אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת בבא קמא › דף צג:

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת בבא קמא · דף צג:

דף עט.

תוס' ד"ה הא כו' יעו"ש כל הדיבור, לכאורה כל דבריהם כאן נעלם כוונתם מעיני המעיין מהחל ועד כלה, א) במה שהקשו אמאי לא נקט ר' חייא בר אבין הא דנפציה נפוצי הא דכבריה כבורי אין הבנה מה ייטיב בזה רחב"א אם יאמר כן, ב) אם רצו התוס' להביא ראיה אשר ר"ש מודה בנפיצה דלא הוה שינוי אין מובן מאי ראיה לרחב"א מרבא הלא פליגי שניהם בענין זה ואולי לרחב"א פליג ר"ש גם בנפיצה דהוה שינוי, ג) תמוה לשון התוס' באמרם כדמוכח במילתא דרבא דמאי צריכין הוכחה לזה הלא מפורש אמר כן רבא ד) בתירוצם בד"ה י"ל אורחא דמלתא נקט כל חד וחד כו' קשה איה מבואר בדברי רחב"א אורחא מסירוק וניפוץ הלא רחב"א לא גילה לנו רק ליבון דחוורי וליבון דכברי, ה) קשה מנ"ל אורחא דמלתא אשר קודם ליבון דכברי עושין ליבון דחוורי וכן בסירוק עושין מקודם ניפוץ הלא רחב"א לא אמר רק דליבון חוורי גרוע מליבון כברי אמנם אורחא דמילתא לא נשמע מעולם, ו) קשה גם אם מוכח מרחב"א אורחא דמילתא מאי מתורץ בזה קושייתם ז) קשה להבין כוונתם במה שהביאו היש ספרים דגרסי הא והא רבנן משמע מזה אשר לפי הי"ס יותר ניחא סוגיית הגמרא, ובאמת לפה"נ כפי שביארו התוס' מקודם הגירסא שלפנינו ומתרצים כל הקשה הלא כל רואה יראה להדיא אשר הגירסא שלפנינו בגמ' יותר טוב דאתיא אליבא דכ"ע, והנה כל הדקדוקים הנ"ל לכאורה אמתים המה ולפלא אשר לא העירו ע"ז מפרשי גפ"ת:

על כן ראיתי לבאר כל דברי התוס' באר היטב בלי שום פקפוק ואגב זה יהיה מתורץ עוד שתי קושיות אשר כתובים המה בספר, א) קושיית הרשב"א ז"ל הובא בשיטה מקובצת בשם הרשב"א שתי שיטות בפירוש הגמרא ועל השיטה השניה שהוא שיטת התוס' הקשה הרשב"א בזה הלשון אלא שהוא תימא בעיני לומר שיהא סרוקי ליבון יותר חשוב מחוורי כו' עכ"ל עיי"ש, ב) קושיית הפנ"י על אוקימתא דרבא אמאי לא מוקי הא והא כרבנן והא דנפציה נפוצי והא דסרקה סרוקי כו' עיי"ש תירוצו שהוא דחוק מאוד, וגם ראייתו מתוס' שקודם הטווייה צריך להיות סירוק אין מובן כלל דהתוס' לא אמרו רק דקודם הסירוק צריך להיות ניפוץ אבל זאת שקודם הטוויה צריך להיות סירוק לא נשמע מתוס' מעולם. אמנם אחר העיון היטב בגמ' ובתוס' יהיה הכל על נכון בלי שום פקפוק, אך צריכין אנחנו לדעת הנחה בסוגית הגמ' לשיטת התוס' שהיא שיטה השניה שהביא הרשב"א דשני חילוקי ליבון יש, ליבון יבש היינו ביד, וליבון לח היינו במים, ובזה מחולקים גם רבא ורחב"א בתירוץ הברייתות, רבא מתרץ בליבון יבש כי בליבון יבש גופא יש שני חילוקים, ליבון מעולה היינו סירוק. וליבון גרוע היינו נפוץ. ורחב"א מתרץ בליבון לח כי גם בליבון לח יש שני חילוקים, כברי' כברויי הוא ליבון מעולה, וחוורי חוורי ליבון גרוע הוא, ובהנחה זאת אתיא לנו דברי התוס' יפה מאוד וכל פלפול התוס' רצונם רק לבאר אמאי לא רצה רבא לתרץ הברייתות אליבא דכ"ע כרחב"א ומאי דוחקו לתרץ הברייתות כיחיד כר"ש, בשלמא על אביי לא קשיא אמאי לא מתרץ כרבא או כרחב"א, כי לאביי ליבון הנאמר בשני הברייתות משמע ליה ליבון סתם בלי שום חילוק אם ליבון מעולה אם ליבון גרעו ע"כ יותר ניחא לי' לאביי לתרץ הא כר"ש והא כרבנן אמנם על רבא קשה להו להתוס' כיון דסוף סוף לרבא צריכין אנו לחלק לשון הליבון בשני הברייתות דבברייתא חדא איירי בליבון מעולה ובברייתא חדא איירי בליבון גרוע, א"כ לפי"ז קשה מאוד אמאי לא רצה רבא לתרץ כרחב"א ואליבא דכ"ע:

ולפי כל הנ"ל סגנון התוס' כן הוא, בתחלת דיבורם ביארו אשר לפי הגירסא שלנו בגמ' אליבא דרחב"א אתיא תרוויהו פירוש שני הברייתות אליבא דכ"ע כו', רצונם בזה שניחא אמאי לא אמר רחב"א כרבא, אחר כן התחילו להקשות קושיא הנ"ל אשר כל פלפול התוס' עולה בזה בד"ה ורבא לא רצה לתרץ כן עד אלא צביעה. והנה לכאורה עוד לא סגי לנו בתירוץ זה כי יקשה אמאי לא מתרץ רבא הא בנפצה והא בסירוקי ואליבא דכ"ע ופליגי בחוורי, אמנם קושיא זאת מתורצת בנקל עם קושיית הרשב"א שהבאתי לעיל כי אם נאמר כן יהי הליבון דסירוק שהוא יבש בלי מים יותר טוב מליבון דחוורי שהוא לח במים וזאת אין סברא כמו שמתמה הרשב"א, א"כ לפי"ז לע"ע אוקימתא דרבא ניחא שאין יכול לתרץ באופן אחר, אך אם נאמר כן דאין סברא דסירוקי יותר טוב מחוורי א"כ לפ"ז קשה על רחב"א דלאוקימתא דידיה פליגי בסירוקי, ובחוורי כ"ע סברי דלא הוה שינוי, ואין לומר דרחב"א לא מצא לתרץ הברייתות אליבא דכ"ע באופן אחר כ"א כמו שאמר השתא, ע"כ הקשו "והא דלא נקט רחב"א הא דנפצי נפוצי הא דכוברי כובריי" וכוונתם ליפלגו בחוורי וגם בסירוקי ולפחות יהיו שניהם שוה. ואין לומר דלהכי לא מתרץ רחב"א כן משום דרצונו לפרש דפליגי גם בנפוצי כמו בסירוקי להכי מסקי בלשונם "דהא בנפיצה" כדמוכח במלתא דרבא עכ"ל, פירוש לדבריהם משום דעל אוקימתא דרבא קשה קושיית הפ"י ז"ל שהבאתי לעיל אלא ע"כ צריכין אנו לתרץ דאין סברא דיסבור שום תנא דבליבון נפוצי שהוא ליבון יבש וגם ביד ולא במסרק יהיה שינוי. א"כ לפי"ז מוכח מזה דזאת סברא פשיטה היא אליבא דכ"ע דגם ר"ש מודה בנפוצי דלא הוה שינוי. א"כ הקושיא ראשונה במקומה עומדת דלאוקימתא דרחב"א יהא ליבון סירוקי יותר טוב מליבון חוורי היפוך מסברא הפשיטה המוכחת מאוקימתא דרבא א"כ קשיא אמאי לא נקט רחב"א הא דנפצי נפוצי והא דכברי וג"כ יהי' אליבא דכ"ע ולא יהי' נגד הסברא. ולזאת תירצו התוס' יש לומר אורחא דמלתא נקט כו'. פירוש לדבריהם בזה דבאמת רחב"א חולק בזו הסברא על רבא משום דרחב"א מצא סברא המתנגדת לסברא הנ"ל היינו משום דאורחא דמילתא דכל חד ליבון הן בליבון יבש והן בליבון לח נמצא בהם שני מינים ליבון מעולה וליבון גרוע ולהכי בשניהם נקראו ליבונין גרועים משום דאורחא דליבון יבש מקודם מתחיל לנפץ הצמר ביד ואח"כ תיכף מסרקן במסרק וזהו גמר ליבונו וכל עוד שלא סרק במסרק לא נגמר ליבונו, וכן הוא הדרך בליבון לח מקודם חוורי במים לבד ותיכף אח"כ עוד בגפרית וכל עוד שלא כברי' נקרא רק חצי ליבון. ע"כ ניחא לרחב"א לאוקים כמו שמתרץ השתא דבחוורי לכ"ע לא הוה שינוי משום דלא נגמר ליבונו אף שהוא במים ולבן הוא יותר מסירוקי עכ"ז מי שרוצה ללבן צמרו בלי מים ועושה כאורחא דמילתא ומנפץ ואח"כ מסרק מלאכתו גמורה היא אף שאינו לבן כ"כ כי די לו בזה הליבון לדבר הנצרך לו, אמנם מי שמתחיל ללבן צמרו במים וחוורי חוורי, נראה מזה כוונתו שרצונו ללבן בליבון לח, א"כ כל זמן שלא כברי כברויי לא נגמרה מלאכתו וכוונתו, ולהכי כ"ע סברי דלא הוה שינוי. אמנם כל הנ"ל צריכין אנחנו לפרושי ולדחוקי רק לפי הגירסא שלפנינו בגמ' אולם להיש ספרים שהביאו התוס' דגרסי ברחב"א הא והא רבנן יהי' בזה ניחא דלפחות יהי' שוה חוורי לסירוקי כמו שכתבתי לעיל סברא הראשונה הפשיטה וכקושיית הרשב"א ולא יחלוק בסברא זו רחב"א עם רבא כמו שהצריכו התוס' לדחוק ולפרש להגירסא שלפנינו, ואח"כ הקשו התוס' לגירסא זו תימא למה לא העמיד כו' פירוש היינו קושיא הראשונה, והא דלא נקט כו' רצונם בזה כיון דסוף סוף השתא לגירסת הי"ס פליגי בחוורי כמו בסירוקי א"כ יותר טוב להעמיד ככ"ע ותירצו ושמא כו' כוונתם בלשונם שמא, כי ממילתיה דרבא מוכח היפוך זה דבנפוצי אין שום תנא סובר דהוה שינוי דאל"כ יקשה קושית הפ"י שהבאתי לעיל, כנ"ל לפרש דברי התוס' ומתורצים התשעה דקדוקים שהבאתי לעיל. וגם מתורץ בזה דקדוק עשירי אשר בלתי פירושי לעיל אין מובן במש"כ התוס' ולגירסא זו צריך לומר כו' כמו בסירוקי עכ"ל, וקשה אמאי צריכים התוס' לומר לגירסא זו דפליגי בסירוקי אולי פליגי בחוורי, ובסירוקי כ"ע סברי דהוה שינוי ומי הכריחם לזה, אך לפי מה שפירשתי בכוונתם עולה הכל יפה בקנה אחד כנ"ל:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה