יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת קידושין · דף כ.
גמרא מודו רבנן היכא דאיכא צד יעוד, עיין במהרש"א שכתב דאידך ברייתא דקתני לא לאביו ולא לבנו ס"ל דרבנן פליגי נמי אפילו היכא דאיכא צד יעוד ותרי תנאי פליגי אליבא דרבנן עכ"ל, וט"ס יש בדברי' במקום ס"ל כתוב שם ס"ד יעו"ש, וראיתי בריטב"א הקשה ג"כ כמו"כ ותירץ דהני ברייתות לא פליגי כלל. אך אידך ברייתא מיירי בשאין לאביו בן יעו"ש, ולענ"ד י"ל אף דאית לי' בן עכ"ז אין צד יעוד כגון דהבן קטן ולעיל בדף הקודם ע"א איפשיט בגמ' דאין יעוד בקטן א"כ טרם שיגדל הבן יוצאה לחירות בשש ונכון הוא:
(ע"ב) תוספות ד"ה גאולתו נראה לר"ת דלאו גז"ש וכו', נ"ל דהוכחת ר"ת הוא רק לפירש"י בד"ה או דילמא לקולא אמרינן וכו' אבל לפי' הרשב"א בשם הראב"ד הובא בריטב"א דפי' בהא דקאמר הגמ' לקולא אמרינן וכו' לאו היינו קולא וחומרא דאמר אביי לקמן ביוקרא וזולא אך הכוונה כיון דבערכין יליף גז"ש גאולתו גאולתו שדה אחוזה מע"ע לענין הכסיף או השביח ע"כ בעי לי' דילמא הגז"ש מקובלת רק לקולא על שדה אחוזה לענין הכסיף והשביח דילפינן מע"ע אבל לא לחומרא להחמיר על ע"ע דאינו נגאל לחצאין יעו"ש בריטב"א או ברשב"א הפירוש מפורש היטב, והנה לפי' הראב"ד יש לקיים דגז"ש ממש הוא וכמש"כ הריטב"א, ומעתה יתפרש היטב לשון התוס' באמרם וכן משמע לקמי' גבי בתי ערי חומה וכו', משמע דמלקמיה מוכח יותר הוכחת ר"ת רצונם, אף דמכאן אין ראי' כ"כ משום די"ל דבאמת גז"ש גמורה היא ועכ"ז שפיר אמר לקולא אמרינן וכו' דהפי' לא כרש"י אך כפי' הראב"ד אבל מלקמן בוודאי הראיה חזקה דלאו גז"ש גמורה היא כנ"ל: