יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת בבא בתרא · דף כ:
תוס' ד"ה מפלניא כו'. עיין במהרש"א בדיבור השני. ופירוש לפירושו, דעיקר קושיית ר"י על פירוש רשב"ם דהו"ל לאסוקי ואת מינאי לא זבינתיה כיון דלפי פירוש רשב"ם מיירי דאין לו עדים שהחזיק בה המוכר אפילו יום אחד א"כ עיקר טענת המערער הוא דאת מינאי לא זבינתיה וחזקה שאין עמה טענה היא והעיקר חסר מהספר, אמנם לפירוש התוס' דמיירי שיש לו עדים שהחזיק בה המוכר יום אחד עיקר טענת המערער פלניא גזלנא הוא בעדים וגזלן אין לו חזקה אבל אם טען ואת מינאי לא זבינתיה לאו כלום היא כיון דיש לו עדים שהמוכר החזיק בה יום אחד. ושיעור קושייתם כן הוא דהו"ל לאסוקי בכאן עיקר טענת המערער כמו שאמר לעיל בטענת המערער לאו קא מודית כו' ואת מינאי כו' כמו כן כאן אי מיירי דהוה ליה עדים שהיה הקרקע שלו הו"ל למימר לאו אית לי סהדי דארעא דידי הוא ואת מינאי לא זבינתיה, ואם מיירי דאין לו להמערער עדים שהיה הקרקע שלו הו"ל למימר לאו קמודית דארעא דידי הוה ואת מינאי לא זבינתיה, אבל טענת פלניא גזלנא הוא בלא עדים בודאי לא מעלה ולא מוריד, ופשוט: