יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת קידושין · דף כד:
בגמרא אלמה תניא הכהו על ידו וצמתה וכו' א"כ שן ועין מאי אהני לי', יש לדקדק דהו"ל להגמ' לומר בקיצור א"כ מיעוטי למ"ל ובמקנה הקשה על תירוץ הגמ' מאי חזית למעט סופו לחזור ולרבות אף שאינו בטל ממלאכתו ואימא איפכא יעו"ש ובס' עצמות יוסף ובס' אליהו רבה הקשו מאי צריך הגמ' למיפרך מברייתא חדשה הכהו על ידו וצמתה וכו' הו"ל לאקשויי מבריי' דלעיל דתני להדי' וראשי איברים שאינן חוזרים, והפנ"י הקשה מאי פריך הגמ' רק מהכהו על ידו וצמתה וסופו לחזור ולא מקשה נמי ממומין שבסתר דלכ"ע מומין שבגלוי בעינן והו"ל להקשות כיון דישלחנו ריבויא הוא מנ"ל למעוטי מומין שבסתר:
והנ"ל בפירושא דהאי סוגיא דגם המקשן דפריך מהכהו על ידו וכו' ידע שפיר אף דריבוי ומיעוט וריבוי הוא מ"מ ע"כ ממעט דבר אחד דאל"כ למ"ל המיעוט ועיין רש"י לעיל (דף כ"א ע"ב) בד"ה ריבויי ומיעוטי וכו', ובמקום דאיכא שני מיעוטים יש למעט שני דברים, וכיון דבכאן יש שני מיעוטים בוודאי ממעטינן מומין שבסתר דהא לא דמי לגמרי לשן ועין ואידך מיעוטא יש לנו למעט או סופו לחזור או אינו בטל ממלאכתו ע"ז פריך כיון דשניהם שקולים המה מנ"ל למעט סופו לחזור ולרבות אינו בטל ממלאכתו דילמא איפכא כקושית המקנה, וכ"ת דאה"נ כיון דלא ידעינן איזו למעט ואיזו לרבות באמת שניהם שוים המה ובין בטל ממלאכתו אף שסופו לחזור ובין אין סופו לחזור אף שאינו בטל ממלאכתו יצא לחירות והא דנקיט בברייתא דלעיל יוצא בשן ועין וראשי אברים שאינן חוזרים חדא מינייהו נקט וה"ה בטל ממלאכתו אף שסופו לחזור, אכתי יקשה אלמה תניא הכהו על ידו וצמתה וכו' מדוע אין יוצא לחירות דהא התם יש חדא למעליותא כיון דצמתה בטל ממלאכתו הוא, ועיקר פירכת המקשן רק על מיעוט השני מנ"ל לאוקמי הריבוי על אף שאינו בטל ממלאכתו והמיעוט על סופו לחזור דילמא איפכא, אבל על מומין שבסתר לא קשה לי' כלל כיון דלא דמי לגמרי להני תרי מיעוטי יש לנו יותר למעט כמוש"כ הפנ"י, ולפי הסבר הנ"ל בפירכת המקשן, עולה יפה הלשון בתירוץ הגמ' א"כ שן ועין מאי אהני ליה ר"ל כיון דעביד לעיל צריכותא דאי כתב רחמנא שן הוה אמינא אפילו שן דחלב והשתא דכתב רחמנא גם עין אמרינן דשן דומיא דעין והנה שן דחלב הוה ממש כמו צמתה ידו דיש ביטול מלאכה וסופו לחזור א"כ מהא דהתורה מיעטה שן דחלב ידעינן דהריבוי אתי לרבות אף שאינו בטל ממלאכתו והמיעוט אתי למעט סופו לחזור ולפי דברים הנ"ל מתורץ בפשיטות כל קושיות הנ"ל כמובן ודו"ק כי נכון הוא:
(שם) תוס' ד"ה הואיל משום הכי אמר וכו', לפי הנראה לשונם במש"כ משו"ה אמר אינו מדוקדק דהא דברי מכריעים המה: