אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת עבודה זרה

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת עבודה זרה

מסכת בבא בתרא

דף מ.

תוס' ד"ה ובדגים כל כו' ותימא דא"כ כו' לכך נראה דמשדרה לא פריך מידי כו'. הנה כדי דלא יהי' תימה כ"כ על רש"י ז"ל יש לתרץ לכאורה דהנה התוס' בד"ה מחלוקת כו' כתבו דציר של דגים נמי איסור דאורייתא ובחולין (דף קי"ב ע"ב) כתבו בהיפך דציר של דגים אינו אלא איסור דרבנן עיי"ש וכבר עמד ע"ז בספר נחלת עזריאל, והעיקר כמוש"כ התוס' בחולין כי הרבה ראיות יש לזה עיי"ש בחולין ע"כ תפס רש"י ז"ל כשיטה זו דציר של דגים אינו אלא איסור דרבנן, ולפי הנחה זו א"ש דהנה פלוגתת רב הונא ור' נחמן יש לפרש בשני פירושים, יש לפרש כדמסיק רב יהודה משמיה דעולא אליבא דאמת דלא פליגי אלא בצירן אבל בגופן ד"ה צריך ראש ושדרה, גם יש לפרש פלוגתתן כמו דסבר ר' זירא בתחילה דלא פליגי רק בגופן אבל בצירן ד"ה בחד סגי ולפ"ז שפיר פרש"י דקושיית רב עוקבא בר חמא לתרווייהו דס"ד דרב עוקבא דלא פליגי רב הונא ור' נחמן רק בגופן אבל בצירן כ"ע סבירא להו בחד סימן סגי כדבעי ר' זירא לומר כן לקמן ע"כ קשה על תרווייהו, על רב הונא קשה רק מצירן דמודה דבחד סימן סגי וה"ל לתנא דמתניתין במסכת חולין למיתני גם סימן זה דראש, ועל רב נחמן קשה גם מגופן דהוא סובר דגם בגופן בחד סימן סגי, ולעולם גם לפרש"י קושיית רב עוקבא רק מסימן דראש ולא משדרה כסברת התוס' דסימני גוואי לא קחשיב, והא דהוכרח רש"י לפרש כן בס"ד דרב עוקבא כר' זירא דלכאורה יש יותר לומר דגם רב עוקבא ידע מזה כרב יהודה דלא פליגי רק בצירן אבל בגופן ד"ה צריך שני סימנים, ולפ"ז באמת קושיית רב עוקבא רק לרב נחמן כפירוש התוס' ז"ל, י"ל דבהכרח פרש"י כן דאל"כ אמאי צריך אביי לתרץ כי תניא ההיא בארא' ופלמודא יותר היה לו לתרץ דהמתניתין לא איירי רק בסימן איסור דאורייתא דהיינו בגופן אבל לא בצירן דאינו אסור אלא מדרבנן כמש"ל לפי שיטת רש"י, אבל השתא לפרש"י וקושיית ר' עוקבא על תרווייהו כדפרישית ניחא דלא היה יכול אביי לתרץ דהמתניתין לא איירי רק מאיסור דאורייתא דתירוץ זה אינו מספיק לכ"ע רק לרב הונא דסובר דלא סגי בסימן אחד רק בצירן אבל בגופן צריך שני סימנין אבל לרב נחמן דסובר דגם בגופן סגי בסימן אחד עדיין הקושיא במקומה עומדת ליתני סימן דראש:

ואין להקשות דהא יש לפרש דס"ד דרב עוקבא דפליגי בצירן ובגופן דר"ה סובר בתרווייהו צריך שני סימנין ור"נ סובר דגם בגופן בחד סימן סגי וא"כ גם לפ"ז הקושיא רק לרב נחמן כפירוש התוס' ז"ל זה אינו קושיא כי למה לנו לעשות פלוגתא רחוקה בין רב הונא ורב נחמן דר"ה סובר גם באיסור דרבנן צריך שני סימנין ור"נ סובר גם באיסור דאורייתא בסימן אחד סגי, וכן משמע מלקמן דאמר ר' זירא מריש הוה מטבילנא כו' ופרש"י דהוה ס"ד דר' זירא דלא פליגי אלא בצירן משמע מזה דאין לפרש פלוגתתן רק או כר' זירא או כדאמר ר' יהודה כי כל מה שיכולין שלא לעשות פלוגתא יותר טוב:

עוד יש להביא ראיה לפרש"י ז"ל דס"ד דרב עוקבא כר' זירא מדמסדר הש"ס מימרא דרב יהודה דהוא מפרש פלוגתתן של ר"ה ור"נ אחר קושיית רב עוקבא משמע מזה דאי הוה ידע רב עוקבא ממימרא דרב יהודה לא הקשה כלל כדפרישית משום די"ל דהמתניתין לא איירי רק מאיסור דאורייתא, כנלע"ד להסיר תמיהת התוס' מרש"י ז"ל:

והא דלא ניחא להתוס' לפרש כפירש"י דהקושיא לתרווייהו וכדפירשתי, משום דהתוס' דהכא לשיטתייהו אזלי דציר של דגים אסור מדאורייתא א"כ יותר י"ל דגם רב עוקבא פירש פלוגתת ר"ה ור"נ כרב יהודה [כיון דהמסקנא הכי] דלא פליגי אלא בצירן והקושיא לעולם אינה רק על רב נחמן, והא דלא מתרץ אביי דהמתניתין לא איירי רק מאיסור דאורייתא, דלשיטת התוספות גם צירן איסור דאורייתא.

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה