אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת חולין › דף ח:

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת חולין · דף ח:

מסכת חולין

ברש"י ד"ה דוחקא דסכין כו' דקיי"ל בשל תורה הלך אחר המחמיר ומ"מ לכתחילה לא ישחוט דהא השוחט קאמר עכ"ל. ולכאורה דברי רש"י ז"ל אין להם קישור במאי דמסיק ומ"מ לכתחילה כו' אחר פסקו כהמחמיר, משמע מזה דאי הוה פסקינן כהמיקל פשיטא לן דדוקא בדיעבד ואך זה צריך לאשמועינן דאף דפסק כהמחמיר אעפ"כ דוקא בדיעבד קאמר ובאמת להיפוך הוא לפי מה דכתב הט"ז ז"ל ביור"ד סימן ב' ס"ק ד' דבכל מקום דיש איסור אף בדיעבד אז דוקא חיישינן לכתחילה שמא ישכח אבל אם בדיעבד מותר לא חיישינן שמא ישכח וסומך שיעשה התיקון אח"כ ודבר זה כלל הוא בכל המקומות ע"ש, א"כ לפ"ז כיון דרש"י ז"ל פסק כהמחמיר כש"כ הוא דלא שריא לכתחילה על סמך שיקלוף אח"כ דאם לא קלף אסור הוא, אחר זאת ראיתי בספר ראש יוסף דכתב ג"כ דדברי רש"י אין להם קישור עיי"ש מה שנדחק:

ולפענ"ד נ' דהנה הב"ח ז"ל הביאו הש"ך ביור"ד סימן ב' ס"ק י' על הקושיא שהקשו על הטוהמ"ח אמאי הצריכו לאשמועינן במומר דאין ליתן לו לכתחילה לשחוט בלי בדיקת הסכין על סמך שיבדקנו אח"כ הא גם בישראל הדין כן וכש"כ במומר, ועל הקושיא הנ"ל תירץ הב"ח ז"ל דבישראל כשר אין הטעם משום שמא ישכח זה לא חיישינן דודאי יזכור אך הטעם משום ברכה לבטלה אם ימצא הסכין אחר השחיטה פגום. ואם אחר יברך באמת מותר לכתחילה לשחוט בלי בדיקה על סמך שיבדקנו אח"כ, אך זה לא אמרינן רק בישראל כשר אבל במומר גם אם אחר יברך אין ליתן לו לכתחלה לשחוט בלי בדיקת הסכין, דבמומר חיישינן שמא ישכח, דבשלמא בישראל כשר לא היה בדיקה כלל בודאי יזכור כיון דהוא יודע דהדין דצריך לבדוק הסכין או בתחילה או בסוף א"כ לא ישכח, אולם במומר שפיר היה בדיקה רק אנן פסלינן בדיקתו ולא סמכינן עליו חיישינן שמא ישכח העומד על גביו ולא יבדוק הסכין אחר שחיטתו כיון דכאן לא נחסר המעשה היינו הבדיקה רק הדין מקולקל זה ישכח הנפק"מ שיש בין כל השוחטים לאותו המומר השוחט ולא דמי לישראל כשר דלא בדק כלל ונחסר המעשה כנ"ל לפרש דברי הב"ח ז"ל, א"כ לפ"ז שפיר ניחא דברי רש"י ז"ל, דהנה הר"ן ז"ל הקשה כאן על הגמרא על מאי דאמר רבה בר ב"ח מדיח תיפוק ליה דבלאו הכי נמי הדחה בעיא כדאמר שמואל איו הבשר יוצא מידי דמו אלא א"כ מדיחו יפה יפה, ותירץ בשם ה"ר יונה ז"ל דאי משום דם בשפשוף במים עד שיצאו המים בלא מראה דם סגי אבל משום שמנונית הסכין של איסור בעיא שפשוף גדול כדי שיסיר ממנו שומן הסכין שנדבק בו באומד הדעת עכ"ל. ובזה ניחא לן דברי רש"י ז"ל דאי הוי פסקינן כמ"ד מדיח פשיטא דלכתחילה לא ישחוט על סמך שידיח אח"כ כשיטת הב"ח ז"ל, כיון דסוף סוף מדחינן, אלא צריכין הדחה יתירה כדברי הר"ן ז"ל שפיר, חיישינן שמא ישכח כיון דלא נחסר המעשה, אבל השתא דפסק רש"י דבעיא קליפה ה"א דגם לכתחילה ישחוט על סמך שיקלוף אח"כ דבודאי לא ישכח מלקלוף דכאן נחסר המעשה, לזה כתב רש"י אעפ"כ דוקא בדיעבד דהא השוחט קאמר:

והשתא דפרשינן דברי רש"י ז"ל כשיטת הב"ח ירוח לי דברי רש"י ז"ל לקמן באותו העמוד ד"ה אחד ששוחט בה ולא יחתוך בה דבר אחר שלא תפגם כו', ולכאורה קשה אמאי חיישינן אם ישחוט בלא בדיקה יבדוק אחרי כן ואם ימצא פגום יטרוף ואם יאבד הסכין ג"כ יטרוף דהא כל שעה ששוחט צריך לבדוק ואין לו לסמוך בשחיטה זו על בדיקת סכין שבדק בשחיטה אחרת שהרי עשוי לפגום מעצמו, ואחר זה מצאתי קושיא זו בר"ן ז"ל, ולפמש"כ י"ל כוונת רש"י ז"ל לאו החשש משום שיאכל בשר אסור לזה לא חיישינן כקושיית הר"ן ז"ל רק החשש אם ישחוט בלא בדיקה וימצא אח"כ פגום יהיה הברכה לבטלה:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה