יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת מנחות
דף לב.
תוספות ד"ה תפילין על הקלף כו':
נשאלתי לפרש דברי מהרש"א על תוס' הנ"ל ד"ה אין בין שבת ליוה"כ כו' והראיתי לכמה לומדים ואין פותר אותו וכולם הסכימו שט"ס יש כאן ולפני מהרש"א לא היה כתוב בתוס' תיבת אכילה, אולם דעתי אין נוחה בזה לעשות כל ספרי מהרש"א מכל הדפוסין משובשים, ובתחלה עלה על רעיוני לפרש דקשה למהרש"א ז"ל איך שייך לחלק בין שבת ליוה"כ באכילה כיון דזה החילוק יש גם בין יוה"כ לשאר ימים, ובדרך זה העליתי כל דברי מהרש"א ז"ל על נכון אולם גם זה אינו אמת:
והנכון בעיני דשפיר שייך למתני אין בין שבת ליה"כ אלא אכילה, דלענין מלאכות שוים באיסור לכתחילה אבל באכילה ביוה"כ אסור ובשבת אין איסור אף לכתחילה אף דגם במלאכות יש חילוק ביניהם לענין בדיעבד דזה בסקילה וזה בכרת, אולם לענין לכתחילה אין חילוק ביניהם רק באכילה כדתני אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש דבשבת אסיר וביו"ט גם לכתחילה מותר אף דהרבה חילוקים ביניהם לענין בדיעבד מ"מ ניחא להתנא יותר לחלק לענין לכתחילה דכח התירא עדיף, א"כ לפ"ז קושיית התוס' על תרתי משניות דמס' מגילה בשוה, דעל מתניתין דאין בין שבת ליו"ט הוקשה להם אמאי לא חשיב החילוק לענין בדיעבד היינו סקילה, ועל מתניתין דאין בין שבת ליוה"כ קשה אמאי לא חשיב לענין לכתחילה היינו אכילה, אולם על קושייתם מסקילה כבר תירצו במגילה דהתנא לא רצה לשנות שאר חילוקים אלא מה שנוגע לענין איסור לכתחילה גם רש"י ז"ל פירש שם כן. אבל מה יתרצו על קושייתם השניה מאכילה על מתניתין אין בין שבת ליוה"כ אי תני חילוקים לענין בדיעבד כש"כ דהוי ליה לחשוב חילוקים לענין לכתחילה היינו אכילה, אך אי היינו מוצאין עוד חילוק בין שבת ליוה"כ לבד סקילה ואכילה לא היה קשה כ"כ די"ל תנא ושייר דאשכחינן גם באין בין תנא ושייר כדכתבו התוס' במגילה (דף ח' ע"א) ד"ה אין בין כו' אבל כאן דאין חילוק ביניהם רק או אכילה לענין לכתחילה או סקילה לענין בדיעבד א"כ קשה מאי שייר דהאי שייר ויותר הוי ליה לחשוב חילוק לענין אכילה, ומעתה תבין דברי המהרש"א ז"ל במש"כ לא ידענא מאי האי דלא חשיב כו' פירוש מאי שייר דהאי שייר דליכא למימר דקאי נמי אסקילה כו' פירוש דשייר עוד חילוק דשבת בסקילה ויוה"כ בכרת הא חשיב ליה שם דתני אין בין שבת ליוה"כ כו' והיינו זדונו בידי אדם היינו סקילה עכ"ל. פירוש א"כ הדרא קושיא לדוכתא מאי שייר דהאי שייר ואמאי לא חשיב חילוק באכילה. כנ"ל לפרש כוונת המהרש"א ז"ל: