יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת גיטין · דף ב:
תוספות ד"ה ליבעי תרי אכתי לא ידע כו', נ"ל דאין לפרש בפשיטות בכוונתם דהמקשן לא ידע דברי התרצן, דהא בכל הש"ס כן ומאי חדשו בזה, אמנם ר"ל דלא ידע המקשן גם הברייתא דתניא לקמן הוא עצמו שהביא גיטו א"צ שיאמר בפ"נ ובפ"נ דאל"כ יקשה ליה הברייתא גם בלתי פירכתו ליבעי תרי, ושיעור דבריהם כן הוא, אכתי לא ידע הא דפרישית דתלוי זה בזה דאם ידע מהברייתא הלא גם בלתי הפירכא ליבעי תרי קשה מהברייתא, אע"כ דלא ידע מטעמא דלעז וגם מהברייתא לא ידע, ולפי"ז יהיו דבריהם מכוונים כדברי המהרש"א בתוס' דלעיל ד"ה לפי שאין כו':
(שם) תוספות ד"ה עד אחד נאמן באיסורין כו' ולא היה לו להזכיר כו':
הנה הקשו על רש"י על מה שהזכיר ולא כתבו איך יהיה הפשט לפי שיטתם עד אחד נאמן באיסורין, ונ"ל בכוונתם דלפרש"י הכי הו"ל להגמ' לומר אימור דאמרינן עד אחד נאמן באיסורין אלא היכא דבידו לתקנן כגון שחיטה ותרומה וניקור כמובן, ולפירוש התוס' יהיה הכוונה מה שאמר הגמ' עד אחד נאמן באיסורין כגון חתיכה ספק של חלב ספק של שומן וכגון שחיטה ותרומה וניקור, ופירכת הגמ' על חדא מינייהו מחתיכת ספק של חלב דיש בה חדא למעליותא וה"ה דהוי מצי למיפרך משחיטה ותרומה וניקור משום דיש בה חדא למעליותא היינו דיש בידו לתקנו, ולפי"ז שפיר מקושר מש"כ וא"ת ומנא לן דעד אחד נאמן באיסורין כו' ר"ל בשלמא לפרש"י לא קשה קושיא זו מנ"ל דידעינן מדכתיב ושחט את בן הבקר דהאמינה תורה לכל אחד ואחד וכמו שפרש"י בחולין (דף י' ע"ב), אמנם לפירושם דלא קאי דוקא אשחיטה א"כ קשה מנ"ל דבחדא למעליותא סגי כנ"ל: