אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת פסחים › דף קו:

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת פסחים · דף קו:

דף קה:

בתוס' ד"ה מקדש אריפתא כו'. עיין במהרש"א שהניח קושיתו בוי"ל. וכוונתו פשוט דמברייתא דלקמן אין ראי' כלום משום די"ל דאינו ממעט אלא שכר אבל על פת מקדש. ואדרבה יש עוד הכרח לומר כן מדקתני בברייתא גם ואין מברכין ברהמ"ז אלא על היין וסמכם להדדי משמע דשניהם דומין בזה ובבהמ"ז בודאי אין שייך לומר דממעט הכל גם פת. ואין מברכין אלא על היין. וע"כ לא בא התנא למעט אלא שכר. א"כ מסתמא דומה לזה מיירי בקידוש ובא למעט רק שכר אבל על הפת באמת יכול להיות דמקדש. אמנם מהירושלמי יש ראי' גמורה. כיון דר' זעירא בא לאשמועינן מה שבקידוש יש מעלה יותר מבהבדלה א"כ יש הכרח לומר דהא דאמר אין מקדשין בלא יין ע"כ דבא למעט גם פת. דאל"כ מאי מעליותא איכא בקידוש יותר מבהבדלה דהא אין ספק דאין מבדילין על הפת וכ"ע מודו בזה כמוש"כ הרשב"ם ותוס'. א"כ אם נאמר דבקידוש לא ממעט אלא שכר אבל על הפת מקדשין כמו כן יש בהבדלה מעליותא חדא דאין מבדילין על הפת. אלא ע"כ מעלה זו דפת יש גם בקידוש כמו בהבדלה דאין מקדשין על הפת. אך עוד עדיפא מהבדלה דגם על שכר אין מקדשין ושפיר יש ראי' לדברי ר"ת מדברי ובאמת אין הדעת סובלת לומר כן כמובן לכל המעיין בדבריו. ועוד גם אם נניח לו פירושו בדברי רש"י לא הי' להו להתוס' לסתום דבריהם בתמיהתם דמשמע מפורש דתמיהתם אזיל לכ"ע גם לשיטת ר"י. ועוד לעיל כשהביאו שיטת רש"י אחר שיטת ר"י ואם הי' להם מה להקשות על שיטת רש"י בוודאי לא שתקו מזה. וגם אין ספק אצלי שנעלם מכ"ת דברי התוס' בזבחים (דף ל"ז ע"ב) בד"ה שמעתי כו' יעו"ש דדבריהם ממש כדברי המהרש"א. והניחו שם להנחה מקוימת דתמורת פסח גופא לעולם קריבה שלמים והביאו כמה ראיות לזה מסוגיא דידן. וגם מרש"י גופי' בסוגיא דידן הביאו ראיה לזה יעו"ש. ולהצל"ח יהי' דברי רש"י כסותרין א"ע בתוכ"ד. ועוד המעיין בתוס' הנ"ל יראה דאחר הנחה הנ"ל דתמורת הפסח גופי' קריבה שלמים הניחו הדבר בצ"ע אם התמורה ראויה לשם פסח או לא. והיינו הוא החילוק אשר בין רש"י לר"י כי לא מצאו הכרח להכריע אם כרש"י או כר"י. ואם כהבנת הצל"ח בפירוש שיטת רש"י ור"י א"כ אמאי הניחו זאת בצ"ע. הלא בעצמם הביאו ראיות מקודם דתמורת הפסח עצמו קריבה שלמים וממילא יש הכרח לשיטת ר"י כי הדבר תלוי זב"ז לבעל הצל"ח. ומכל הדברים הנ"ל מוכח דהצל"ח אחמכ"ת לא יפה כוון בכאן ודבריו אינן כדאי לסתור בזה קושית המהרש"א:

אמנם האמת יורה דרכו דאף לרש"י תמורת פסח עצמו לעולם קריבה שלמים אף שהתמורה ראויה לפסח מ"מ כיון דעיקר קדושתה לא אתיא מכח קדושה דחויה שפיר קריבה שלמים. וכל החילוק שבין רש"י לשיטת ר"י רק בזה אם התמורה ראויה לפסח ותו לא מידי. אמנם בזה אם תמורת פסח קריבה שלמים אין חילוק בין רש"י לר"י ולתרווייהו אם קדושת התמורה באה מק"ד דהיינו המיר בפסח שנאבד אז אינה קריבה שלמים. ואם קדושת התמורה באה מקדושה שאינה דחויה דהמיר בפסח שלא נאבד קריבה שלמים כמו שהוכיחו התוס' בזבחים הנ"ל. ואין להקשות בזה דאם נאמר דגם לרש"י הא דת"פ אינה קריבה רק היכא דהמיר בפסח שנאבד. א"כ אמאי צריך רש"י לפרש כשאמרה הגמ' הא קמ"ל כו' משום דאף היא נקבעת בפסח. הלא יותר הי' לי' לפרש הטעם העיקר. דקמ"ל דאינה קריבה משום דאתי' מכח קדושה דחויה. ומה לנו לדעת אם התמורה בעצמה דחויה או לא כיון דלדברינו הנ"ל עיקר הטעם דת"פ אינה קריבה גם לרש"י אך משום דאתיא מכח ק"ד כמו לשיטת רש"י. ע"ז יש להשיב בנקל דלהכי פירש רש"י כן משום דהפירכא ולימא פסח כו' הא קמ"ל כו' סתמא דגמרא אמר כן ומשמע לי' לרש"י דאתי' גם ללישנא בתרא דרבא ובאמת אם נאמר כלישנא קמא דכי קבעה שחיטה מידי דחזי לי' מידי דלא חזי לי' לא קבעה א"כ לפי"ז בטל פי' הר"י. כיון דאין הדבר תלוי בזה שהתמורה אתיא מכח ק"ד. אך מצרכינן ללישנא בתרא דהתמורה בעצמה יהי' דחויה. ע"כ פירש רש"י לשיטתו דהתמורה בעצמה ראויה לפסח ונידחת ג"כ. וניחא הקמ"ל דאמר הגמרא לתרתי לישני לשיטת רש"י. אמנם הר"י בשיטתו עומד דהתמורה בעצמה אינה ראויה ואי משום הא דאמר הגמרא הא קמ"ל דאיכא ת"פ דלא קריבה לא איכפת לי'. כי באמת לא אתיא אלא ללישנא קמא דרבא ולא חש הר"י בזה כיון דלישנא בתרא איתותב גם בלא זה. כן הוא ברור בלתי שום גימגום אחר העיון היטב בסוגיא דידן ובתוס' זבחים הנ"ל. ומעתה לפי הסבר הנ"ל קושית המהרש"א במקומה עומדת:

והנ"ל בכוונת תירוצו בפשיטות כמו שתירץ הרש"ש בהגהותיו. דכוונת התוס' בתמיהתם דהא תמורת חטאת דלמיתה אזלא היינו אפילו היכא דנאבדה ונמצאת קודם כפרה והרי שתיהן עומדות לאקרובי איזו שירצה והמיר באבודה ודאי מתה דזהו תמורת חטאת ממש. וגבי פסח כה"ג היכא דנמצאת קודם חצות והמיר בה מיד תרעה ודפח"ח:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה