזו"ן ואנחנו מעלים לאותם שבעה מלכים [ר"ל מה שנשאר בשבעה מלכים שלא נתברר בעת תי' עולם האצילות] בסוד מ"ן אל נוק' דז"א ואז הם מתחדשים ונתקנים וחוזרים להיות בסוד תחיית המתים ובכל יום ויום מתבררים ניצוצים וחלקים מהם מדרגה אחר מדרגה כפי כח תפילותינו ומעשינו בעת ההיא ועולים ומתחדשים וכך אנחנו עושים בכל יום תמיד עד גמר בירור המלכים אלו כל הטוב והקדושה שבהם ויתוקנו הכל, והסיגים שהם הקליפות ישארו למטה בבחינת הרע ועליהם כתיב ובלע המות לנצח והרשעה כולה בעשן תכלה ואין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף ויתבררו כל בחינות אלו המלכים למטה, ונמצא כי כל תפילות והמצות שאנו עושים בעוה"ז אינו אלא לברר וללבן אלו המלכים ולהחיותם ממיתתם כנז' עכ"ל, וז"ש שאו את ראש ר"ל הרימו ניצוצות הקדושה [מלשון כל גיא ינשא] שהם ראש מתיך הקליפות ע"י תורה ומעשים טובים ואז כל עדת בני ישראל למשפחותם ולבית אבותם, שיבא משיח בן דוד וישובו איש למשפחתו ולנחלת אבותיו:

בני נפתלי, הא דלא אמר לבני נפתלי כמו שאר השבטים, נלע"ד בס"ד לפי ששבט נפתלי הוא היה סוף מחנה דן המאסף לכל מחנות, וידוע מ"ש הרב ז"ל כי שבעה מלכי אדום הם היו בחינת שם ב"ן ולעתיד יתבררו כולם וישובו ישראל איש למשפחתו ולנחלתו, לפיכך אמר בני נפתלי כדי שיהיה ר"ת שלהם ב"ן ולרמוז שסוף הכל יתבררו כל בחינות ב"ן ויתחברו עם שורשם למעלה [כי נפתלי לשון חיבור כמ"ש רש"י ז"ל בפ' ויצא בשם מנחם בן סרוק] וישובו ישראל למשפחותם ולבית אבותם:

איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל, אמרו ז"ל אל תקרי באותות אלא באותיות. וידוע מ"ש הרב ז"ל בשער הכוו' בדרושי תפילין בעניין צורת האותיות אשר כמה שנויים וחלוקים יש בין כתיבת הספרדים לכתיבת האשכנזים כי לכולם יש רמז וסוד נרמז למעלה, וז"ש איש על דגלו באותיות לבית אבותם, ר"ל אעפ"י שכל בית אב יש לו דגל תואר אותיות בפני עצמו יחנו בני ישראל ר"ל יחזיקו במנהגם וא"צ לשנות כי לכולם יש רמז וסוד ועיין בסה"ק קול יעקב סי' ל"ו או ג' שכתבתי בשם האחרונים דמעשים בכל יום דבן אשכנז הנמצא בביה"כ של הספרדים מעלים אותו לס"ת ומברך וקורא וכן ספרדי הנמצא בביה"כ של האשכנזים עי"ש וכן ראיתי אני הדל בבית אל יכב"ץ שיש אשכנזי אחד מתפלל עמהם וקורא ומברך על ס"ת כתיבת הספרדים:

או יאמר במ"ש ז"ל בסוף מסכת קדושין רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומניות שבעולם ואינו מלמד את בני אלא תורה שכל אומניות שבעולם אינם עומדים לאדם אלא בימי ילדותו אבל בימי זקנותו הרי הוא מוטל ברעב אבל התורה אינה כן עומדת לאדם בעת ילדותו ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנתו בילדותו מה הוא אומר וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ובזקנותו מה הוא אומר עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו וז"ש איש על דגלו באותות ר"ל אם הדגל של האדם באותיות התורה אז לבית אבותם יחנו בני ישר אל ר"ל יהיה להם חנייה בעולם שהתורה עומדת להם בילדותם ובזקנותם:

או יאמר במ"ש ז"ל כי ע"י עסק התורה ישראל נגאלין וז"ש איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל ר"ל אם על הדגל של אותיות התורה לבית אבותם יחנו בני ישראל, ר"ל שיעסקו כולם בתורה אז מנגד סביב לאהל מועד יחנו שיהיה קבוץ גליות ויחנו כולם סביב לאהל מועד שהוא בית המקדש בית שלישי שהוא מועד מקודם כמש"ה מקדש אדני כוננו ידיך בב"א:

תוכן העניינים

יגל יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה