יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת כתובות · דף טו.
בתוס' ד"ה וליוחסין וכו' הוה מצי לשנויי וכו', נ"ל דאין כוונת התוס' בכאן להקשות רק לתרץ דלכאורה קשה לפי מאי דקס"ד דרבי ירמיה דהלכה דאמר רחב"א דסגי ברוב אחד אמאי לא אותיב כמו שפריך הגמ' לעיל ר' יוחנן בן נורי דאמר כמאן אלא ע"כ צ"ל דעדיפא לי' לר' ירמיה לאותיב מרב על רב ולזאת כתבו דבאמת הוה מצי לשנויי שאני תינוק וכו' אך לא משני כן משום דאכתי יקשה ר"י בן נורי דאמר כמאן, ולפירוש זה אין מקום לקושית המהרש"א בכאן על תוס' יעו"ש, גם לפי הסבר הנ"ל מתורץ יהי' מה שהניח המהרש"א בצ"ע דברי התוס' בד"ה מאן דמתני וכו' יעו"ש בסוף דבריו שכ' אדרבה לפירוש רש"י דלעיל והכא קשה לפי סברת המקשה וכו' ולפי מש"כ בפירכת ר' ירמיה דעדיפא לי' לאותיב מרב על רב א"כ גם המקשה דהתם דפריך לרב חנן הלא פירכתו מרב על רב ועדיפא לי' אמנם קושית התוס' שם לפי' ר"ח אליבא דתרצן כנלע"ד: