יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת נדה · דף ס:
בגמרא אמר ר"י אמר רב כו'. לכאורה תמוה גדולה יש כאן מהיכי תיתי אמר ר"י דהמתניתין לא אתיא כר' אושעיא דנזיל בתר טעמא דכל סברת ר' אושעיא דחלוק הדין בטהרותיה מבעלה אינה כ"א משום אם איתא דהוי דם מאן עכביה ובמתני' לא שייך זה למימר כיון דאמרינן דדם זה שנמצא עתה מצא מהאשה שבדקה כשיעור וסת ואיך אפשר לומר מאן עכבא כיון דלעולם לא עיכב ויצא אך דלא ידעינן מאיזה אשה נפיק דם ע"ז מועיל בדיקת שיעור וסת ועיין בתוס' ד"ה אימא שמש כו', אולם י"ל דסברת ר' אושעיא אינה משום דל ראתה דם מעיקרא רק משום דלא ארגשה אף דלא ראתה וסברא זו י"ל גם במתניתין, אך זה א"א לומר כ"א לשיטת רש"י ז"ל לעיל (דף ג' ע"ב) דהרגשת שמש והרגשת דם חד הוא מש"ה י"ל דלזה חלוק הדין בבעלה מטהרות כיון דבבעלה י"ל אימא שמש עכביה פי' והרגשת שמש הוא אבל בטהרות לא שייך זה, אך לפירוש התוס' דהרגשת שמש ורם חלוקות זמ"ז צע"ג:
בעזר היוצר כל במדה. סיימתי חידושיי למסכת נדה.