טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
עניני סגולות
חלק א
אל תטוש תורת אמך.
עי' חת"ס יו"ד סי' ק"ז סוף התשובה שהעלה שמנהג אבותינו לשנות. איסור תורה הוא אצלינו. ועי' סנהדרין דף ע"ד ע"א דבדבר שבפרהסיא אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור. אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא*. שרוך הנעל. שאם דרך הנכרים לקשור כך ודרך ישראל בענין אחר אפילו שינוי זה שאין כאן מצוה אלא מנהג בעלמא יקדש את השם בפני חביריו ישראל. רש"י שם. ורבינו אשר פי' הנכרים הי' נוהגין שהי' עושין שרוך מנעליהם אדומות וישראל היו עושין שחורות כדי שלא ילבשו מלבוש נכרי. ואם אומר הנכרי לישראל בפרהסיא עשה רצועות מנעליך אדומות או נהרוג אותך יהרג ואל יעבור. ובש"ע חו"מ סי' ב' דיש לילך בדור פרוץ אחר זמן ולהוסיף גדרים על גדרי התורה ע"ש:
ובספר מנחם ציון להרב הצדיק הקדוש מוהר"ר מנחם מענדיל מרימנוב זצוק"ל כתב שאברהם אבינו ע"ה התחיל להיטיב להשכיל בחכמות אלוהות והבין שאין בירה בלא מנהיג הממציא כל הנמצאים ותהי ראשית מלאכתו שלא לדור בשום בית רק באהלים ישב כל ימיו. כי העוסק בבנין מטריד מחשבתו ושכלו בעצים ואבנים למדוד את תבנית הבית לכל מוצאיו ומובאיו כתבניתו. וגם אחר גמר ותשלים הבנין הוא חפץ להשים בו כלי תשמיש ותכשיטין. כלים מכלים שונים.* וכמו כן שאר האבות וצאצאיהם והבאים אחריהם לא ישבו בבית נכון ועליות מרווחים רק באוהלים. וכזאת מצינו ביונדב בן רכב שצוה בניו אחריו שלא לדור בבתים. וכן בארץ גושן הנהיגו מנהג אבותיהם לדור רק באוהלים. ובמצרים עשה פרעה בערמה למען שיתערבו בגוים ונתן להם חירות לקנות להם בתים במצרים. וכמו שעושין המלכיות עתה. וכן עשו רבים מעמי הארץ עכ"ל. נראה מכל זה שישמור כל אדם א"ע מדבר שהוא מותרות. ובפרט שהרבה פעמים עוברים עי"ז על כמה לאוין:*
וכן צריך ליזהר שלא לשנות שום מנהג ישראל אף אם הדבר תימא. וע"ז נאמר אל תטוש תורת אמך. גם נאמר צאי לך בעקבי הצאן. וכבר אמרו מנהג עוקר הלכה. ומנהג ישראל תורה הוא.*ועי' בהוריות דף י"ב שהי' להם בימי הקדמונים מנהגים תמוהים ואעפ"כ חששו להם מאד. וזה סימן התחלות אפיקורסות ומינות מי שמשנה מנהגי ישראל וצריך בדיקה אחריו. עי' שו"ת חת"ס או"ח סי' נ"א שהאריך הרבה בזה:
ובספר מא"ד אם לא תדעי לך היפה בנשים. פירש"י שחדל לו הרועה מלהנהיג אותם צאי לך בעקבי הצאן. הסתכלו בפסיעות דרך שהלכו הצאן והתבוננו בדרכי אבותיך הראשונים שקבלו תורתי ושמרו משמרתי ומצותי ולכו בדרכיהם עכ"ל הרש"י ז"ל. הכוונה אין לך עצה אחרת אלא להשגיח ולהסתכל מאד מאד שלא לזוז שום נטיות מפסיעות של אבותיך הראשונים ומכל מנהגיהם וסייגיהם וגדריהם לשנות לשון ושם*. ומנהגי ביהכ"נ. והנהגות לימוד הילדים. וכ"כ יהי' דברים האלו יקרים אצלך מה שקבלת מאבותיך שאם יבוא אחד וירצה לשנות שום דבר ממה שקבלת מאבותיך תאמר לו כופר אתה. פושע אתה ומינות נזרקה בך. וגם אם הוא כגובה ארזים גבהו. ואותן הגבולים שגבלו הראשונים ואותו המסילה והדרך שפינו אבותיך וסלקוהו מאבן ודרכו בה מימות עולם. המה יביאוך אל הדרך הישר ולהרחיק אותך מחברתם ותלך לבטח עד נכון היום.
[השמטה: (שם דף ל"ה ע"ב) לשנות לשון ושם. בספר הגלגולים פ' נ"ט כתב שכל אדם מישראל מלבד השם שיש לו שקורים לו אביו ואמו יש ג"כ שם אחר אל אותה הקליפה שהיא עם האדם. והשם שקורים לו אביו ואמו בעת שנימול הוא נכתב למעלה בכסא הכבוד וכך הוא נקרא למעלה כי אין הדבר באקראי כי הקב"ה מזמין אותו השם בפי אביו ואמו שיקראוהו כן ולכן ר' מאיר ור' יהושע הוו בדקו בשמא. ועי קונ"א בהשמטה להעי' תתקכ"ט בד"ה וראיתי: ]
וכן לא תאמרו כיש מהכופרים כי נשתנו העתים ונתחלפו הזמנים. יוצק זהב רותח לפיות האומרים כן. כי הטבע והזמן המה נכנעים ומשועבדים לתורה ולא שהתורה תשתנה ח"ו עבור הזמן. כי כל העולמות נבראו רק עבור קיומה של תורה:
וראיתי בספר אחד שמביא ראיה מש"ס דנשתנה מנהג במתים ממה שנהגו מלפנים. ובודאי עבור דהנכרים התחילו לנהוג כן ולכן עזבוהו ישראל. דהנה תנן (ברכות דף נ"ג ע"א) אין מברכים על הנר ועל הבשמים של מתים מ"ט נר לכבוד היא דעבידא. ואר"י א"ר כל שמוציאין לפניו ביום ובלילה אין מברכים עליו. ופירש"י מת שהוא חשוב להוציא לפניו נר ביום אם הוציאוהו בלילה במו"ש לקבורה אין מברכין על אותו נר דלכבוד עבידא ולא להאיר ע"ש. וכן תנן (ביצה ו' ע"א) יו"ט שני לגבי מת כחול שוי' רבנן ואפי' למיגז לי' גלימא ולמיגז לי' אסא. הנה גם בזה נראה שהמנהג הי' בימי התלמוד לתת פרחים והדסים למת. ומדוע עתה נשתנה. אלא ודאי הטעם. לפי שהעכו"ם התחילו לנהוג כן וכמבואר בספרי פ' שופטים על קרא לא תקום לך מצבה אשר שנא ה' אלהיך אף שהי' המצבה חביבה בימי האבות. מ"מ עכשיו שנא אותה. מפני שעשו האומות אותם ג"כ חק לעבודתם והובא ברש"י ע"ש:
ובספר פחד יצחק אות צ' כתב בשם באר שבע. הטעם. שאין אנו מתפללים בכריעת ברכים שיש לה שורש ועיקר ממש מן התורה ומן הכתובים ומן הנביאים משלמה ודניאל וזולתם. משום חוקי ע"ז. ומעתה אם שדבר המביא לידי הכנעה וכוונה גדולה נוכח פני ה' בטלו אותה מאחר שקבעו הכריעה בחוק ע"ז. דברים שמביא שעל ידי זה מתערבים בגוים ולומדים מעשיהם עאכו"כ:
ובספר הואיל משה כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר שלום מבעלז זצוק"ל לפרש המסורה ושמתי פדות בין עמי ובין עמך (וארא) חסר ו'. פדות שלח לעמו (תהלים קי"א) ג"כ חסר ו'. והרבה עמו פדות (שם ק"ל) היא מלא. ואמר בדברי קדשו שהוא כנגד ג' מלחמות היצר שיש לישראל. הא' עם בני בריתו כמשל ההמוני אמור לי עם מי תלך ואגיד לך תכונתך. והב' בהתבוללות והתערבות מבני עם זולתו כמ"ש ויתערבו בגוים כו'. והג' אויבו היצר הרע שבא עמו מיום הולדו* וזהו פדות שלח לעמו היא נגד מלחמה הא'. ושמתי פדות כו' היא נגד הב'. והרבה עמו פדות היא נגד השלישי שהוא מלחמה הגדולה. לזאת כתיב מלא. ולולא שהקב"ה עוזרו הי' נופל בידו:
חלק ב
עליית דרך ארץ
בספר מגדל עז להגאון יעב"ץ כתב בשם ס' מעלת המדות וז"ל בני בואו ואלמדכם מעלת ד"א דעו בני כי מעלת ד"א מדה חשובה עד מאד בעבורה יקנה האדם חיי העולם הזה והבא. חביבה היא מדת ד"א לפני המקום ב"ה לפי שאין ישובו של עולם כלים אלא בד"א. וכל מי שאינו בד"א אינו חשוב לכלום אלא כבהמה וכחיות המדבר. ואמרו חז"ל כל מי שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בד"א אינו מן היישוב. והמחזיק בשלשתן עליו הכתוב אומר והחוט המשולש לא במהרה ינתק:
לא יאכל מעומד ולא ישתה מעומד*. ולא ידבר בסעודה. ולא יקנח הקערה. ולא ילקק אצבעותיו (מס' ד"א). ויאכל בימין ולא בשמאל (יעב"ץ). בא לאכול צנון ובצלים אוכל ממקום העלין* (ביצה כ"ה). ולא יאכל דבר ויתלוש בין שיניו ויחזור בקערה על השלחן.* ולא יתכוין לישב בראש אלא במקום שיזדמן לו ואפי' הוא אדם גדול ממנו בשנים שהרי זה עובר על חק המוסר.* ועוד שיש לחשוב שמתוך שהוא גדול ממנו אולי יש לו זכות יותר ממנו. וא"צ לומר אם גדול ממנו בחכמה כי הוא עובר על חק התורה* (ארחות חיים להרא"ש). לא ישתה כוסו בב"א ואם שתה הרי זה גרגרן. שנים דרך ארץ. שלשה מגסי הרוח (מס' ד"א פ"ו). לא ישתה הכוס ויתננה לחבירו מפני סכנת נפשות (שם פ"ט). אין שותין מים בפני רבים אלא הופך פניו לצד אחד ושותה. ודכוותי' במס' ביצה בפ' אין צדין בתוספתא לא יאכל אדם מן הפרוסה ויחזרנה בקערה משום סכנת נפשות. א"ר אלעזר כל מי שאינו משייר פת על השלחן אינו רואה סימן ברכה לעולם. לא יאכל אדם כביצה פרוסה בידו ואם אחז ה"ז רעבתן. אין מסתכלין בפני האוכל ולא במנתו שלא לביישו.* רמב"ם פ"ז מהלכות ברכות:
בפרק ג' שאכלו. שנים ממתינין זה לזה בקערה (אפי' כל א' קערה שלו לפניו או במיני פירות שיש לכל אחד לפניו. ב"ח) שלשה אין ממתינין. בעירובין דף נ"ג משיירין פאה בקערה.* בפרק אחרון דקדושין בסופו האוכל בשוק הרי זה ככלב ופסול לעדות. בכתובות דף ס"ח אין משהין בפני שמש בשר ויין או פירות שיש לו ריח. אם יבא אדם לביתך אשר תרצה לכבדו לא תשאל לו אם יאכל או ישתה איזה דבר. כי על השאלה הוא תשובה שלא יאכל ולא ישתה. רק תכין לפניו מה שתרצה בלי שאלה:
אל תשמיע לאזנך דברים בטלים שהן נכנסין תחלה בדין. לא יהא נכנס לתוך דברי חבירו. ולא יהא סותר דבריו. אל יספר פיך לה"ר ורכילות. אל יכנס אדם פתאום לבית חבירו.* יזהר תמיד שלא יטיפו נחיריו. ושלא יבא ריח מפיו כדי שלא יהא מאוס אצל בני אדם. ויהי' כל גופו נקי ויתקן שערו כדי שלא יהא מכוער אצל חבירו. ויזהר בבגדיו שיהיו נקיים בלא כתם ובלא שמנונית.* תחשוב על דבריך קודם שיצאו מפיך כי משיצאו מפיך לא תוכל להשיבם לאחור כאשר לא יוכל המורה בקשת אחרי שיצא החץ להשיבו אליו (יעב"ץ):
אל תראה יכולת נגד שום אדם אם ידך גברה כי לא תדע אם תחלוש. אל תעלה בדעתך לנצח את החכם כי לא תרבה על חכמתך חכמה. אל תהי קפדן לדבר מועט נגד שום אדם פן תקח שונאים על חנם. אל תהי להוט לדעת הסתרים שבין אדם לחבירו ודבר המכוסה ממך. אל תחשוב עון למי שבא להתנצל לפניך אם אמת ואם שקר. ארחות חיים להרא"ש:
הכותב לחבירו צריך שיכתוב לו יצ"ו או שיחי' (הלק"ט ח"ש סי' נ"ז). דרך ארץ לומר לאדם שעוסק במלאכה תצלח מלאכתך ואפי' לעכו"ם (עי' מ"א סי' שמ"ז סק"ד). אל יוציא דבר מגונה מפיו ולכן לא יאמר בתלמוד בצים אלא בעים (שם סי' קנ"ו בשם יש"ש). בעל הבית נכנס תחלה לבית ואורח אחריו. וכשיוצא אורח יוצא ובעל הבית אחריו (שלחן ארבע). אם יגיע הפסד לחבירך מחיוב אתה לבקש רחמים עליו שהקב"ה ימלא חסרונו (קיצור של"ה):
אין להשביע חי נפשו* כי הנפש חלק אלהי ממעל. (יוסף אומץ אות ש"נ בשם ר"ח ות"ח). יזהר שלא יושיט ידו וישבע בזקנו שהיא שבוע' חמורה (זוהר נשא דף קל"א ע"א). לא יאמר אדם בשבועתו כך אזכה לעולם הבא אם לא כך הוא (ס"ח סי' תתרצ"א). אין לישבע לקיים המצות כי השטן יקטרג ולא יקיים שבועתו. שם סי' ת"כ:
אם ישאלו לאחד על שמו. יאמר שמו סתם. ולא הפאר שקודם שמו. כמו רב או רבי. רק שמו סתם.*אם תחזור לא' החוב אשר מגיע לו. תראה שימחוק תיכף את החוב מהפנקס שלו. כשנושא ונותן עם חבירו אל ידקדק בדבר מועט. וגם אם יש לו חשבון עם חבירו אל ידקדק עמו בדבר מועט (קיצור של"ה). אם יש לאדם דבר מה על חבירו שנתחייב לו. אל ימהר לבא במשפטים אפי' אם אתה זכאי. כי גנאי הוא לת"ח לבזות עצמו בפני דיינים. כי על השני בעלי דינין ארז"ל יהיו בעיניך כרשעים. וראוי לוותר דבר מה. אם לא שהוא בלתי אפשרי אז יעמוד עמו בדין (שם):
ראוי לאדם שיתרחק מאד ומאד משבועות וקבלת חרם באיזה מו"מ שיהי' לו עם אחרים אף שהאמת אתו. ויותר ראוי לו שיוותר ממונו ולא ישבע ולא יקבל בחרם כל ימי חיותו ובודאי השם ימלא חסרונו (יוש"ה). צריך אדם ליזהר ביותר ולשמור פיו ולשונו שלא ידבר בפני בניהם דבר מגונה וכ"ש שלא לעשות.* ואע"פ שהוא מגונה אם יעשה שלא בפני הבן. מ"מ הוא יותר מגונה אם מדבר או יעשה בפני הבן שלא ילמוד בנו ממנו. ר"ח:
אם אדם מביא שום דבר לשוק למכור או מביא שום דבר מהשוק. והוא מתבייש אם תראהו אזי השמר ואל תעמוד שם. אלא השמט ממנו. על כל דבר שחושב יאמר בלי נדר. ועל דבר הרשות יאמר אם יגזור ה'. ואם עשה והצליח או הרויח יאמר עשיתי או הרווחתי בחסדו יתברך ועזרתו (עבודת הקודש). לא יאכל אדם מידי דנפל מפתורא לארעא (מדרש תלפיות אות א' בשם ספר הנהגת האדם):
לא יניח אדם ספר פתוח ויצא לחוץ אם אין עליו מפה. וידוע לחכמי האמת שיש מלאך אחד נקרא ש"ד והוא שומר דפין* על מי שמניח ספר פתוח ויוצא שמשכח תלמודו (עי' ש"ך סי' רע"ז). לא יחשוב כמה הוציא בבית. כדי שישרה עליו הברכה בביתו ויהי' האיש העיקר והיא לא תדע כלל ממספר המזון ויהי' המשא ומתן בצנעה כדי שישרה עליו הברכה. אמרי צדיקים בשם הרב הצדיק הקדוש ממעזריטש זצוק"ל:
סגולה כשישב לאכול ואומר בפה מלא אין אני אוכל להנאת גופי רק לבריאת הגוף לעבודת בורא. בזה הדיבור בורא מלאך חדש ומסלק הס"א. ספר זכירה בשם פענח רזא:
כל מה שידבר אדם איזה דיבור אפי' בהפלגה וגוזמא בהכרח שיתקיים איזה פעם. ע"כ ישמור האדם א"ע שלא להוציא מפיו איזה דבר לא טוב כי ח"ו יתקיים באיזה זמן.* אגרא דכלה (בשלח). בשם ס"ח:
לא ישנה בדבורו ולא יוסיף ולא יגרע אלא בדברי שלום וכיוצא בהן*. מי שיודע בשורה טובה לחבירו יבשרנו במהירות כי מצוה גדולה הוא. לא יגהק בפני חבירו. כדי שתשרה שכינה במעשיך יאמר על כל דבר לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה. (מהרמ"פ זללה"ה):
[השמטה: (שם דף ל"ח ע"ב) מפני השלום. בספר רבינו בחיי (וירא) כתב על פסוק ויאמר ה' אל אברם. השליח נקרא בשם השולח* וע"כ קרא הכתוב את המלאך בשם המיוחד. והוא שאמר היפלא מיי' דבר. והי' לו לומר ממני. אלא שהוא דבר המלאך. וזהו שאמר למועד אשוב. כי זה שאמר למה זה צחקה הוא עצמו אמר למועד אשוב אליך: ]
ירגיל אדם עצמו שלא יעשה דבר שחבירו מתבייש לומר לו.* יעב"ץ. לא ישחוק עם חבירו ביד ולא בדיבור ולא יאמר חברי הוא. כי אם ירבה עמו בשחוק אהבתם תשוב לאיבה. כ"א חבירו חכם יקפיד על הדברים שהוא אומר לו דרך שחוק ויטור האיבה בלבו. ואם חבירו הוא פתי מיד יתקוטט על אותן הדברים שאומר לו דרך שחוק ויאמר לו אחרים כנגדן ויגלה מיד כל סתריו ויאמר כל אשר בלבו (שם):
אמרו בסוטה פ"ט כל שאינו מלוה ומתלוה כאלו שופך דמים.* ושכר לויה אין לו שיעור. גם שיש שיעור ללויה כמו שאמרו הרב לתלמיד עד עיבורה של עיר חבר לחבר עד תחום שבת תלמיד לרב שאינו מובהק עד פרסה* ברבו מובהק ג' פרסאות. מעבר יבק מנחת אהרן פ"ה:
ובספר קיצור של"ה כתב דהאידנא אין נוהגין כן שמוחלין על כבודם. ובשם מהר"ש כ' דמ"מ ילך עמו או עם חבירו עד לפני שער העיר או לכל הפחות ד"א:
אדם יראה שכל צרכי הנהגת הבית יהי' ע"פ הנהגתו דוקא ולא ע"פ הנהגת האשה ואז אין מקרה רע יקרה באותו בית. מפני שהאיש מדת רחמים והשכינה שורה בבית המתנהג ע"פ מדת רחמים. תו יהושע בשם ספר חסד לאברהם.
יזהר האדם שלא לחתום השטר בשם עדות אם לא כשיקראוהו מקודם מה שכתוב בו.
אדם יתנהג שיכבד כל אדם ויאהב אותו וירחם עליו. אך אם תראה שהוא מתקרב אליך מאוד ומתאמץ מאד להטיב לך בכל דבר חנם ומפזר לפעמים ג"כ את ממונו עליך ובפרט באכילה ושתי'. ופתאום יבוא אליך ויאמר לך אחי תן לי מהרה כך וכך מעות בהלואה על שעה א' או שתים ותיכף אשיבנו לך אזי השמר מפניו אל תאמין בו ולא תתן לו כי לא תוסיף לראותם עוד עד עולם. וכל מה שהיטיב לך עד הנה הכל הי' הצעות מצודות לגנוב את לבבך ולצודד את כספך לא זולת. תו יהושע:
לא ישליך חשבון ישן מחשבנותיו כי פעמים יתברר ע"י חשבון ישן כמה דברים. וכן ראוי לכתוב כל דבר חשבון קטן או גדול למען לא יחשוד כשרים ח"ו (מהרמ"פ ז"ל). אחז"ל הין צדק. הן שלך צדק ולאו שלך צדק. קריצותיו ורמיזותיו של אדם יהי' צדק. ואף נענוע ראשו של אדם שכשהוא כופף את ראשו כשאומר הן וכשאומר לאו הוא מנענע ראשו לצדדים ואמר רב טבית אי יהבי ליה כל חללי דעלמא לא משנה בדיבורו (ס"ח):
כשתדבר בלילה השפל קולך וכשתדבר ביום הבט סביבותיך. והזהר בדבריך מן הכותל שאחריך כי ימות אדם בכשלון לשונו. אהוב את השמא ושנא את מה בכך*:
יתנהג כשמודיע צערו לחבירו שיאמר לו לא אליכם. עי' סנהדרין דף ק"ד. אל תתעצל להקדים שלום לכל אדם ואפי' לנכרי מפני דרכי שלום:*
[השמטה: (שם דף ל"ט ע"א) המשיב כופל השלום. ודרך העולם שאומר לו צפרא למורי טב. ומשיב לו לשנה טובה תזכה. שו"ת מהר"י מברונא סי' קי"ג. ]
חלק ג
סגולה. פירש"י אוצר חביב. עי' דבש לפי מערכת ס'
(לחש לעין הרע בדוק ומנוסה)
משביע אני עליכם כל מין עינא בישא עינא אוכמא עינא צרובא עינא תכלתא עינא ירוקא עינא ארוכה עינא קצרה עינא רחבא עינא צרה עינא ישרה עינא עקומה עינא עגולא עינא שוקעת עינא בולטת עינא רואה עינא מבטת עינא בוקעת עינא שואבת עינא דדכורא עינא דנוקבא עינא דאיש ואשתו עין דאשה ובתה עין דאשה וקרובתה עין דבחור עין דזקן עין דזקנה עין דבתולה עין דבעולה עין דאלמנה עין דנשואה עין דגרושה כל מין עינא בישא שיש בעולם שראתה והביטה ודברה בעין הרע על (פב"פ) גזרנא ואשבענא לכון בההוא עינא עילאה עינא קדישא עינא חדא עינא חוורא עינא דאיהי חיוור גו חיוור עינא דכליל כל חיוור עינא דכלא ימינא עינא פקיחא עינא דאשגחותא תדירא עינא דכלא רחמי עינא דאיהי רחמי גו רחמי עינא דכליל כל רחמי עינא דלית עלה גבניני עינא דלא אדמיך ולא נאים עינא דכל עיינין בישין אתכפיין ואתטמרן גו כיפין מן קדמוהי עינא דנהיר לישראל כדכתיב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל וכתיב הנה עין ה' אל יריאיו למיחלים לחסדו בההיא עינא עילאה גזרית ואשבעית עליכון כל מין עינא בישא שתסורו ותערקו ותברחו ותרחיקו מעל (פב"פ) ומעל כל ב"ב ולא יהיה לכם כח לשלוט (בפב"פ) ובכל ב"ב לא ביום ולא בלילה לא בהקיץ ולא בחלום ולא בשום אבר מרמ"ח אבריו (לנקבה מרנ"ב אבריה) ולא בשום גיד משס"ה גידיו (גידיה) מהיום ולעולם אמן נצח סלה ועד. אתה סתר לי כו' יושב בסתר עליון כו'. עבודת הקודש כף אחת אות ל"א:
סגולה לעין הרע מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר מנחם מענדיל מרימנאב זצוק"ל זי"ע ועכ"י:
יאמר מקודם ג"פ הפסוק ואני תפלתי וגו' עד ישעך. ואח"כ יאמר רבש"ע בעל השמות היוצא מפסוק ואני ברוב חסדך אבא ביתך אשתחוה*. אל היכל קדשך ביראתך. מהראשי תיבות ומסופי תיבות ומאמצעי תיבות. תסיר העינא בישא (מפב"פ) אמן ויה"ר כאלו כוונתי כל הכוונות שכיוון בהכי רב הונא עליו השלום:
סגולה לעין הרע מהרב הצדיק ר"ר שמעלקא מניקלשבורג זצוק"ל זי"ע ועכ"י:*
יאמר כך. אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה. באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם וממדבר מתנה. וממתנה נחליאל. ומנחליאל במות. טרם שאמנה תשעה ישלח לו (לנקבה לה) רפואה שלימה מן השמים כשם שהרפאת יחזקיהו מלך יהודא מחליו כן תרפא את (פב"פ) מחולה ע"ה שלו (לנקבה שלה):
שלש נשים היו עומדות על שן סלע. אחת אומרת חולה ואחת אומרת אינו חולה ואחת אומרת אינו חולה ולא תהיה שום חולשה אם אדם זכר עשה לך שום רעה יפול שער ראשו וזקנו. אם אשה עשה לך שום רעה יפול לה שיניה ודדיה. כשם שהמים אין להם דרך ודגים ונמלה אין להם כליות כך לא יהא (לפב"פ) שום חולשה ושום רעה ושום היזק ואל ישלוט בו (לנקבה בה) שום היזק ושום עין הרע כי מזרע דיוסף קאתי שלא ישלוט בו (לנקבה בה) שום עין הרע. דכתיב בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור:
חלק ד
(לרפואה ולכל דבר יאמר)
הריני מנדב שמן למאור לעילוי נשמתו של רבי מאיר בעל הנס כדי שהקב"ה בזכות רבי מאיר בעל הנס יצילני לי ולאשתי מכל חולי ומכל כאב ונהיה בריאים דשנים ורעננים ושקטים ויצילנו מכל צרה ומכל מיני פורעניות ויאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים לעבודתו יתברך. אלהא דר' מאיר ענני (ג' פעמים). אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי חנני ה' כי אליך אקרא כל היום עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתנו למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי*. עבודת הקודש להגאון הקדוש מוהר"ר חיד"א זצוק"ל:
חלק ה
(סגולה להולך לפני מלך או שר ומושל שיצליח)
יאמר טו"ב פעמים אמתלאי בת כרנבו קודם שיעמוד לפניו ועוד יאמר מגדל עוז שם ה' בו ירוץ (יכוין בו ירוץ גימ' שד"י ר"ת "שומר "דרך "ה') צדיק ונשגב. עבודת הקודש כף אחת אות ט':
סגולה. לחן לפני השלטון. או מי שתרצה לבא לפניו. שים ידך על מצחך ואמור ג"פ השיבה לי ששון ישעך ורוח קדשך תסמכני. בחון ומנוסה. מדרש תלפיות אות ח' בשם סכ"י:
סגולה להעמיד דם מילה. היינו ליקח מן הדם ולרשום אלו האותיות על מצח הילד הנימול [במ"ק] והוא שד"י באתב"ש. ויש לכוין ברשימה [השם]
שדי שאמר לעולמו די. והוא דבר המעמד. דברים נחמדים דבש לפי להגאון הקדוש מדינוב זצוק"ל:
סגולה מר' פפא למי שרוצים לנשכו כלבים יאמר לפניהם יש בי תשי"ו עצמות דקדושה יבטלו תשי"ו עצמות דטומאה ואז אין הכלבים יכולים להזיק:*
סגולה לכאב השנים מהרב הצדיק הקדוש מהר"י מרוזין זצוק"ל לומר בשעת קידוש הלבנה אחרי אומרו. כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה ג"פ. יאמר בכל פעם ולא יהי' לי כאב שניים:
סגולה אם צמא למים בתענית או שאין לו מים יכוון אל אלהי"ם ביודי"ן שבהסרת שרשו נשאר רוח ויסיר צמאו כי ורוח אלהים מרחפת על פני המים. האריז"ל:*
סגולה לבטל המחשבות כתב השל"ה מצאתי כתב יד של האלהי ר"מ קורדווירי ז"ל וז"ל למדני זקן אחד (הוא אליהו) שיאמר פסוק זה הרבה פעמים אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה ע"כ* ונראה בעיני ג"כ זה הפסוק סעפים שנאתי ותורתך אהבתי ע"ש. ובספר א"ר הביא בשם קיצור של"ה וז"ל סגולה להעביר מחשבת חוץ שקודם תפלה יעביר ימינו ג"פ על מצחו ויאמר בכל פעם לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי. וכן אם בא לו מחשבת חוץ בתוך התפלה ישתוק מעט ויעביר ימינו על מצחו ויהרהר פסוק הנ"ל עכ"ל.
[השמטה: השמטה ללקוטים דף מ"א ומכולם יצילנו ה'. ובספר דרש משה (תהלים ס"ו) פי' הפסוק אליו פי קראתי ע"פ שמבואר במקובלים שאם האדם מחזיק הלשון בין השינים ואומר ג"פ פי הולכים ממנו כל המחשבות רעות. וזה אליו פי קראתי ובזה ורומם תחת לשוני כי אני יכול לשבח את הקב"ה וברוממות שלו והתפלה הוא בדחילו ורחימו. ]
חלק ו
לחש למי שנתחב לו עצם בגרונו
כתב בליקוטים שבסוף ספר מהרי"ל. אמר לנו מהרי"ל כל הרפואות והלחשים שבכל התלמוד אסור לנסות אותם. משום דאין אדם יכול לעמוד על עיקרם וכי לא יעלו בידם ילעגו וילגלגו על דברי חכמים. מלבד הא דאיתא במס' שבת דף ס"ז ע"א מי שנתחב לו עצם בגרונו מביא מאותו המין. ר"ל מאותו מין עצם ויניח על קדקדו. ויאמר הכי. חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד והלחש הזה בדוק ומנוסה הוא לכן אותו לבד התירו ולא שום א' יותר ע"כ. לאדרא (פי' עצם של דג שישב לאדם בושט) לימא הכי. ננעצתא במחט ננעלתה כתריס שייא שייא. לחש הוא רד רד:
ובספר כרם שלמה סי' קע"ט כתב בשם מנהגים שיאמר כן ג"פ: ובס' מפעלות כתב ג"כ ג"פ ואחר לחש הנ"ל יאמר יזר יזר בלע בלע יזר יזר.
סגולה להתעשר. לברך ברכת המזון בקול ובשמחה. ורמז לזה (ממשלי י') ברכת ה' היינו ברכת המזון אשר הוא מדאורייתא הוא תעשיר אך ולא יוסיף עצב עמה. מהרב הקדוש חיד"א זצוק"ל בפירושו על הזוהר פ' ויקהל הנקרא נצוצי אורות:
סגולה על כמה וכמה דברים שצריכין לאדם כמו פרנסה וכדומה או על כמה הרפטקאות לומר כל תהלים מרישא לסיפא בלי שום הפסק אפי' שלא לומר יהי רצון בין ספר לספר רק אחר גמר כל תהלים*. בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקאריץ זצוק"ל:
חלק ז
סגולה על הפרנסה
במדרש פנחס לומר בכל יום הי"ג עיקרים וגם אגרת מהרמב"ן אשר כתב לבנו כי באותו יום אשר יקרא האגרת הנ"ל יענהו מן השמים בכל מה שישאל. האגרת הנ"ל נדפסה בהרבה סדורים:
סגולה הרוצה לכבוש שונאו יזכיר (במו פיו) שבעה פעמים אמתלא"ה בת עורבתא אימי' דהמן*. אגרא דפרקא בשם הקדמונים:
סגולה בהזדמן ח"ו אל האדם איזה הסתכלות בעבירה או הרהור עבירה והיצר בוער בקרבו ינדור לצדקה דבר מה וינצל ויחלוש כח היצר. שם בשם צדיקים:
חלק ח
סגולה להוליד בנים.
לבשל ערבה. כי ערבה גימטריא זרע. בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקאריץ זצוק"ל זי"ע ועכ"י וסיפר מעשה מאחד שאמר לאשתו לבשל ערבה והי' להם בנים. ה"א הנעשה מכסף מסוגל לפריה ורביה*. ליקוטי מהר"ן:
סגולה להיות אהוב לכל. לומר בכל יום פשטא זרקא בניגון כולו כמו שכתוב בחומשים* ליקוטי מהר"ן:
סגולה אם תאמר בכל יום ז"פ נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי תהי' זכרן. מגדל עז להגאון יעב"ץ:
סגולה. לומר קודם שישן אפי' בלשון אשכנז אם יבא בלילה הזאת איזה חלום איני רוצה להתענות למחר לא בשביל זה ולא בשביל דבר אחר יהי' מה שיהי'. זו סגולה שלא יבא לו שום דבר רע ח"ו בחלום. ואם יבא לו לא יתענה כדי שלא יתגר בו בעלי החלומות. קיצור של"ה במס' שבת בדין ת"ח בשם חכם א':
סגולה לישן מיד. יכוין בשם אתיא"ל ויישן. א"נ יעלה על מחשבתו אמונת תחה"מ*. עי' ספר ארחות חיים סי' רל"ט אות ד' בשם כ"י ובשם ספר המדות למהר"ן:
סגולה לאשה שמשכלת בניה. שתרחץ את הכלה קודם החופה. הנהגות ישרות מס' ליקוטי מהר"ן:
סגולה להריון שתשא אצלה עץ קטן מגג שעל קבר הצדיק. או מגניט וליתן צדקה. דגים קטנים מפרין ומרבין ומברין. שם:
אכילת בשר בהמה דקה ושתיית שמן זית הוא סגולה להריון. אשה שאינה יכולה להתעבר תביט על הסכין של מילה אחר המילה. שם:
חלק ט
סגולה למקשה לילד
לומר לה זה הפסוק וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא. בדוק ומנוסה. ויכתוב משה פ' בא בשם בחיי.*
עוד להנ"ל. לומר מזמור לתודה. ליקוטי מהר"ן:
סגולה גדולה לאדם שהוא בצער הן יחיד או רבים וכן ליולדת המקשה לילד יאמר מזמור כ' יענך ה' ביום צרה. י"ב פעמים ויכוין לשם יב"ק ד"פ ואח"כ יאמר תמני' אפי כל הפסוקים באותיות משמה כגון שמה רחל יאמר פסוקים המתחילין ברי"ש ובחי"ת ובלמ"ד. ואח"כ כל הפסוקים המתחילין באותיות משם קר"ע שט"ן ואח"כ יהי ר"מ תמצא בש"צ ובקיצור של"ה בסופו:
סגולה לאשה שהיא מקשה לילד שתתן לה לשתות מים משבעה בארות. גם תלחוש לה באזנה אותיות פא ואו עין הא. אשה שאוכלת צנון בעיבורה תלד בקישוי. שם:
סגולה למפלת שתמכור עיבורה. שם:
להרבות חלב של אשה כתוב על צד ימין אימי"ה תימ"ה ולצד שמאל כתוב אלו שמא"ל אמא"ל ויונק הנער. בחון. מדרש תלפיות אות ה' מכ"י:
ובספר הברית ח"א מאמר י"ז כתב מעשה רב במדינת ענגילאנד. באשה אחת שילדה. ולא הי' הולד רוצה לינק כמה ימים. עד שנלאו הרופאים למצוא תרופה. ובא רופא מומחה לרבים ושאל את האם אם לא הי' דבר שהתאוה בעת הריונה ולא השיגה. ותען ותאמר אמת הדבר. כן הי'. ומאכל לפתן הי'. ותיכף צוה הרופא לבשל לפתן. ולקח ממנו מעט באצבעו. ונתן על שפתי הילד ומצץ ולקק הילד אצבעו ותיכף אחרי כן התחיל לינק כדרך כל התנוקות:
סגולה לנשים שלא יתקשו בלידתן הוא שיאכלו בכל מוש"ק איזה דבר לשם מצות סעודת מלוה מלכה. ואף גם יאמרו בפה מלא לשם מצות סעודת מלוה מלכה. ועי"ז יולדו בנקל בעזהשי"ת. בשם הרב הצדיק הקדוש רבי אלימלך זצוק"ל:
מסוגל יותר לבנים שיתקיימו אצלו. להיות רחוק מהם. היינו לבלי להיות דבוק בהם הרבה ולהשתעשע בכל פעם. רק לבלי להסתכל עליהם. רק מה שצריכים לחנכם בעבודת השי"ת כשמתחילין להתגדל. אבל לא להשתעשע בהם הרבה. ליקוטי עצות:
סגולה כשנכנס לבית חדש לגור יכניס לשם חרב או סכין או שאר כלי זיין וסימן לדבר ב"ח"ב"מה יבנה בית כלי חמס מכרותיהם חרבותיהם מגורותיהם.* הנהגות ישרות מס' ליקוטי מהר"ן.
לכנות את החולאת על שם מין אחר. למשל שיאמר שאין החולאת כמו שחושבין רק שהוא ע"י תולעים. בשם הרב הצדיק הקדוש מהר"א מסטרעטין זצוק"ל. וזה נרמז בפסוק הנני גורש מפניך וכו' והכחדתיו היינו דיש סגולה לבעל החולאים רעים הבאים ע"י הקליפות ושרים של הז"א לכחד את החולאת ולכנותו בשם אחר:
סגולה באם יש לאדם ח"ו חולה בתוך ביתו יקבל ע"ע אשר בעת ישוב החולה לאיתנו הראשון אזי יעשה ביום ג' הראשון מימי השבוע לנשמת הושע בן בארי סעודה עבור ת"ח ויראי ה' ויותר טוב שיקבל החולה בעצמו הקבלה הנ"ל. קודם הקבלה יאמר המקבל השני פסוקים מישעי' קאפיטל ח'. וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובת ואל הידעונים המצפצפים והמהגים הלא עם אלהיו ידרוש בעד החיים אל המתי'. לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר ע"כ.* בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר יעקב יצחק מלובלין זצוק"ל:
סגולה לחולה להסתכל על הציצית. שם:
לידע הגנב. קח קלף העשוי לספר תורה או לתפילין וכתוב עליו עוף עוף עוף ותלה הקלף בצואר תרנגול לבן מיד יעלה על ראש הגנב או ישוך.* מדרש תלפיות אות ג'.
סגולה למי שנטבע במים ב"מ ולא נודע איה מקומו. אם יזרקו קערה מעץ על פני המים ויניחוה צפה מאליה עד המקום שתנוח מעצמה אז במקום ההוא שמה יהא הנטבע. יוסף אומץ דף ר"ה. וכתב שם שמעתי שע"י סגולה זו מצאו בנהר איש אחד שהי' שמו מאיר חתנו של טעבלין דוד הסמוך לפידקאפ'. ואם אמת הדבר הוא סגולה וענין נפלא להתיר אשת הנטבע בנהר שלא תצטרך לשבת עגונה עכ"ל:
חלק י
מים קרים על נפש עיפה
מי שצמא ועיף לא ישתה חמין וקרים עד שירחץ מעט במים קרים על דפקיו שבשתי ידיו ואז לא יזיק אותו השתי'. בוצינא דנהורא וכן הוא בספר דברי' נחמדי' להגאון הקדוש מדינוב זללה"ה:
לכל כויה. בין באש בין ברותחי'. תיכף ומיד יאמר בכונה גדולה יברכך ה' וישמרך ג' פעמי'. יאר ה' פניו אליך ויחונך ג"פ. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום ג"פ. בדוק ומנוסה. עבודת הקודש כף אחת:
סגולה המצילות את האדם מלבוא לידי חטא. יצייר לפניו מיד בהתעוררו משנתו לקום אותיות שמו ואותיות נשמה בשילוב כמו מי שנקרא יעקב יצייר לפניו ינעש"קמבה וכיוצא בזה בשאר שמות. ונמצא שהוא הקדים עצמו ואחז בנשמתו* אור צדיקים:
סגולה. שלא ינזק כל אותו היום. יעמוד עם רגל ימין מחוץ למפתן הבית. וברגל שמאל מבפנים ויאמר בשם אלהי ישראל ובשם אגל"א. קיצור של"ה:
קרע שטן. הוא טוב למי שדעתו מטורפת עליו או מפני רוח רע או מפני שטן ומזיק. כותבין שם זה ותולין בצוארו ויתרפא. ס' רזיאל המלאך.
טובה טיפת צונן שחרית. לתת בעיניו. ורחיצת ידים ורגלי' בחמין ערבית. נמי מאירה העינים. מכל קילורין (אויגין זאלבע) שבעולם. שבת דף ק"ח ע"ב:
אתרוג מסיר כל הכתמים בהתגרר בשר האתרוג בהם והבגדי' אשר נכתמו אם יתגוררו בו ישוב בצבעם האחד. והעסיס הנעשה ממנה מחזיק הבטן ומסיר הצמא. ראיתי באיזה ספר:
אם ישים בארגז מים. העכברים לא יקלקלו הבגדי'. כי כל מה שמקלקלין הוא מפאת צמאון. עי' ש"ך ח"מ סי' רצ"א ס"ק י"ט בשם מהרש"ל:
סגולה למי שמתים בניו ח"ו. יקרא לבנו אשר יולד לו בן ציון ויחיה. שם הגדולי' להגאון הקדוש מוהר"ר חיד"א זצוק"ל מערכת ב' בק"א סק"א בשם קדוש א' כ"י משם ירושלמי:
שם יל"י. הוא מסוגל להעלאת ניצוצין מתוך הקליפות ומיד הם מתבטלים. ויוצא מפסוק י"י "ילחם "לכם. ומפסוק י"י "לאורך "ימים. והוא מסוגל לרפאות החולה בסוד שארז"ל "יהב "ליה "ידא. ר"ת זה השם ואוקמיה. עיין בזוהר בשלח ובליקוטי הש"ס להאר"י ז"ל. והוא שם השני מע"ב שמות*. עיין אגרא דפרקא אות קע"ד. ועי' קונ"א לט"ה בהשמטה לסעיף ר"א בד"ה ראיתי:
חלק יא
סגולה למגפה ב"מ
יאכל בכל בקר מיום שנשמע שהתחיל המגפה עד שלא ישמע עוד תאנה. דהיינו גרוגרת אחד עם אגוז אחד וגרגיר מלח. או עם עלין של רוד"א כלם מעורבים זה עם זה. ובזה לא יגיע בו שום נזק בעזר העוזר האמתי יתברך שמו. בדוק ומנוסה.* מדרש תלפיות אות כ':
מטר היורד מפסח עד עצרת טוב לראש. ומשבועות ואילך דוקא אם צריכין לו אז טוב לראש. גאולת ישראל בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקאריץ זצוק"ל זי"ע:
סגולה לדם היוצא. כתוב (בדמו) במצח האיש בירוניקי"ש. ולאשה בירוניקיש"ה ויעצור. בדוק ומנוסה*. מדרש תלפיות אות ד' בשם כ"י:
עינים. החושש בהם בכור מאב מרפאו ברוקו ולא בכור מאם. ב"ב דף קכ"ו.
חלק יב
בעד חולי נופל ר"ל
צו מאכין בכל שבוע קאנע אויס רימיאניק עם מעט מי רגלים. צו נעהמין איין מסקט-קאהל אין דארך ציהען איין חוט משי אדום (איין רויטען זיידינע פאדים) אין צו הענגען איהם על הצוואר. גם צו רייכערין בכל יום מיט עשב שקורין (איזעפיק) ובלשון הקודש נקרא איזוב. גם צו לייגען אין וויגעל אריין צי קאפינס ט' חתיכות ברזל. ניט צי געבין קיין גבינה וחלב ודגים גם ניט צי זיין בשעת אפיית הלחם*. ספר קישוטי כלה מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר נטע משינאווי אשר העיד עליו הרב הצדיק הקדוש ר"ר שמעלקא אב"ד נ"ש שהוא אחד מל"ו צדיקים:
הלב מדג. יועיל להקטיר על גחלת של אש לאדם שיש בו רוח רע או רוח שדים ועי"ז ינוסו ממנו. ס' זכירה בשם ס' טובי בן טוביאל:
סגולה לשווינדיל יקח עניס ויניח על גחלים ותעשן ראשו עליו. גם ישים עניס בכל מאכל וילעוס עניס. שם.
סגולה ליטול מהיד ווארציל. יקח מרה מבהמה וימשח על מטלית ויניח על היד ונופלין מעצמן. שם:
ליבלת. והיא בשר העודף ע"ג העור. ויותר בידים וברגלי' והם משני מינין או רכה או קשה. יטיחום ברפואות המיבשות. כגון בשמן נרד ואח"כ יפזר עליהם אפר מצפרני פרסות הבהמה שחוק. או ימשחנה בכבד של תרנגולת ואח"כ יטמין הכבד באשפה וכשיכלה הכבד תכלה היבלת. או ימשחנה בדם היונה חם מיד כשישחטנה. שבילי אמונה:
סגולה לילד כשיגיע זמן גדלת שיניו. ימרחו בשר השיניים בחמאה או שומן מן התרנגולת. או תתלה בצוארו שן סוס או שן כלב*. שם:
התופר בידיו כשהוא מלובש קשה לשכחה ולשם רע וסגלתו יטול קוסי' בפיו בשעת תפירה (או חוט) ויאמר ה' ישמרני מכל רע. ס' זכירה בשם מ"כ:
דבורים אם תבשלם ואיזה אבר שתרחיץ במי' ההם מתעב' האבר ובלי כאב כלל וכדי שיחזור האבר כמקודם ישים עליו צרי אלטריא"קה בלע"ז. שבתי מוסר פ' י"א:
אם תתלה עליך שן מכלב לא תדבר בשינה. ס' זכירה:
חלק יג
מי שיש לו קדחת וחמימות בראשו.
הולכים אל הנהר שלשה לילות ולוקחי' כוס קטן ולוקח מים ושופכי' על ראש החולה ואותם שלשה לילות מתמעט החולי. עי' ילקוט ראובני פ' ויחי:
חלק יד
וכן מי שאחזו לו קדחת.
יכתוב לו על התפוח. אוכנותינוס וכנותינוס כנותינוס נותינוס ותינוס תינוס ינוס נוס וס. ואכלו מיד יתרפא.* שם בשם ספר הרוקח:
עוד להנ"ל. יקח ג' שקדים על אבן אחת כתוב אגן ועל הב' נגן ויאכל הראשונה ביום א' והשניה ביום ב' והג' ביום ג'. תולדות אדם:
סגולה לקדחת מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי אלימלך מדינוב זצוק"ל זכות יעמוד לנו. העתק מגוף כת"י קדשו לכתוב על נייר. וז"ל:
בעזה"י. אמרינן בירושלמי טעמא דרבי שמעון מן הדא קרייא וסוכה תהי' לצל יומם מחורב למחסה ולמסתור מזרם וממטר וסוכה תהי' לצל יומם מחורב הרי אחת למחסה ולמסתור מזרם וממטר הרי שתים וחכמי' אומרי' מזרם וממטר אחת רפואה לקדחת האשה פ' הנולדה מן האשה פ'. רבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש. ר' יוחנן אמר אין עננים אלא מלמעלה שנאמר וארו עם ענני שמיא. ר' שמעון בן לקיש אמר אין עננים אלא מלמטה שנאמר מעלה נשיאי' מקצה הארץ. על דעתיה דר' יוחנן לאחד שכיבד את חבירו חבית של יין וקנקנה ר' שמעון אומר לאחד שאמר לחבירו הלויני סאה של חיטין אמר ליה שלח קופתך שלח רפואה שלימה להאשה פ' בת פ'. אין עוד מלבדו על דעת רבי חנינא ע"כ. נמצא בס' קישוטי כלה מעבר להשער:
סגולה לפרנסה על כל השנה שיקנה לו כל אחד בערב ר"ה סכין חדש וישחיזנו. סגולות ישראל בשם הרב הצדיק הקדוש מהרי"א זצוק"ל מזידיטשוב:
סגולה לאשה שהלך בעלה למדינת הים ולא נודע איה. שתקרא הכתובה שלם בכל יום מלה במלה לפחות ל' יום רצופי'. ואם לא תוכל לקרות בעצמה אזי יקרא לה אחד בפניה מלה במלה והיא תשמע. והיא סגולה בדוקה. שם בשם צדיקי':
סגולה להבער הגרון. שנקרא דיסטיריטיס. להתמיד האכילה פת סולת בחלב חמה. ס' בארות המים בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר מנחם מענדיל מרימנוב זצוק"ל:
סגולה לתולעים. ילחש לאוזן החולה ט' פעמי' אם לזכר לאוזן הימנית. ואם לנקבה לאוזן השמאלית: אַ אָ פי ווערמי ווערמי, או ילחוש כך אַ אַ פיראָ ווערמי קראשקי. שם בשם הנ"ל:
שומן אווז אם נמס בשמן וורדים מועיל מהמורסות הקשות. פרקי משה להרמב"ם ז"ל מאמר כ"ב:
שרש פיאוגיא"ה אם תקשר בדבר ויתלה על צואר הנער הנכפה יבריאהו. וכבר נסו זה ובחנוהו. שם:
זבל העזים עם קמח שעורי' מולש בחומץ מתיך המורסות הקשות ומורסות הצואר וקושי הטחול. ולא תרפא בזה הנערי' הרכים והנשי' והסריסי'. שם קליפת דאתרוג מחזקת הלב. שם:
מוח הכבשה אם ימשח בו חניכי הנערי' יקל צמיחת השנים בלא כאב. שם:
מוח הגמל כשינוגב וישתה בחומץ מועיל מהנכפה. שם:
חלק טו
סגולה לרפואות הטחול
קח טחול של בקר ותחתוך הטחול לארכו רק בשני קצותיו יהי' מחובר ויכניס החולה ראשו תוך החתך מראשו ועד רגלו ג"פ ואח"כ תתלה את הטחול בעשן וכשיתייבש יתרפא הטחול של אדם. תולדות אדם בשם כתבי מוהריב"ש:
עוד שם בשם הנ"ל למשוח מוח ארנבת מזכר לזכר כו' על חתיכת בגד ולהניח על הטחול דהיינו כמקום הכאב שיהי' שם שש שעות ולא יותר פן יאכל הטחול:
לארס של דבורים וזבובי'. יכתוש הדבורה וזבוב זו או אחרת בעודו חי ויניח על הנשיכה. או צואת שור עם חומץ.* מפעלות:
במקום שיש נמלים יניח אגודת אזוב במקום שהם או יזרוק גפרית ויברחו כולם. שבט מוסר פ' י"א.
חלק טז
להתיר אדם מבית האסורין.
יאמר אלו השמות י"ב פעמים נדון נדרון נססו בשקצו אגלא יהי רצון שתוציא את פלוני בן פלונית מבית האסורין. מדרש תלפיות אות ה' בשם כ"י:
סגולה להצלחה. לומר שבעה פעמים בכל יום שם אוריאל סמוך למטתו שחרית בנשימה אחת מובטח לו להצליח כל אותו היום. שם:
פרשיות המועדים הכתובי' בפ' פנחס מסוגלים בקריאתם לבטל דינים. ומסוגלי' לזכות בדיני עכו"ם*. ליקוטי מהר"ן.
[השמטה: (שם דף מ"ה ע"ב) כנגד ע' שרים. בספר דודאים בשדה (שלח) כתב שיש שבעים אומות וממונים עליהם שבעים שרים. אבל ארץ ישראל אין להם שום שר רק הבורא ב"ה הוא שר ומנהיג שלהם. וכן ארץ ישראל כתיב ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד:
ובספר אספקלריא המאירה (שמות) כ' דבתקונים ובזוהר חדש מבואר שיש ע"ב אומות. ומה שאנו חושבין רק ע' אומות. חוץ מעשו וישמעאל. ובכללם הם רק ע"א אומות כי שר של מצרים ושר של ישמעאל שר אחד להם ששמו רהב. והנה ע"א אומות הם בסוד וזרעו יהי' מלא הגוים. מל"א בגימ' ע"א:
ובהגהות מהרצ"א להגאון הקדוש מוה"ר צבי אלימלך מדינוב זצוק"ל כתב על הזוהר פ' תרומה דף קס"ג ע"ב כד חמא יעקב לס"ם כו' חמא לי' בההוא דיוקא דעשו. דכל שר של איזה מלך יש לו בדומה צורה כמו זה האיש הנרא' לנו:
ובספר מגלה עמוקות (לך) כתב דיש בכל דור ע"ב צדיקים המגינים על דורם שלא ישלטו בהם הע"ב שרי אוה"ע. ל"ו צדיקים יש בארץ ישראל. ול"ו בח"ל.
כתב בספר מגדל דוד בליקוטים בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקאריץ זצוק"ל אותם אנשים שיושבים אצל הגרעניץ הם בני בליעל ביותר מאותן שישבו בשאר מקומות. כי כל אומה יש לה יצה"ר אחר. ואותן שיושבין אצל הגבול שופעין מב' השרים של ב' צדדי הגבול:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מהרי"א מס"ג זצוק"ל ששאלו אותו הבע"ב למה הוא מתערב בענין הפראפינאציע והבעש"ט הק' היה מתבודד ביער ודבר אין לו עם אדם. והשיב בחכמתו דאז הי' הגזלנים שכוחים רק ביער ועכשיו בקרבינו הם יושבים: ]
חלק יז
סגולה לירקון שקורין געהל זאכט.
יקח יונה זכר לזכר ונקיבה לנקיבה ויושיבנה על טבירו וישאב היונה כל הירקות עד גמירה והיונה תמות. בדוק. ספר סגולות ישראל:
חלק יח
רפואות וסגולות מהרב הצדיק הקדוש מסטרעטין זצוק"ל זי"ע ועכ"י.
לכאב הראש שהוא רגיל אמר הרב לשתות סערוויטקי אחר שנתבשל גבינה שניי'.* ואם לא רגיל אלא באקראי כובד הראש ירחץ מצחו במים קרים מאוזן לאוזן ולא ינגב במטפחת. ואם ימשח ביין שרף טוב יותר. והחום הולך ממנו:
רפואת הרב ליזד באזווי-צוויט ולטבל בו טוך לבן ויעטוף מקום הנפוח ויועיל בעזהשי"ת:
ואם ח"ו כל הגוף נפוח או לרגלים נפוחות יעשה אבאהד מן חמר ומלח. דהיינו לרגלים יקח ב' קבים חמר וחצי רבע (א האלב קוואטיריל) מלח עם מים לא חם ולא קר רק פושרין ויעשה שלש בעדער ולישב בבאהד עשרה מוניטין. ואם ח"ו לכל הגוף צריך יותר חמר ויותר מלח לפי הולך הנפיחות:*
או לעשות בלי מים ליקח מייערין ולגרור ולבשל בחמאה ביחד ולסוך כל הגוף והראש והרגלים ויכסה א"ע כדי לזיע אחר הסיכה ותלך הנפוחות בראות עינים בעז"ה.
רפואות אזנים אם הם אטומים שנתיבש הליחות בהם. יקח שום עב ויתקן כ"כ כדי לתחוב באוזן ויטבל בשמן זית ויתחוב באוזן וירפא:
רפואה בדוקה למכה שקורין פיסטיל. צואת אדם. רק שלא יהא ריח רע יש ליקח מילד שלא אכל שום מאכל שעדיין יונק חלב אמו וימשח על חרט ויתן על הפיסטיל ויועיל:
חלק יט
לחולה שגעון ח"ו:
שבא מחמת שלא יוכל לישן ונתערבו הדמים.* למשוח בשמונה מיני שמן. דהיינו שמן זית. שמן פשתן. שמן סמנאה. שמן חלב בהמה. שמן חזיר. שמן אווז. שמן תרנגולת. וגם חמאה. לבשל ביחד ויזמין תיכף לעשות וואני מפאהרי לכסות בסדין אחר המשיחה מראש עד רגל ויניח לישן כדי לזיע ויבואו הדמים למקום ויתרפא בעז"ה:
ימשח עם יי"ש חלש על עינים ולא באקוויט. ואם ח"ו החום יותר יגרור פעטרישקי ויניח על עיניו בעת שהולך לישן ויועיל בעז"ה:*