אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת פסחים › דף נז.

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת פסחים · דף נז.

דף נא:

בגמ' ויכנס יוחנן בן נרבאי כו'. המהרש"א בחידושי אגדות הניח קושיתו בוי"ל יעו"ש. והנלענ"ד בכוונת תירוצו. דהנה קושית המהרש"א הראשונה שמקשה מר"י ב"נ. כבר הקשו התוס' ישנים ביומא יעו"ש תירוצם דשמא לא האריך ימים. ובאמת שמה לכאורה דבריהם תמוה. דאם לא האריך ימים. א"כ הוא בכלל שנות רשעים תקצורנה. והכא משמע דכשר הי' מדצוחה עזרה ויכנס יוחנן בן נרבאי דהא בהא תלי'. כמש"כ המהרש"א וזו היא עיקר קושיתי:

וכדי להבין דבריהם הנ"ל נקדים הגמ' ביומא (דף ח' ע"ב) תניא אמר ר"י וכי לשכת פרהדרין היתה והלא לשכת בלווטי היתה כו'. ומתוך שנותנין עלי' ממון לכהונה ומחליפין אותה כל י"ב חודש כו' עכ"ל. ופי' רש"י שמה בד"ה ומחליפין אותה כל י"ב חודש כלומר שרשעים היו ולא מוציאין שנתן כו'. ולכאורה קשה מאי סני לי' לרש"י לפרש בפשיטות כדמשמע מגמ' וכמו שפי' רש"י בעצמו מקודם מתוך שכהני בית שני היו עומדין ע"י ממון. א"כ עיקר החילוף בכל י"ב חודש הי' משום דבכל שנה מי שהי' נותן יותר ממון למלך הוא הי' כ"ג. אמנם יש להבין זאת בנקל. דדברי רש"י מוכרחים ממאי דמסמיך הגמ' אחר זה לקמן מימרא דרבב"ח אמר ר"י מאי דכתיב יראת ד' תוסיף ימים כו' משמע להדיא דחילוף כ"ג בכל שנה הי' משום דרשעים היו ולא הוציאו שנתן א"כ מסתמא מטעם נתינת ממון לחוד לא היו מתחלפים בכל שנה. כי יכול להיות שהי' הרבה כהנים שנסתלקו משימושם מחמת שאחר הי' נותן ממון אמנם כבר שימשו כמה שנים. לכן שפיר פירש רש"י טעם החילוף בכל שנה משום דרשעים היו ומתו כמ"ש רבב"ח לקמן. אך לפי"ז יקשה אמאי אמר ר"י מתוך שנותנין עליו ממון. דהא בטעם הממון לא סגי כמו שביארנו משום דלאו דוקא בכל שנה הי' זאת. ואין לומר דהא דאמר הגמ' דלא הוציאו שנתן יהי' הפי' לא שמתו אלא משום דסילקו אותו מכ"ג ולא היו מוציאין שנתן בכ"ג. דמפסוק ושנות רשעים תקצורנה משמע דמתו כי רשעים היו. אלא ע"כ הא דאמר ר"י מתוך שנותנין עליו ממון. והא דאמר רבב"ח דרשעים היו חדא מילתא הוא וזה בזה תלוי. כי מתוך שנותנין ממון לסלק הקודם ממנו אף שכשר הי'. ע"כ שניהם לא הוציאו שנתן מחמת ממון. הכשר לא הוציא שנתו או כמה שנים בעודו בחיים מחמת ממון. וגם השני שנתן ממון מסתמא לא הי' ראוי לכך ג"כ לא הוציא שנתו ומת מחמת רשעתו. א"כ לפי"ז אם לאו דאמר ר"י הטעם דנתינת ממון רק כמו שאמר רבב"ח דרשעים היו. הי' נשמע מזה דכל השלש מאות כהנים חוץ מאותן שהגמ' הוציאן מכללן. ר"ש ור"י ור' ישמעאל ור"א כולן רשעים היו. ובאמת אינו כן כי הרבה היו מהם כשרים אף שנסתלקו בתוך שנתן מחמת שאחר הי' נותן ממון. כמו יוחנן בן נרבאי ומתתיהו שהקשו התוס' ישנים ומהרש"א כמו שאבאר לקמן. ומה שהמה נסתלקו לא בהם הי' העון אלא בזה שהי' נותן ממון. ולפי"ז מאי דרבב"ח קרא עליהם הכתוב ושנות רשעים תקצורנה לא קאי על כהנים כשרים שנסתלקו בתוך שנתן מחמת נתינת ממון מאחר. דאלו חיו עוד והאריכו ימים אחרי עברם מכהונה גדולה. אלא קאי על הללו שלא הוציאו שנתן ומתו מחמת שהוא בעצמו הי' הנותן ממון ונתמנה עבור זה לכ"ג. אך ממילא מחמת שלא הי' ראוי לכך ונתן ממון לא הוציא שנתו גם הקודם לו. א"כ כיון דאתינן להכי דעיקר החילוף בכל השנה הי' מחמת נתינת ממון. שפיר אמר ר"י מתיך שנותנין עליו ממון וכמו שפי' רש"י על זה כלומר שרשעים היו כו'. ולפי הנ"ל שפיר מבואר תירוץ התוס' ישנים דכתבו על ר"י ב"נ שמא לא האריך ימים. רצונם בזה דר"י ב"נ הי' מאותן הכהנים שלא הוציאו שנתן בעודם בחיים מחמת שאחר נתן ממון:

והשתא לפי הסבר הנ"ל בכוונת התוס' ישנים. ממילא מתורץ קושית המהרש"א. וכן הוא שיעור דבריו. מתחילה מקשה מר"י ב"נ כקושית התו"י ורצה לתרץ קושיא זו בפשיטות ודלא כתירוץ התוס' ישנים. אלא אפשר דהיינו יוחנן כ"ג והיינו יוחנן בן נרבאי. ובזה הי' יש ליישב גם עוד דברים הקשים בגמ'. אמנם אם כה נאמר יקשה ממתתיהו כ"ג. אלא ע"כ ההכרח לתרץ כתירוץ התו"י הנ"ל. דיוחנן ב"נ ומתתיהו שניהם היו מאותן הכהנים שלא הוציאו שנתן בכהונה גדולה. אך חיו עוד אחרי כן והאריכו ימים וכמש"כ. כנ"ל ברור בכוונת תירוצו:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה