אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת שבת › דף מא:

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת שבת · דף מא:

דף נז:

בתוס' ד"ה תלת קמיע לחד גברא כו' עיין במהרש"א שהניח קושיתו בוי"ל. ונ"ל כוונתו דהנה יש לעיין למה האריכו כ"כ התוס' ליישב פי' רש"י. וגם שינו בלשון רש"י בשלשה מקומות. היינו בשני מקומות שכתוב בלשון רש"י קמיע. שינו וכתבו לחש. ובמקום השלישי שכתוב ברש"י כתב. כתבו התוס' ג"כ לחש. הלא לתרץ פי' רש"י מקושיא הראשונה של הר"י. הי' די להם רק לומר דכוונת רש"י דקמיע זו כתב אדם זה בשלשה אגרות ע"כ איתמחי גברא. אלא ע"כ כוונת התוס' ליישב פי' רש"י דכוונת רש"י דאין אנו משגיחין על הכתב רק על גוף הלחש. ובמקום שכתוב ברש"י קמיע כוונתו לחש. ע"כ האריכו וחזרו כל לשון רש"י ושינו בכל מקום שכתוב ברש"י קמיע או כתב כתבו לחש. כדי להראות דכוונת רש"י דאין אנו מדקדקין כלל על הכתב אם כתב אחד ריפא כמה פעמים או לא רק על גוף הלחש. ודחוק להו להתוס' לפרש כן כדי שלא לערבב הלשון ברש"י. כיון דלשון קמיע הראשון הכתוב ברש"י. ע"כ כוונתו לחש בג' אגרות. כדי לתרץ קושית הר"י. ממילא גם לשין קמיע השני ולשון כתב הכתוב ברש"י ג"כ כוונתו לחש. א"כ לפי"ז אין יכול התוס' לדחות פי' רש"י בפשיטות. הא ג' אגרות לג' אנשים כו' היינו תלתא קמיעי לתלתא גברי חד זימנא כקושית המהרש"א דהא לפי מה שמפרשינן השתא פי' רש"י אין משגיחין כלל בכתב רק בלחש והלחש גופא הא ריפא ג' גברי ע"כ איתמחי הקמיע היינו הלחש. ע"כ הקשו התוס' בדרך ממ"נ. אם תאמר דהקמיע היינו הלחש איתמחי משום דאין מדקדקין בכתב ושוה לנו אם הלחש נכתבת בג' כתבים או בכתב אחד. אך העיקר אם הלחש ריפא ג' גברי. א"כ הדרא קושי' הראשונה לדוכתא. כי זה קרוי חד קמיע לתלתא גברי וקמיע איתמחי גברא לא איתמחי. ואם הוא קרוי בענין זה תלתא קמיע לתלתא גברי. כי אנו מדקדקין בכתב ע"כ איתמחי גברי לכתוב גם עוד כתבים. א"כ לא איתמחי קמיע לרפאות שאר אדם. כנ"ל כוונתו:

אמנם לולא דברי התוס'. נלע"ד אשר מעולם לא כוין רש"י לפרש שני פירושים והכל פי' אחד הוא. אך רש"י רוצה לפרש מומחה גברי ומומחה קמיע דבשני אופנים יכול להיות. או שעשה אדם זה קמיע זו לג' אנשים מחולי אחד. ובכגון זה נעשה האדם מומחה אך ללחש זה והקמיע מומחה רק מאדם זה. או באופן שכתב אדם זה ג' מיני קמיעים של ג' מיני חולאים לג' אנשים. ובכגון זה נעשה אדם מומחה לכל קמיעים שבעולם. ומומחה קמיע ג"כ באופן זה. שנעשית קמיע זו לג' אנשים מחולי זה. בין שכתבה רופא זה בין שכתבה רופא אחר נעשה הקמיע מומחה מכל הרופאים. ולענין שבת אין נ"מ בזה אם הגברא מומחה לכל קמיעים והקמיע מומחה מכל אדם. או הגברא מומחה רק לקמיע זו והקמיע מומחה רק מאדם אחד. בין כך ובין כך מותר לצאת בשבת. וכן משמע להדיא מפי' רש"י לקמן ע"ב בד"ה והא דקתני כל וכו'. דנעשה הקמיע לבדו מומחה על יד אדם זה או כתבום שלשה רופאים כו' עיי"ש. ותמיהני על המפרשים שלא עמדו בזה. ונכון הוא:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה