טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
ליקוטים · סימן קמז
טעם שהיצה"ר נקרא" בעל דבר. כי היצה"ר הומה בדבריו תמיד. יומם ולילה לא ישבות עד שעושין חפצו. גם לא בדעת ידבר לחטוא ולאבד נפשו. אבל היצ"ט בדעת ידבר לדבק נפשו בה' וטוב לו בזה ובבא ע"כ פיו פתוח בחכמה פעם א' והשומע ישמע והחדל יחדל.* תוי"ו שופטים: