אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת כתובות › דף ה.

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת כתובות · דף ה.

דף ד:

בתוס' ד"ה אלא מעתה כו' לפי תירוצם פירכת הגמ' אליבא דכ"ע, ור' יוסי הגלילי דאמר אף בעיוה"כ צריך להודיעו דלא שייך זאת רק בשחיטת בהמות לא אמר כן רק בגליל אבל ביהודה ושאר ארצות לא היו אוכלין אלא בשר עוף ודגים ולת"ק גם בגליל היו אוכלין בשר עוף ודגים ופשוט הוא:

(ע"ב) ברש"י ד"ה או כר"ש ומותר וא"ת פסיק רישיה כו', עיין במהרש"א על תוס' ד"ה לדם הוא צריך וכו' שכתב דדברי רש"י אלו לא יתכנו רק לאידך איבעיא דא"ד ואם תימצי לומר דם חבורי מיחבר, אבל ללישנא קמא דאיבעיא לי' אם תימצי לומר דם מיפקד פקיד דברי רש"י אלו אינם עולים יפה, ולענ"ד דברי רש"י נכונים גם ללישנא קמא דהנה לכאורה יש להבין בלישנא קמא דדם מיפקד פקיד קמספקא לי' בצד היתר רק אם נאמר דלדם הוא צריך, הלא גם אם נאמר דלהנאת עצמו הוא צריך הוה שרי כמו דאמר בלישנא בתרא, וכן לקמן באת"ל חבורי מיחבר קמספקא ליה בצד איסור רק אם נאמר לדם הוא צריך, הלא גם אם נאמר לפתח הוא צריך הוה אסור, אך י"ל דבאמת בתרווייהו לישני לאו דוקא נקט. אמנם מש"ה תפס בלישנא בתרא צד איסור משום דלדם הוא צריך כדי לאסיק מה דמיבעי' לי' אם מקלקל בחבורה הוא או מתקן וכו' וזה לא שייך רק אם נאמר בצד איסור משום דלדם הוא צריך, וכמו כן יש לומר בלישנא קמא דהנה התוס' בד"ה את"ל הלכה כר"י מקלקל הוא אצל הפתח וכו' הכריחו מדלא קמיבעיא לי' אי מקלקל או מתקן הוא רק לר' יהודה באין מתכוין ולא קמיבעיא גם לר"ש במכוין לפתח, משום דמקלקל לחוד פטור אבל אסור אך בתרתי מקלקל ולא מכוון אף לר"י מותר ודו"ק בדבריהם כי זהו כוונתם, ולפי"ז ניחא לן לומר דמשום הכי תפס בצד היתר משום דלדם הוא צריך ולא משום דלהנאת עצמו הוא צריך כמו בלישנא בתרא, כדי לאסיק מה דמיבעיא לי' מקלקל או מתקן הוא ולאשמועינן רבותא דגם מקלקל כזה מותר לכתחלה לר"י דגם זה מקרי תרתי לא מתכוין ומקלקל, אף אם דלדם הוא צריך פסיק רישיה הוא לענין הפתח כקושית התוס' והוה אמינא דזה הוה כמתכוין דהא גם ר"ש מודה בפסיק רישיה קמ"ל דגם זה מקרי תרתי:

ומעתה לפי הסבר הנ"ל דמאי דקאמר בצד היתר דלדם הוא צריך לאו משום דאין צד היתר אחר אך באמת הספק גם דילמא להנאת עצמו הוא צריך, שפיר קמשני רש"י משום דיש בקיאין בהטייה ואם הלכה כר"ש שרי משום דלהנאת עצמו הוא צריך ולאו פסיק רישיה הוא כיון דיש בקיאים בהטיי', ולרש"י לא ניחא לי' כפי' התוס' שיכול להוציא הדם בלא עשיית הפתח, ומדפרש"י כן על האיבעיא אם הלכה כר"י או כר"ש ולא על האיבעיא לדם הוא צריך כמו התוס' מוכח כדברינו הנ"ל, ועכ"ז מאי דקאמר אם לדם הוא צריך ושרי אמת הוא כי אף דפסיק רישיה הוא אך אם נאמר דמקלקל הוא לכ"ע שרי, ואם לפתח הוא צריך אסור אף אם נאמר דמקלקל הוא פטור אבל אסור, משום דבעינן תרתי מקלקל ולא מכוון כמשכ"ל, כנ"ל נכון בדעת רש"י:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה