יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת בבא קמא · דף מ:
סוף העמוד גמרא מהו דתימא כו' קמ"ל, הלשון מהו דתימא וקמ"ל לכאורה אין שייכות כלל לשינויי דאביי וכי לא הוי סגי לשנוי לעולם דרבעה ולא קטלה דאתיוה לבי דינא וקטלוה ותו לא מידי, ומפני זה נ"ל לפרש בפירכת הגמרא ואלא דרבעה ולא קטלה כו' משום דלא קטלה, אין הכוונה א"כ לא מצינו קולא ברובע נגד נוגח כמובן לכאורה, כי באמת לאו פירכא היא כלל כי אף דלא שייך כופר ברובע משום דליכא קטלא עכ"ז שפיר קאמר יש בנוגח שאין ברובע ואי הוה כתב נוגח לא הוה ידעינן מזה גם רובע דבכמה מקומות פרכינן פירכא דלא שייכא דכה"ג פריך לקמן בהחובל (דף פ"ח ע"א) גבי עבד ואשה מה לאשה שכן אינה במילה ועיין בתוס' לעיל (דף ה' ע"ב) ד"ה כי שדית כו', אמנם עיקר הפירכא בכאן על הלשון נוגח משלם ורובע אינו משלם ולא אמר בנוגח יש כופר וברובע אין כופר וכיון דאמר אינו משלם משמע מזה אף דקטלא היתה שם ועל כ"ז ליכא כיפר, וע"ז פריך היכא משכחת לה אי דרבעה וקטלה באמת איכא כופר ואי דלא קטלה ברביעה מאי הלשון אינו משלם דקאמרת כמובן, ומעתה לפי מה שפרשתי בכוונת הפירכא א"ש מאי דאסיק אביי בתירוצו מהו דתימא כו' דהכי קמשני משו"ה קאמר ר' שמעון משלם ואינו משלם דבא לאשמועינן בזה אף במקום דאיכא קטלא כגון דאתיוה לבי דינא עכ"ז קמ"ל דאינו משלם כופר ואי לא הוה אמר ר"ש בלשון משלם אלא בלשון יש בו כופר ואין בו כופר הוה אמינא דזהו דוקא בהיכא דלא קטלוה בבי דינא כגון דמתה מעצמה אח"כ או ברחה אבל היכא דקטלוה בבי דינא באמת משלם כופר ואגב אורחא דינא קמ"ל ר' שמעון, כנ"ל ברור בעזהי"ת: