טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
ליקוטים · סימן קמב
טעם. שאם איש א' מכבד לחבירו לשתות יברך הוא תחלה. הוא עפ"י משאמחז"ל (ברכות ל"ה) כתיב לד' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לד' והארץ נתן לבני אדם. כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה. דקודם ברכה הוא של הקב"ה ולאחר הברכה הוא שלו. וא"כ צריך לשתות הוא תחלה ויברך ויהי' שלו ואח"כ יתן לחבירו אבל קודם הברכה הוא הכל לד' ואיך יכבד לחבירו בדבר שאינו שלו* עי' אה"ע סי' רי"ג סק"א: