טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
עניני סגולות · חלק ו
לחש למי שנתחב לו עצם בגרונו
כתב בליקוטים שבסוף ספר מהרי"ל. אמר לנו מהרי"ל כל הרפואות והלחשים שבכל התלמוד אסור לנסות אותם. משום דאין אדם יכול לעמוד על עיקרם וכי לא יעלו בידם ילעגו וילגלגו על דברי חכמים. מלבד הא דאיתא במס' שבת דף ס"ז ע"א מי שנתחב לו עצם בגרונו מביא מאותו המין. ר"ל מאותו מין עצם ויניח על קדקדו. ויאמר הכי. חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד והלחש הזה בדוק ומנוסה הוא לכן אותו לבד התירו ולא שום א' יותר ע"כ. לאדרא (פי' עצם של דג שישב לאדם בושט) לימא הכי. ננעצתא במחט ננעלתה כתריס שייא שייא. לחש הוא רד רד:
ובספר כרם שלמה סי' קע"ט כתב בשם מנהגים שיאמר כן ג"פ: ובס' מפעלות כתב ג"כ ג"פ ואחר לחש הנ"ל יאמר יזר יזר בלע בלע יזר יזר.
סגולה להתעשר. לברך ברכת המזון בקול ובשמחה. ורמז לזה (ממשלי י') ברכת ה' היינו ברכת המזון אשר הוא מדאורייתא הוא תעשיר אך ולא יוסיף עצב עמה. מהרב הקדוש חיד"א זצוק"ל בפירושו על הזוהר פ' ויקהל הנקרא נצוצי אורות:
סגולה על כמה וכמה דברים שצריכין לאדם כמו פרנסה וכדומה או על כמה הרפטקאות לומר כל תהלים מרישא לסיפא בלי שום הפסק אפי' שלא לומר יהי רצון בין ספר לספר רק אחר גמר כל תהלים*. בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקאריץ זצוק"ל: