יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת גיטין · דף פח.
ברש"י ד"ה ודילמא אימלכי אימליך כו' דהואיל ויש ריוח מלמטה נראין כן הדברים עכ"ל, משמע מדברי רש"י ז"ל אם לא היה ריוח מלמטה לא חיישינן לאימלוכי וק"ל לפ"ז מאי פריך הגמרא דילמא כו' הא לאחר תירוץ הגמ' דיש ריוח מלמעלה שפיר מתוקמא מתני' אף אם לא היה ריוח מלמטה. דגם קושיא ראשונה של הגמ' אינה רק משום דילמא גזייה למעלה, אולם יש ליישב דלעולם אם היינו מוקמינן מתני' דוקא כשיש ריוח רק מלמעלה ולא מלמטה ודאי לא חיישינן כלל לאימלוכי כסברת רש"י ז"ל אך קושיית הגמ' כן הוא מדמשני הגמרא לעיל כדאמר ר' אבא כו' ה"נ כו' ולא משני בלשון אלא משמע מזה דשפיר מתוקמא מתני' ג"כ כשיש ריוח מלמטה ע"ז פריך הגמ' שפיר איך מתוקמא מתני' גם כשיש ריוח מלמטה דלמא אימלוכי כו' כנלע"ד:
(שם ע"ב) תוס' ד"ה והאמר רב אשי כו' וא"ת ולוקמה כו', לכאורה ק"ל דנחזי אנן טעמא של רב אשי דמחלק בין נישואין ובין אירוסין משום דבנשואין אי מחזיקינן לקלא אסרינן לה אבעלה אבל באירוסין אף אם הראשון יתן לה גט מותרת היא לשני כדאיתא בהדיא לקמן (דף פ"ט ע"ב) ברש"י ד"ה דבתר נשואין ע"ש א"כ לפ"ז בכאן דבכהן איירי שוה דין אירוסין לנשואין גם לרב אשי וצ"ע כעת: