אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת בבא מציעא › דף ב.

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת בבא מציעא · דף ב.

מסכת בבא מציעא

רש"י ד"ה במקח וממכר כו' אבל זה אומר אני ארגתי' כו' עיי"ש, והנה התוס' בע"ב ד"ה אי תני מציאה חולקים על רש"י בזה דגם בזה אומר אני ארגתיה יחלוקו, וכן במציאה אם זה אומר אני מצאתיה היום וזה אומר אני מצאתיה אתמול לשיטת רש"י הדין דיהא מונח כמו בזה אומר אני ארגתיה כיון דודאי חד מינייהו רמאי, ולשיטת התוס' גם בזה יחלוקו כמוש"כ (דף ג' ע"א) בד"ה אי נמי כו' כי לא איכפת לן במה שבוודאי חד מינייהו רמאי, אך אם החלוקה יכולה להיות אמת הדין יחלוקו, ומקור המחלוקת שבין רש"י ותוס' בזה תליא במאי דפריך הגמרא לקמן (בדף ג' ע"א) מפלוגתת רבנן ור' יוסי בשנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים זה אומר מאתים שלי כו' וכולם סברי התם יהא מונח והכא בשנים אוחזין אמרינן יחלוקו ומתרץ הגמ' דמרבנן דהתם לא קשיא משום דהתם ודאי האי מנה דחד מינייהו הוא אבל הכא בשנים אוחזין איכא למימר דתרווייהו הוא ומר' יוסי לא קשיא משום דהתם ודאי איכא רמאי אבל הכא מי יימר דאיכא רמאי, והנ"מ לדינא בין הני שני תירוצי מבואר הוא דלפי תירוצא קמא אליבא דרבנן דלא הזכיר כלל טעמא דרמאי אלא הטעם משום דבשנים אוחזין במציאה איכא למימר דתרווייהו הוא, א"כ לפי"ז גם בזה אומר אני מצאתיה היום וזה אומר אני מצאתיה אתמול, או בזה אומר אני ארגתיה וזה אומר אני ארגתיה אף דודאי חד מינייהו רמאי מ"מ כיון דאיכא למימר דתרווייהו הוא והחלוקה יכולה להיות אמת היינו באופן דפרע לו החצי כמוש"כ התוס' בד"ה יחלוקו כו' דינא הוא דיחלוקו, אמנם לתירוץ השני דמתרץ אליבא דר"י דהתם איכא ודאי רמאי כו' ולא תליא בזה אם החלוקה יכולה להיות אמת, ממילא לפי"ז בזה אומר אני ארגתיה או בזה אומר אני מצאתיה היום כו' הדין יהא מונח, והנה שיטת רש"י כיון דלר' יוסי ע"כ מתניתין דידן דשנים אוחזין מיירי באופן דליכא רמאי אמרינן דגם לרבנן תפסינן האי תירוצא דמש"ה אמרי רבנן התם במנה שלישי יהא מונח והכא במציאה יחלוקו משום דהתם איכא ודאי רמאי ולא תליא בזה אם החלוקה יכולה להיות אמת, ע"כ בזה אומר אני ארגתיה כו' או זה אומר אני מצאתיה היום כו' כיון דודאי חד מינייהו רמאי הדין יהא מונח. והא דמתרץ הגמרא מעיקרא לרבנן מטעם דאיכא למימר דתרווייהו הוא ולא הזכיר טעמא דרמאי כלל, הוא רק משום דקס"ד דהמתניתין אתיא כרבנן ולא כר' יוסי וכדמסיק אפילו תימא ר' יוסי אה"נ דלרבנן נמי טעמא משום רמאי, כי למ"ל לאיפלוגי בפירוש המתניתין בין רבנן לר"י ולתרווייהו דוקא במציאה שזה אומר אני מצאתיה כו' וכן במקח וממכר כו' אבל בזה אומר אני ארגתיה יהא מונח, זהו שיטת רש"י, אך התוס' הכריחו דאל"כ משנים אדוקים בשטר מדמדמי הגמרא לקמן (דף ז' ע"א) שנים אדוקים בשטר לשנים אוחזין במציאה ע"כ צריכין אנו לומר דלרבנן לא תליא כלל בטעמא דרמאי אלא אם רק החלוקה יכולה להיות אמת דהיינו דאפשר שאחר כן פרע לו החצי אמרינן יחלוקו, ותירוץ הראשון דמתרץ הגמרא אליבא דרבנן קאי גם למסקנא, ואנן הא פסקינן במנה שלישי כרבנן, ולפי מש"כ התוס' (בדף ג') ד"ה אלא מחוורתא כו' גם לר"י לא תליא ברמאי לחוד, כנ"ל ולהמעיין ברא"ש בזה יראה שהדברים הנ"ל ברורים:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה