אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת פסחים › דף עו.

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת פסחים · דף עו.

דף עא:

בתוס' ד"ה בשלמא כו' עיין במהרש"א שהניח קושיתו בוי"ל. והנה לכוון בכאן כוונת תירוצו יש לנו לבאר מקודם כוונת קושיתו דלכאורה הי' לנו לומר דלא קשה כלל לשיטת הר"י בריש פירקין בתוס' ד"ה כיצד צולין כו' יעו"ש. דמשמע לכאורה מדבריהם דהפסח נצלה זקוף. אחוריו למעלה וראשו למטה. ולפי"ז ל"ש כלל בזה תתאי גבר. אמנם מזה עוד אין סתירה לקושית המהרש"א דאם נפרש כוונת התוס' לעיל דפסח נצלה זקוף א"כ גם קושית התוס' בכאן בטל. כי כמו שאין שייך בזה תתאי גבר כן ל"ש לומר עילאה גבר ולא הוי אלא כמו שמונחים זה אצל זה. ודין זה מבואר בש"ע יו"ד סי' ק"ה סעי' ג' ברמ"א דאין אסור אלא כדי קליפה יעו"ש. אלא ע"כ כוונת התוס' לעיל דהפסח נצלה בשפוע. ומש"כ התוס' לעיל בלשונם ואז הוי בית השחיטה למטה. לא למטה ממש אלא בית השחיטה הי' שוכבת נמוכה מהאחור:

תירוצם בכאן אינו עולה אלא לשמואל ועיין בסנהדרין (דף ס"ח ע"ב) בתוס' ד"ה קטן כו' עד ד"ה והא דאמר בריש פ"ב דקידושין כו' יעו"ש. תמצא להדיא כדברינו הנ"ל דשני התירוצים תלוי בפלוגתת רבי אסי ושמואל:

ומעתה כיון דאתינן להכי יש לנו לומר דמה שתירצו התוס' בכאן לשמואל לא יתורץ אלא לפי הסוגיא דכאן. אמנם לפי הסוגיא דקידושין באמת אין לתרץ לשמואל אלא כמו לרבי אסי. וכמו שתירצו התוס' בקידושין ובגיטין דהכתוב לא מיירי כלל בדעת אחרת מקנה אותו כנ"ל ברור בכוונת תירוצו. אמנם דחוק הוא דאם נאמר דתירוצם בכאן לשמואל אינו אלא לפי הסוגיא דהכא א"כ מה הועילו בתירוצם דהא קשה לומר דשמואל סובר כר"י בן קרחה ולא כר' יונתן. ורבי אסי ושמואל פליגי בפלוגתא דתנאי. דא"כ מאי פריך שם בגיטין על שמואל ממתניתין הא פלוגתא דתנאי היא יעו"ש. ועוד דמתוס' סנהדרין הנ"ל משמע להדיא דתירוצם בכאן לשמואל עולה לכל הסוגיות גם לפי הסוגיא דקידושין. מדכתבו שם בלשונם אי נמי שאין זוכה לאחרים קאמר כו' ודלא כרבי אסי עכ"ל. מזה משמע דלשמואל תירוץ מספיק הוא לכל הסוגיות:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה