אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת עירובין › דף כה:

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת עירובין · דף כה:

דף יד.

בתוס' ד"ה זימנין כו'. עיין במהרש"א שהניח קושיתו בוי"ל. ובאמת פירושו מוכרח כמו שהוכיח המהרש"א עיי"ש היטב. והנה לאחר העיון נ"ל לפרש כוונת תירוצו. דמעולם לא חזרו התוס' בכאן מפירושם בתוס' דלעיל. וגם בכאן כוונתם דמש"ה ממילתא דר' זירא אין להוכיח דהוי כר"ש משום דיש נ"מ לדינא. והא דמסקו התוס'. משום דבעי למימר אע"ג דבקירה בה בית סאה כו'. סילקו בזה קושיא חיצונה. משום דלכאורה קשה בגמ' לשיטת התוס'. מאי מתקיף רב יוסף וכי אויר המותר לו אוסרו. וזה אין קשה רק אם ר' זירא סובר כר"ש. והא יש הכרח לפי' התוס' דמבואר בדברי ר' זירא דסובר כרבנן. דאל"כ אמאי צריך ר' זירא לפרש הטעם הואיל ואויר חצר מייתרו. דגם אם ישתוק מזה ידעינן דזה הוא הטעם לר"ש דקרפף וחצר רשות אחת הן. אלא ע"כ מימרא דר' זירא לרבנן הוא. ע"כ צריך ר' זירא לפרש הטעם משום דאויר חצר מייתרו להודיע אשר מלבד האיסור משום שתי רשויות לרבנן. יש עוד איסור אחר משום אויר חצר מייתרו. ונ"מ לדינא שאם נפרץ מצד אחר לרה"ר צריך צורת הפתח כמו שפי' התוס' ד"ה וכי כו'. א"כ מאי פריך רב יוסף. וגם ממאי דא"ל אביי כמאן כר"ש. משמע דיש לאוקמא מימרא דר' זירא לתרווייהו גם לר"ש וגם לרבנן. ובאמת הא מוכרחין אנו לומר דר' זירא אמר זאת רק לרבנן כמו שכתבנו ע"כ הנראה לי כאשר סיימו התוס' פה כל שיטתם. רצו לסלק קושי' הנ"ל בגמ'. להכי מסקו בלשונם בד"ה ומשום דבעי למימר אע"ג כו'. ורצונם בזה דלעולם מימרא דרב זירא לר"ש. והא דצריך ר' זירא לפרש הטעם משום דאויר חצר מייתרו משום סירכא דלעיל. דהתם אמר ר' זירא אין אויר קירוי' מייתרו הכא מודה דהוי ייתור. ע"כ אין בירור מדברי ר' זירא אי כר"ש סבירא לי'. ומשום הכי לא מצי למימר איפכא. דחצר אסור וקרפף מותר. משום דלר"ש רשות אחת הן. והא דמפרש הטעם משום סירכא דלעיל. או כרבנן ס"ל. והא דלא אמר משום דנפרץ כו'. משום דנ"מ לדינא כמו שפי' התוס' לעיל בד"ה וכו'. כנ"ל ופשוט הוא:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה